Page 92 - israel water resources

‫פרק ‪ :5‬משבר המים העולמי ‪85‬‬

‫האובייקטיביות הנלוות לפיתוח התשתיות יגרמו לכך שקצב‬ ‫כבדה ביותר‪ ,‬ואפילו כשיש מחויבות אידאולוגית‪ ,‬התגייסות‬
‫פיתוח התשתיות לא ישיג כנראה את קצב גידול האוכלוסייה‪.‬‬ ‫פוליטית‪ ,‬תקציב בלתי מוגבל ופעילות נמרצת וממושכת‪ ,‬בסופו‬

‫הערכה זו פסימית מאוד‪ ,‬ולמרבה הצער היא ריאלית‪.‬‬ ‫של דבר ההישגים מוגבלים‪.‬‬
‫ביטול משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בשנת ‪1990‬‬
‫‪ 5.4‬מאבקים בין־לאומיים על‬ ‫הביא לשוויון זכויות וליצירת משטר דמוקרטי במדינה‪ .‬נלסון‬
‫מנדלה‪ ,‬נשיאּה השחור הראשון‪ ,‬שאף לתקן את העיוותים‬
‫מקורות מים‬ ‫הקשים שנגרמו לאוכלוסייה השחורה בשל הקיפוח הממושך‪.‬‬
‫האתגר הגדול שהציב לעצמו היה לספק לאוכלוסייה השחורה‬
‫משבר המים עלול להחריף עקב מאבקים בין מדינות‪ .‬מאבקים‬ ‫את הצרכים הבסיסיים של הקיום האנושי‪ ,‬ובכללם חיבור‬
‫בין מדינות היושבות לאורך ״נהרות בין־לאומיים״ (נהרות‬ ‫לתשתית מים וביוב‪ .‬הוא התחייב לבצע השקעות עתק בתחום‬
‫המשותפים לכמה מדינות) אכן נפוצים בעולם כולו‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫זה‪ .‬דרום אפריקה היא המדינה העשירה ביבשת ועומדים‬
‫במזרח התיכון‪ .‬בדרך כלל המאבק מתרחש בין ״מדינות מעלה־‬ ‫לרשותה משאבי טבע רבים‪ ,‬ובכללם זהב‪ ,‬יהלומים ופחם‪,‬‬
‫הזרם״ ל״מדינות מורד־הזרם״‪ .‬במדינות מעלה־הזרם יורדים בדרך‬ ‫והודות לכך הייתה נתונה לנלסון מנדלה היכולת הכלכלית‬
‫כלל הגשמים ושם מתרחשת תרומת המים לאגן ההיקוות‪ ,‬ואילו‬ ‫להשקיע בתשתיות הבסיסיות‪ .‬הוא שינה אפוא את החוקה‬
‫זכות החזקה המוקנית על ידי השימושים ההיסטוריים עומדת‬ ‫והציב את החיבור למים וביוב בראש סדר העדיפויות‪ .‬האתגר‬
‫בדרך כלל לרשותן של מדינות מורד־הזרם‪ .‬החוק הבין־לאומי‬ ‫היה גדול‪ ,‬שכן סביב הערים הגדולות התפתחו שכונות עוני‬
‫עוסק בסכסוכים אלו בהרחבה (מסגרת ‪.4‬א)‪ .‬בפרק זה אסקור‬ ‫צפופות‪ ,‬ללא חיבור למים וללא כל מערכות סניטריות (‪Human‬‬
‫בקצרה שני מאבקי מים מפורסמים במזרח התיכון‪ ,‬אגן הנילוס‬ ‫‪Development Report, 2006; World Water Development‬‬
‫ואגן הפרת והחידקל‪ ,‬ואבחן כיצד מיישמות המדינות המעורבות‬ ‫‪ .)Report, 2006; Sinanovic et al., 2005‬ואולם‪ ,‬המשימה לא‬
‫את החוק הבין־לאומי‪ .‬אגב‪ ,‬מאבק דומה התרחש בין ישראל‬ ‫הייתה קלה ולאמיתו של דבר טרם הושלמה‪ ,‬אף על פי שחלפו‬
‫לשכנותיה (לבנון‪ ,‬סוריה וירדן) על המים באגן הירדן והירמוך‪,‬‬
‫והוא הוצג בפרק ‪ .4.3‬כדאי לציין שמאבקים אלו הידרדרו‬ ‫כבר יותר מ־‪ 25‬שנה‪.‬‬
‫לאלימות ולעימותים צבאיים מוגבלים‪ ,‬בניגוד למרבית המאבקים‬ ‫בדרום אפריקה חיים היום כ־‪ 50‬מיליון בני אדם‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1990‬היו מחוברים ‪ 66%‬מהאוכלוסייה לקווי אספקת מים‪ .‬לאחר‬
‫בעולם‪ ,‬שהסתיימו במשא ומתן ושיתוף פעולה (מסגרת ‪.5‬ו)‪.‬‬ ‫‪ 20‬שנות מאמץ מרוכז חוברו כשבעה מיליון בני אדם לקווי‬
‫אספקת מים‪ ,‬כך שבשנת ‪ 2010‬היו מחוברים ‪ 79%‬מהאוכלוסייה‬
‫אגן הנילוס‪ :‬הנילוס הוא הנהר הארוך בעולם (כ־‪ 6,700‬ק״מ)‪.‬‬ ‫למים‪ .‬בתחום הסניטציה הייתה ההצלחה קטנה יותר‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1990‬היו מחוברים ‪ 71%‬מהאוכלוסייה לקווי ביוב‪ ,‬ובשנת ‪2010‬‬
‫הוא מתחיל את זרימתו באזור קו המשווה במזרח אפריקה‪ ,‬שם‬ ‫חוברו למערכת כ־‪ 3‬מיליון בני אדם נוספים‪ ,‬וסך כל האוכלוסייה‬
‫שורר אקלים טרופי וגשום‪ ,‬חוצה את מדבר סהרה החם והיבש‬ ‫המחוברת הגיע ל־‪ .79%‬יש מאמרים שבהם המספרים המדווחים‬
‫ונשפך אל הים התיכון (איור ‪ .)5.11‬עמק הנילוס הוא המקום‬ ‫גבוהים יותר‪ ,‬וההבדל בין הדיווחים נובע מכך שאין הסכמה‬
‫היחיד במדבריות סודן ומצרים שאפשר לקיים בו חקלאות‬ ‫בשאלה אם שירותים משותפים בחצר נחשבים כחיבור למים‬
‫והתיישבות‪ ,‬ואכן ‪ 90%‬מאוכלוסיית האזור מתגוררת לאורך‬ ‫וביוב או שמא רק חיבור אישי בבתים נחשב ככזה‪ .‬מאמץ עליון‬
‫הנילוס‪ .‬מצרים תלויה בנילוס באופן מוחלט‪ ,‬ולא ייתכנו שם‬ ‫לחיבור התושבים לתשתיות המים והביוב נעשה במטרופולין‬
‫חיים בלעדיו (סופר‪ .)1993 ,‬ספיקת המים בנילוס נמדדת זה ‪150‬‬ ‫השנייה בגודלה בדרום אפריקה (אחרי יוהנסבורג)‪ ,‬הממוקמת‬
‫שנה‪ .‬נתוני הספיקה מלמדים שבממוצע‪ ,‬מכל יובליו‪ ,‬זורמים‬ ‫סביב עיר הנמל והתעשייה דרבן (‪ )Durban‬ומונה ‪ 3.5‬מיליון‬
‫בנילוס כ־‪ 85‬מיליארד מ״ק בשנה‪ .‬שני שלישים מהמים מגיעים‬ ‫תושבים (‪ .)Friedrich et al., 2009‬במשך ‪ 14‬שנות עבודה (‪-1996‬‬
‫מהנילוס הכחול‪ ,‬מאזור אתיופיה‪ ,‬ושליש מהמים מגיע מהנילוס‬ ‫‪ ,)2010‬חוברו ‪ 1.3‬מיליון בני אדם למים ו־‪ 0.7‬מיליון בני אדם‬
‫הלבן‪ ,‬מאזור אוגנדה‪ .‬עיקר הזרימה במורד הנילוס מתרחש בקיץ‬ ‫למערכת הביוב‪ .‬זהו הישג נכבד בקנה מידה עולמי‪ ,‬ועל כן זכתה‬
‫ובסתיו עקב גשמי המונסון ברמת אתיופיה (לעומת הגשמים‬ ‫העיר בפרס הבין־לאומי לקידום תעשייתי (פרס שטוקהולם‪,‬‬
‫באזור המשווני‪ ,‬הקבועים במשך כל ימות השנה)‪ .‬תנודות‬
‫הספיקה ביחס לממוצע הן גבוהות‪ ,‬ובעבר נמדדה ספיקת‬ ‫‪.)2014‬‬
‫מקסימום של ‪ 137‬מיליארד מ״ק בשנת ‪ ,1879‬וספיקת מינימום‬ ‫הישגים אלו אינם נראים מרשימים במיוחד‪ ,‬שהרי בשנת‬
‫‪ 21% 2010‬מתושבי דרום אפריקה עדיין לא היו מחוברים‬
‫של ‪ 35‬מיליארד מ״ק בשנת ‪.1984‬‬ ‫למערכות מים וביוב‪ .‬לכאורה‪ ,‬המחויבות הגבוהה של המשטר‬
‫בשנת ‪ 1970‬השלימה מצרים את בנייתו של סכר אסואן‬ ‫החדש וההשקעות העצומות היו אמורות להביא לתוצאות‬
‫על הנילוס‪ ,‬ואגם נאצר‪ ,‬שנוצר במעלה הסכר‪ ,‬הוא אגם מלאכותי‬ ‫טובות יותר‪ ,‬ובמיוחד לאחר ‪ 20‬שנות עבודה‪ .‬ואולם‪ ,‬ההפך‬
‫מהגדולים בעולם‪ .‬הסכר נבנה במטרה להביא לפיתוח כלכלי‬ ‫הוא הנכון‪ :‬הישגיה של ממשלת דרום אפריקה אכן גבוהים‪ ,‬כי‬
‫נרחב במצרים באמצעות ניצול נוסף של מים‪ ,‬הרחבת השטחים‬ ‫הקמת תשתיות של מים וביוב היא אתגר קשה ביותר‪ .‬הקשיים‬
‫החקלאיים‪ ,‬אגירת רזרבות מים לשנות בצורת‪ ,‬מניעת נזקי‬ ‫האובייקטיביים רבים‪ ,‬בשל הצורך בתכנון מפורט‪ ,‬עבודה‬
‫שיטפונות והצפות‪ ,‬ייצור חשמל‪ ,‬פיתוח התיירות‪ ,‬פיתוח ענף‬ ‫הנדסית־מקצועית‪ ,‬בסיס כלכלי‪ ,‬תקציב גדול‪ ,‬חקיקת חוקים‪,‬‬
‫הדיג ויצירת אי־תלות במדינות מעלה הזרם‪ .‬לאחר מעשה התברר‬ ‫בעיות מקרקעין ומחויבות פוליטית גבוהה‪ .‬מדובר במשימות‬
‫שלסכר אסואן יש אף תוצאות שליליות‪ :‬הגדלת אובדן המים‬ ‫כבדות משקל הדורשות מאמץ רציף וזמן ממושך‪ .‬ההישגים‬
‫בהתאדות (ובחלחול)‪ ,‬אובדן טין לדישון הקרקעות והתפשטות‬ ‫ה״נמוכים״ של דרום אפריקה מדגימים את האתגר העומד בפני‬
‫מחלת הבילהרציה (עקב התרבות היצורים מחוללי המחלה על‬ ‫מדינות העולם בשאיפתם להגדיל את מספר התושבים המחוברים‬
‫למערכות מים וביוב‪ .‬מסתבר אפוא שגם אם השקעה בתשתיות‬
‫מים וביוב תעמוד בראש סדר העדיפויות העולמי‪ ,‬הבעיות‬