Page 95 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪88‬‬

‫סודן יכולות לחסוך את האובדן באידוי של ‪ 20-10‬מיליארד מ״ק‬ ‫ברעב ובצמא (‪.)World Water Development Report, 2006‬‬
‫בשנה‪.‬‬ ‫מפעלים הידרואלקטריים היו יכולים לייצר אנרגיה למדינה מוכת‬
‫האבטלה‪ ,‬הבצורות והמגפות‪ .‬ואולם‪ ,‬המצרים כאמור לא אפשרו‬
‫אגני הפרת והחידקל‪ :‬ראשיתו של נהר הפרת בהרי ארמניה‬ ‫זאת‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מצרים לא התירה במשך עשרות שנים ליתר‬
‫מדינות מעלה־הזרם‪ ,‬ובכללן טנזניה‪ ,‬אוגנדה‪ ,‬קונגו וקניה‪ ,‬להקים‬
‫ובהרי הטורוס הגשומים במזרח טורקיה‪ ,‬והוא זורם דרומה‬
‫וחוצה את מדבריות סוריה ועיראק‪ .‬נהר החידקל יוצא גם הוא‬ ‫מפעלי מים לניצול מי הנילוס‪.‬‬
‫מהרי הטורוס‪ ,‬אוסף בזרימתו מים רבים המתנקזים מהרי הזגרוס‬ ‫מצרים טוענת שלפי החוק הבין־לאומי (מסגרת ‪.4‬א)‬
‫באיראן וחוצה את עיראק במסלול המקביל לפרת‪ .‬במורד‬ ‫יש לה זכות חזקה היסטורית לשימוש במים‪ .‬למרות ההסכמה‬
‫הזרימה מתאחדים הפרת והחידקל ויוצרים את הנהר שט־אל־‬ ‫העקרונית של מרבית מדינות העולם לטענה המצרית בעניין‬
‫ערב‪ ,‬הנשפך למפרץ הפרסי (איור ‪ .)5.13‬למרות האקלים החם‬ ‫הזכויות ההיסטוריות שלה‪ ,‬החוק הבין־לאומי קובע שבראש‬
‫והיבש במדבריות סוריה ועיראק‪ ,‬האוכלוסייה שם מרובה הודות‬ ‫סדר העדיפויות עומדים הצרכים האנושיים הבסיסיים‪ ,‬ובראשם‬
‫לחקלאות הניזונה ממי הפרת והחידקל‪ .‬הספיקה הכוללת של‬ ‫מניעת תמותה של בני אדם (‪Berberis, 1991; Caponera and‬‬
‫הפרת והחידקל היא כ־‪ 80‬מיליארד מ״ק בשנה ממוצעת‪ .‬אין‬ ‫‪ .)Alheritiere, 1978‬נוסף על כך‪ ,‬מצרים וסודן משתמשות במי‬
‫נתונים מדויקים על הספיקה של כל אחד מהנהרות‪ ,‬מכיוון שמים‬ ‫הנילוס באופן בזבזני ביותר‪ ,‬מאחר ששיטת ההשקיה הנפוצה‬
‫רבים נכנסים אליהם ויוצאים אל הצרכנים לכל אורך מסלול‬ ‫בהן היא ההצפה‪ ,‬והחוק הבין־לאומי מחייב שימוש חסכני במים‪.‬‬
‫זרימתם‪ .‬עם זאת רוב החוקרים טוענים שספיקת הפרת היא‬ ‫עד כה הצליחה מצרים בהתנגדותה לכל יוזמה לשינוי בחלוקת‬
‫כ־‪ 30‬מיליארד מ״ק בשנה ושל החידקל כ־‪ 50‬מיליארד מ״ק בשנה‬ ‫המים‪ ,‬באמצעות איומים צבאיים מחד גיסא ודיונים אין־סופיים‬
‫באו״ם מאידך גיסא‪ .‬ועידה של מדינות אגן הנילוס מתכנסת‬
‫(סופר‪.)1993 ,‬‬ ‫מדי שנה‪ ,‬מאז ‪ ,1999‬לדיון בחלוקת המים‪ ,‬אך עדיין לא הושגה‬
‫במחצית הראשונה של המאה העשרים הוקמו בעיראק‬ ‫הסכמה (‪ .)World Water Development Report, 2006‬הסיכום‬
‫מפעלי מים גדולים למניעת שיטפונות‪ ,‬להשקיה ולאגירה (נפח‬ ‫היחיד שהתקבל בכינוס היה שיש לחזור לתוכנית הבריטית‬
‫כולל של ‪ 76‬מיליארד מ״ק)‪ ,‬ונבנו תעלות להטיית עודפי מים‬ ‫לחפירת תעלת גונגלי בדרום סודן (איור ‪ .)5.11‬תעלה זו אמורה‬
‫מאגן החידקל אל אגן הפרת בהתאם לצורך‪ .‬בעשרות השנים‬ ‫להטות את הנילוס הלבן מביצות הסּוד ובכך לחסוך אידוי מים‬
‫האחרונות נמצאות כל מדינות האזור בעיצומו של בולמוס פיתוח‬ ‫של ‪ 20–10‬מיליארד מ״ק בשנה‪ .‬תוכנית זו היא כמובן אוטופיה‪,‬‬
‫של מפעלי מים בלא להתחשב זו בזו‪ .‬המפעלים נועדו לייצור‬ ‫עקב המלחמה הממושכת במקום‪ ,‬הן לפני עצמאותה של דרום‬
‫חשמל‪ ,‬להשקיה‪ ,‬למניעת שיטפונות ולאגירה‪ .‬גולת הכותרת‬ ‫סודן (בשנת ‪ )2011‬והן לאחריה‪ .‬עם זאת לאחרונה‪ ,‬לאחר‬
‫של המפעלים הסוריים הוא סכר הטבקה על הפרת (איור ‪,)5.13‬‬ ‫שהושגה הסכמה בינם לבין מצרים‪ ,‬החלו האתיופים לבנות‬
‫שהושלם בשנת ‪ 1974‬ויצר את אגם אסד (‪ 12‬מיליארד מ״ק)‪.‬‬ ‫סכר על הנילוס לשם הקמת מפעל הידרואלקטרי‪ .‬ואולם‪ ,‬הסכר‬
‫הסורים משתמשים במים להשקיית מיליוני דונמים ולייצור‬ ‫לא יאפשר הטיית מים מהאגן עבור השקיית שטחים חקלאיים‬

‫חשמל‪.‬‬ ‫באתיופיה‪.‬‬
‫הטורקים החלו בשנות השבעים של המאה העשרים‬ ‫מצוקת המים במצרים תלך ותחמיר‪ ,‬מאחר שמקורות‬
‫בהגשמת תוכנית אדירת ממדים להקמת ‪ 22‬סכרים על הפרת‬ ‫המים מנוצלים כבר עד תום‪ .‬קיימת אי־הסכמה באשר למידת‬
‫והחידקל (טבלה ‪ ,)5.2‬הכוללים ‪ 19‬מפעלים הידרואלקטריים‬ ‫השפעתה של ההתחממות הגלובלית על הגשמים באגן ההיקוות‬
‫בעלות כוללת של ‪ 32‬מיליארד דולר (‪ .)Gruen, 2000‬מטרת‬ ‫של הנילוס ולשאלה אם המצוקה תלך ותחמיר (‪Kim et al.,‬‬
‫הטורקים היא לפתח חקלאות על שטח של כ־‪ 20‬מיליון דונם‬ ‫‪.)2008; Kim and Kaluarachchi, 2009; Beyene et al., 2010‬‬
‫בדרום־מזרח המדינה‪ ,‬ברמת אנטוליה השחונה‪ ,‬באמצעות‬ ‫בכל אופן‪ ,‬כבר היום כמות המזון המיוצרת במצרים אינה עונה על‬
‫תעלות הטיה שיובילו את מי ההשקיה מהנהרות‪ .‬ביצוע התוכנית‬ ‫הביקוש‪ ,‬ומצוקת הרעב תלך ותתפשט בשל הגידול באוכלוסייה‪.‬‬
‫עשוי להימשך יותר מ־‪ 50‬שנה‪ .‬גולת הכותרת של הפרויקט הוא‬ ‫הפתרון הפשוט ביותר למצוקת המים המצרית הוא שינוי של‬
‫סכר אתא־טורק על נהר הפרת‪ ,‬שהושלם בשנת ‪ 1991‬ואוגר ‪48‬‬ ‫שיטת ההשקיה (‪ .)Allam and Allam, 2007‬כיום ההשקיה‬
‫מיליארד מ״ק (איור ‪ .)5.14‬עד היום הושלמו כמחצית מהמפעלים‪.‬‬ ‫נעשית בעיקר בהצפה‪ ,‬ובכך מתאדית לאטמוספרה כמות מים‬
‫המים מוטים מהמאגרים המלאכותיים לאזורים נרחבים ברמת‬ ‫עצומה‪ .‬השקיה חסכונית בטפטוף או בהמטרה תביא לחיסכון‬
‫אנטוליה‪ .‬כך למשל‪ ,‬מנהרה ארוכה (ששמה ‪ )Sanliurfa‬מעבירה‬ ‫ניכר של לפחות ‪ 15‬מיליארד מ״ק מים בשנה‪ .‬כמות זו תוכל‬
‫את מי מאגר אתא־טורק למישור חרן להשקיית ‪ 5‬מיליון דונם‬ ‫כמובן לשמש להרחבתם של שטחי החקלאות במצרים‪ .‬שטחי‬
‫חקלאות פוטנציאליים גדולים קיימים בנאות המדבר בסהרה‪,‬‬
‫(‪.)Yesilnacar, 2003; Yesilnacar and Gulluoglu, 2008‬‬ ‫ובמיוחד בשקע חרג׳ה ושקע דחלה‪ .‬תוכנית להטיית המים‬
‫בדומה לנילוס‪ ,‬אף באגן היקוות זה ניטש מאבק בין מדינות‬ ‫לשקעים אלו כבר קיימת — תעלת טושקה (‪.)Wichelns, 2003‬‬
‫מעלה־הזרם לבין מדינות מורד־הזרם‪ .‬טורקיה‪ ,‬שבמעלה הזרם‪,‬‬ ‫פתרון נוסף למחסור במים במצרים הוא הגברת השאיבה של‬
‫טוענת שבשטחה יורדים הגשמים ושם מוזנים הנהרות‪ ,‬ואילו‬ ‫מי התהום הפוסיליים המצויים מתחת לחלק המזרחי של מדבר‬
‫סוריה ועיראק‪ ,‬שבמורד הזרם‪ ,‬טוענות שיש להן זכויות שימוש‬ ‫סהרה (‪Allam et al., 2002; Ebraheem et al., 2002; El Thalawi‬‬
‫היסטוריות במים‪ .‬אף על פי ששתי הטענות מבוססות על עקרונות‬ ‫‪ ,)et al., 2008‬אך פוטנציאל המים ממקור זה קטן יותר‪ .‬התפלת‬
‫החוק הבין־לאומי‪ ,‬יש בחוק עדיפות לחזקת שימוש היסטורי על‬ ‫מי ים יכולה להיות פתרון יעיל בערי הנופש על חוף ים סוף ועבור‬
‫המדדים ההידרולוגיים (מסגרת ‪.4‬א)‪ .‬ואולם‪ ,‬בשונה מאגן הנילוס‪,‬‬ ‫האוכלוסייה הצפופה שעל חוף הים התיכון‪ .‬מצרים כבר מתפילה‬
‫באגן זה המדינה החזקה היא טורקיה‪ ,‬הנמצאת במעלה הזרם‪,‬‬ ‫היום כ־‪ 0.25‬מיליארד מ״ק בשנה (‪Lattemann and Hopner,‬‬
‫ובכוח האיום של צבאה היא בונה מפעלי מים‪ ,‬משנה את חלוקת‬ ‫‪ )2008‬בעיקר על חוף ים סוף‪ ,‬ופתרון זה ניתן להרחבה‪ .‬כאמור‬
‫המים שהייתה נהוגה באזור במשך תקופה ארוכה ביותר ופוגעת‬ ‫לעיל‪ ,‬חפירת תעלת גונגלי והטיית הנילוס מביצות הסוד בדרום‬
‫בשכנותיה‪ .‬בשנת ‪ 1990‬ניצלה טורקיה כ־‪ 2‬מיליארד מ״ק משני‬