Page 92 - israel water resources
P. 92
פרק :5משבר המים העולמי 85
האובייקטיביות הנלוות לפיתוח התשתיות יגרמו לכך שקצב כבדה ביותר ,ואפילו כשיש מחויבות אידאולוגית ,התגייסות
פיתוח התשתיות לא ישיג כנראה את קצב גידול האוכלוסייה. פוליטית ,תקציב בלתי מוגבל ופעילות נמרצת וממושכת ,בסופו
הערכה זו פסימית מאוד ,ולמרבה הצער היא ריאלית. של דבר ההישגים מוגבלים.
ביטול משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בשנת 1990
5.4מאבקים בין־לאומיים על הביא לשוויון זכויות וליצירת משטר דמוקרטי במדינה .נלסון
מנדלה ,נשיאּה השחור הראשון ,שאף לתקן את העיוותים
מקורות מים הקשים שנגרמו לאוכלוסייה השחורה בשל הקיפוח הממושך.
האתגר הגדול שהציב לעצמו היה לספק לאוכלוסייה השחורה
משבר המים עלול להחריף עקב מאבקים בין מדינות .מאבקים את הצרכים הבסיסיים של הקיום האנושי ,ובכללם חיבור
בין מדינות היושבות לאורך ״נהרות בין־לאומיים״ (נהרות לתשתית מים וביוב .הוא התחייב לבצע השקעות עתק בתחום
המשותפים לכמה מדינות) אכן נפוצים בעולם כולו ,ובמיוחד זה .דרום אפריקה היא המדינה העשירה ביבשת ועומדים
במזרח התיכון .בדרך כלל המאבק מתרחש בין ״מדינות מעלה־ לרשותה משאבי טבע רבים ,ובכללם זהב ,יהלומים ופחם,
הזרם״ ל״מדינות מורד־הזרם״ .במדינות מעלה־הזרם יורדים בדרך והודות לכך הייתה נתונה לנלסון מנדלה היכולת הכלכלית
כלל הגשמים ושם מתרחשת תרומת המים לאגן ההיקוות ,ואילו להשקיע בתשתיות הבסיסיות .הוא שינה אפוא את החוקה
זכות החזקה המוקנית על ידי השימושים ההיסטוריים עומדת והציב את החיבור למים וביוב בראש סדר העדיפויות .האתגר
בדרך כלל לרשותן של מדינות מורד־הזרם .החוק הבין־לאומי היה גדול ,שכן סביב הערים הגדולות התפתחו שכונות עוני
עוסק בסכסוכים אלו בהרחבה (מסגרת .4א) .בפרק זה אסקור צפופות ,ללא חיבור למים וללא כל מערכות סניטריות (Human
בקצרה שני מאבקי מים מפורסמים במזרח התיכון ,אגן הנילוס Development Report, 2006; World Water Development
ואגן הפרת והחידקל ,ואבחן כיצד מיישמות המדינות המעורבות .)Report, 2006; Sinanovic et al., 2005ואולם ,המשימה לא
את החוק הבין־לאומי .אגב ,מאבק דומה התרחש בין ישראל הייתה קלה ולאמיתו של דבר טרם הושלמה ,אף על פי שחלפו
לשכנותיה (לבנון ,סוריה וירדן) על המים באגן הירדן והירמוך,
והוא הוצג בפרק .4.3כדאי לציין שמאבקים אלו הידרדרו כבר יותר מ־ 25שנה.
לאלימות ולעימותים צבאיים מוגבלים ,בניגוד למרבית המאבקים בדרום אפריקה חיים היום כ־ 50מיליון בני אדם .בשנת
1990היו מחוברים 66%מהאוכלוסייה לקווי אספקת מים .לאחר
בעולם ,שהסתיימו במשא ומתן ושיתוף פעולה (מסגרת .5ו). 20שנות מאמץ מרוכז חוברו כשבעה מיליון בני אדם לקווי
אספקת מים ,כך שבשנת 2010היו מחוברים 79%מהאוכלוסייה
אגן הנילוס :הנילוס הוא הנהר הארוך בעולם (כ־ 6,700ק״מ). למים .בתחום הסניטציה הייתה ההצלחה קטנה יותר .בשנת
1990היו מחוברים 71%מהאוכלוסייה לקווי ביוב ,ובשנת 2010
הוא מתחיל את זרימתו באזור קו המשווה במזרח אפריקה ,שם חוברו למערכת כ־ 3מיליון בני אדם נוספים ,וסך כל האוכלוסייה
שורר אקלים טרופי וגשום ,חוצה את מדבר סהרה החם והיבש המחוברת הגיע ל־ .79%יש מאמרים שבהם המספרים המדווחים
ונשפך אל הים התיכון (איור .)5.11עמק הנילוס הוא המקום גבוהים יותר ,וההבדל בין הדיווחים נובע מכך שאין הסכמה
היחיד במדבריות סודן ומצרים שאפשר לקיים בו חקלאות בשאלה אם שירותים משותפים בחצר נחשבים כחיבור למים
והתיישבות ,ואכן 90%מאוכלוסיית האזור מתגוררת לאורך וביוב או שמא רק חיבור אישי בבתים נחשב ככזה .מאמץ עליון
הנילוס .מצרים תלויה בנילוס באופן מוחלט ,ולא ייתכנו שם לחיבור התושבים לתשתיות המים והביוב נעשה במטרופולין
חיים בלעדיו (סופר .)1993 ,ספיקת המים בנילוס נמדדת זה 150 השנייה בגודלה בדרום אפריקה (אחרי יוהנסבורג) ,הממוקמת
שנה .נתוני הספיקה מלמדים שבממוצע ,מכל יובליו ,זורמים סביב עיר הנמל והתעשייה דרבן ( )Durbanומונה 3.5מיליון
בנילוס כ־ 85מיליארד מ״ק בשנה .שני שלישים מהמים מגיעים תושבים ( .)Friedrich et al., 2009במשך 14שנות עבודה (-1996
מהנילוס הכחול ,מאזור אתיופיה ,ושליש מהמים מגיע מהנילוס ,)2010חוברו 1.3מיליון בני אדם למים ו־ 0.7מיליון בני אדם
הלבן ,מאזור אוגנדה .עיקר הזרימה במורד הנילוס מתרחש בקיץ למערכת הביוב .זהו הישג נכבד בקנה מידה עולמי ,ועל כן זכתה
ובסתיו עקב גשמי המונסון ברמת אתיופיה (לעומת הגשמים העיר בפרס הבין־לאומי לקידום תעשייתי (פרס שטוקהולם,
באזור המשווני ,הקבועים במשך כל ימות השנה) .תנודות
הספיקה ביחס לממוצע הן גבוהות ,ובעבר נמדדה ספיקת .)2014
מקסימום של 137מיליארד מ״ק בשנת ,1879וספיקת מינימום הישגים אלו אינם נראים מרשימים במיוחד ,שהרי בשנת
21% 2010מתושבי דרום אפריקה עדיין לא היו מחוברים
של 35מיליארד מ״ק בשנת .1984 למערכות מים וביוב .לכאורה ,המחויבות הגבוהה של המשטר
בשנת 1970השלימה מצרים את בנייתו של סכר אסואן החדש וההשקעות העצומות היו אמורות להביא לתוצאות
על הנילוס ,ואגם נאצר ,שנוצר במעלה הסכר ,הוא אגם מלאכותי טובות יותר ,ובמיוחד לאחר 20שנות עבודה .ואולם ,ההפך
מהגדולים בעולם .הסכר נבנה במטרה להביא לפיתוח כלכלי הוא הנכון :הישגיה של ממשלת דרום אפריקה אכן גבוהים ,כי
נרחב במצרים באמצעות ניצול נוסף של מים ,הרחבת השטחים הקמת תשתיות של מים וביוב היא אתגר קשה ביותר .הקשיים
החקלאיים ,אגירת רזרבות מים לשנות בצורת ,מניעת נזקי האובייקטיביים רבים ,בשל הצורך בתכנון מפורט ,עבודה
שיטפונות והצפות ,ייצור חשמל ,פיתוח התיירות ,פיתוח ענף הנדסית־מקצועית ,בסיס כלכלי ,תקציב גדול ,חקיקת חוקים,
הדיג ויצירת אי־תלות במדינות מעלה הזרם .לאחר מעשה התברר בעיות מקרקעין ומחויבות פוליטית גבוהה .מדובר במשימות
שלסכר אסואן יש אף תוצאות שליליות :הגדלת אובדן המים כבדות משקל הדורשות מאמץ רציף וזמן ממושך .ההישגים
בהתאדות (ובחלחול) ,אובדן טין לדישון הקרקעות והתפשטות ה״נמוכים״ של דרום אפריקה מדגימים את האתגר העומד בפני
מחלת הבילהרציה (עקב התרבות היצורים מחוללי המחלה על מדינות העולם בשאיפתם להגדיל את מספר התושבים המחוברים
למערכות מים וביוב .מסתבר אפוא שגם אם השקעה בתשתיות
מים וביוב תעמוד בראש סדר העדיפויות העולמי ,הבעיות