Page 103 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪96‬‬

‫הגדולות המייבאות מים וירטואליים הן מקסיקו‪ ,‬יפן‪ ,‬דרום‬ ‫מים המגולמים במזון‪ .‬כך למשל‪ ,‬לגידול טון אחד של גרעיני‬
‫קוריאה ומדינות צפון אפריקה‪ ,‬המזרח התיכון ואירופה‪ .‬כיווני‬ ‫חיטה דרושה כמות של ‪ 1,150‬מ״ק מים (טבלה ‪ ;)5.3‬לייצור של‬
‫הסחר העיקריים במים וירטואליים בעולם מסוכמים באיור ‪.5.18‬‬ ‫טון אחד בשר בקר דרושה כמות של ‪ 15,977‬מ״ק מים (לגידול‬
‫גם מדינת ישראל מייבאת מים וירטואליים (פרק ‪ 3.5‬ומסגרת‬ ‫העשב המשמש מאכל לבקר)‪ .‬המדינה המייבאת גרעינים או בשר‬
‫מחו״ל מייבאת כביכול את המים ששימשו לייצור הגרעינים או‬
‫‪.3‬ו)‪.‬‬ ‫הבשר‪ .‬המוצרים השכיחים ביותר בסחר העולמי הם גרעינים‬
‫הגלובליזציה‪ ,‬המאפשרת סחר במים וירטואליים‪ ,‬מונעת‬
‫מלחמות על מים ומקטינה את הסכנה של רעב וצמא‪ .‬הסחר‬ ‫(‪ ,)27%‬מוצרי בשר (‪ ,)22%‬ומוצרי חלב (‪.)7%‬‬
‫במים וירטואליים ניתן להרחבה‪ ,‬והוא יכול לשמש כפתרון עתידי‬ ‫המים הווירטואליים נחלקים לשלושה סוגים‪ :‬כחולים‪,‬‬
‫למצוקת המים‪ ,‬אך רק בתנאי שמחיר הגרעינים לא יאמיר וכך‬ ‫ירוקים ואפורים‪ .‬המים ה״כחולים״ הם מים שפירים‪ ,‬הנשאבים‬
‫מהמאגרים העיליים והתת־קרקעיים ומשמשים להשקיה‪ .‬המים‬
‫יצא מהישג ידם של המדינות העניות‪.‬‬ ‫ה״ירוקים״ הם מים שלא זרמו למאגרים‪ ,‬אלא הם ספוגים בקרקע‬
‫לאחר שירדו הגשמים‪ .‬המים ״האפורים״ הם המים הדרושים‬
‫מדיניות‪ ,‬חקיקה וניהול אינטגרטיבי‪ :‬ההמלצות המרכזיות‬ ‫למיהול הזיהום (שנוצר עקב השימוש במים) עד לרמה המותרת‬
‫לפי תקני הבריאות‪ .‬להלן דוגמאות אחדות‪ :‬המים הנצרכים‬
‫לטיפול במשבר המים העולמי‪ ,‬המודגשות בכל הכינוסים‬ ‫לגידול בקר הם בדרך כלל מים ירוקים‪ ,‬שהרי העשב הגדל‬
‫המקצועיים ובכל הדוחות של האו״ם במשך עשרות שנים‪ ,‬נוגעות‬ ‫בשטחי המרעה ניזון ממי הגשמים בלבד‪ ,‬ללא כל צורך בהשקיה‪.‬‬
‫לניהול נכון של משאבי מים (‪World Water Development‬‬ ‫חקלאות השלחין מתבססת כמובן על מים כחולים‪ ,‬וחקלאות‬
‫‪ .)Report, 2003, 2006, 2009, 2012, 2015‬הניהול הנכון אפשרי‬
‫רק באמצעות מדיניות כוללת‪ ,‬היינו חקיקת חוקים צודקים‪,‬‬ ‫הבעל מתבססת על מים ירוקים‪.‬‬
‫יצירת סביבה כלכלית המתמרצת חיסכון וחדשנות‪ ,‬ניהול‬
‫טבלה ‪ :5.3‬תכולת המים הווירטואליים במוצרי מזון עיקריים‬
‫מקצועי ושיתוף פעולה בין כל הגורמים בעלי האינטרסים‪.‬‬ ‫(‪:)World Water Development Report, 2006‬‬
‫הפרלמנטים צריכים לחוקק חוקים שמטרתם להגדיר‬
‫את הזכות של כל אדם למים‪ ,‬למנוע חלוקה לא צודקת של‬ ‫תכולת מים וירטואליים‬ ‫מוצר מזון‬
‫מים ולקבוע מנגנון לחלוקה צודקת של מים‪ .‬החוקים צריכים‬ ‫(מ״ק לטון)‬
‫לחייב את שימור הסביבה‪ ,‬לאסור זיהום מקורות מים‪ ,‬לחייב‬ ‫חיטה‬
‫חיסכון במים ולאפשר הפקת מים באופן בר־קיימא‪ .‬החוקים‬ ‫‪1,150‬‬ ‫אורז‬
‫צריכים לאפשר אספקת מים הן לשימושים עירוניים‪ ,‬חקלאיים‬ ‫‪2,656‬‬ ‫תירס‬
‫ותעשייתיים‪ ,‬והן למטרות של הפקת אנרגיה הידרואלקטרית‪.‬‬ ‫‪450‬‬ ‫תפוחי אדמה‬
‫עליהם לאפשר שימוש בנהרות ובאגמים כנתיבי שיט כמו גם‬ ‫‪160‬‬ ‫פולי סויה‬
‫שימוש במים למטרות דיג ותיירות‪ ,‬ובתנאי שמקורות המים‬ ‫‪2,300‬‬ ‫בקר‬
‫יישמרו ולא יזוהמו‪ .‬החוק צריך להגדיר תקנים לאיכות המים‬ ‫‪15,977‬‬ ‫חזיר‬
‫המסופקים לצרכנים‪ .‬עליו לאפשר הקמת תשתיות מים (הפקה‬ ‫‪5,906‬‬ ‫עוף‬
‫והובלה של מים‪ ,‬טיפול במים בטרם אספקתם לצרכנים‪ ,‬איסוף‬ ‫‪2.828‬‬ ‫ביצים‬
‫שפכים וטיפול בהם‪ ,‬הובלת קולחים ומפעלי ניקוז) ללא עיכובים‬ ‫‪4,657‬‬ ‫חלב‬
‫מיותרים‪ .‬מערכת החוקים צריכה כמובן להתגבש בהתאם‬ ‫‪865‬‬ ‫גבינה‬
‫‪5,288‬‬
‫לתרבות של כל מדינה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬יש ליצור מסגרת כלכלית המאפשרת את‬ ‫חוקרים מספר ניסו להעריך את הכמות הממוצעת של‬
‫יישום החוקים באופן מיטבי‪ .‬כל צרכן צריך לשלם עבור המים‬ ‫הסחר העולמי במים וירטואליים (‪Mekonnen and Hoekstra,‬‬
‫שהוא צורך‪ ,‬מאחר שרק תשלום מעודד חיסכון‪ .‬על מחיר המים‬ ‫‪2011; Hoekstra and Mekonnen, 2012; Mancosu et al.,‬‬
‫לשקף את העלות שלהם‪ ,‬וכל מדינה צריכה לקבוע את גובה‬ ‫‪ )2015‬והסיקו שבשנים ‪ 2005-1996‬היא הסתכמה ב־‪2,300‬‬
‫הסבסוד (למשל לחקלאות) בהתאם לאינטרסים ממלכתיים‪ .‬יש‬ ‫מיליארד מ״ק בשנה‪ .‬מתוך כמות זו‪ 92% ,‬הם מוצרי מזון‬
‫ליצור תמריצים כלכליים שיעודדו השקעה בתשתיות‪ ,‬תחזוקה‬ ‫(והיתר מוצרי תעשייה)‪ .‬המים הירוקים היו החלק העיקרי של‬
‫המים הווירטואליים (כ־‪ .)70%‬המים הכחולים הווירטואליים‬
‫גבוהה והכנסת טכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫הסתכמו באותה התקופה ב־‪ 545‬מיליארד מ״ק לשנה‪ .‬המים‬
‫הניהול צריך להיות מקצועי ועל בסיס מדעי והנדסי‪ .‬יש‬ ‫הווירטואליים מהווים בין רבע לחמישית מכלל צריכת המים‬
‫להכין תוכניות אב לטווח קצר ולטווח ארוך במטרה לבנות‬ ‫בחקלאות בעולם‪ .‬כמות המים הווירטואליים של כל מדינה‬
‫תשתיות מים‪ ,‬ביוב וניקוז בהתאם לצורכי האוכלוסייה בהווה‬ ‫תלויה במיקומה הגאוגרפי ובתנאי האקלים הקובעים את‬
‫ובעתיד‪ .‬יש להקים חברות אזוריות שתהיינה אחראיות להקמת‬ ‫צריכת המים של הצמח‪ .‬אם כן‪ ,‬יש הצדקה כלכלית ליצוא‬
‫תשתיות המים ולתחזוקתן‪ ,‬ועליהן להתנהל על בסיס מקצועי‬ ‫חיטה‪ ,‬למשל‪ ,‬מאסמי ארצות הברית למזרח התיכון‪ .‬המדינות‬
‫וכלכלי‪ .‬הממשלות צריכות לקבוע מנגנוני רגולציה (אסדרה)‬ ‫הגדולות המייצאות מים וירטואליים הן ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫כדי לשמור על הניהול התקין של חברות המים‪ .‬הניהול‬ ‫ברזיל‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬הודו‪ ,‬פקיסטן ואינדונזיה‪ .‬המדינות‬
‫צריך להתבצע בשיתוף עם הציבור (שקיפות) ועם כל בעלי‬
‫האינטרסים‪ .‬ההחלטות צריכות להתקבל במשותף‪ ,‬כדי להגיע‬
‫למיטב בניצול משאבי המים וכדי לשמור על בריאות הציבור ועל‬

‫המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫ניהול אינטגרטיבי הוא המפתח לפתרון משבר המים‬
‫העולמי‪ .‬ללא ניהול‪ ,‬לא יעזרו כל הרעיונות האחרים‪ .‬מדינת‬