Page 13 - etmol_22_currapted_d

‫יהודי ספרדי מטבריה‬ ‫הם שתי וערב מעשה תחרים‪...‬״‬
‫בראשית המאה הגיע נרינסקי לארץ וגר עם‬
‫‪13‬‬ ‫יצחק בן־צבי‪ ,‬דוד בן־גוריון חרובבל ב״קומונה״‪,‬‬
‫שהיתה מרכז לבני העליודהשניה בירושלים‪.‬‬
‫כפי המסופר‪ ,‬היה נרינסקי בוהמיין אמיתי‬
‫שעסק בשתי מלאכות‪ :‬צילום וציור‪ .‬את‬
‫הנושאים לצילומיו בחר מסביבתו הקרובה ־‬
‫אנשים שפגש ברחוב‪ ,‬נופים‪ ,‬בתי ירושלים‪,‬‬
‫אישים ידועים אז‪ .‬אחרי מלחמת העולם‬

‫הראשונה נסע לפאריס‪.‬‬
‫חיים גמזו סיפר על חייו בפאריס בשנות‬
‫השלושים‪ :‬״בפאריס חי חיים כפולים ‪ -‬הצלם‬
‫נרינסקי והצייר נארוני‪ .‬ביתו היה מקלט לנופי‬
‫מצרים‪ ,‬לפרחי הלוטוס‪ ,‬לנופי יהודה ולני־‬

‫לוס‪...‬״‬
‫כשעלה לארץ בפעם השניה חי כחצי שנה‬
‫בעירחרוד‪ ,‬שנהגה בו הכנסת אורחים נאה‪ .‬את‬
‫התמונות שצייר אז ‪ -‬מלאות אופטימיות וצבע‬

‫‪ -‬הציג בתערוכה בתל־אביב‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות התפרנס מלימוד צילום‬
‫לתלמידות בית־הספר המקצועי של ויצ״ו‬
‫בחיפה וכאב את כאבו של הצייר נארוני‪ ,‬שלא‬
‫יכול להתמסר לאהבתו‪ .‬את הציורים שצייר‬
‫בשעות הפנויות סירב למכור‪ .‬בקיץ ‪1956‬‬
‫ביקש להשתתף בתערוכה קבוצתית של חברי‬
‫אגודת האמנים ונתבע לשלוח את תמונותיו‬

‫לביקורת‪ .‬הוא נפגע וכתב לאגודת האמנים‪:‬‬
‫״יושב אני בארץ בין הכלים‪ ,‬יושב ויוצר בלי‬
‫רעש‪ .‬את הרעשנות והגדלות שונא אני‪ .‬ברצוני‬
‫לעזוב את העולם הזה בשקט גמור‪ ,‬כמו הרבי‬
‫שלי סזאן ד״ל‪ .‬מתקרב אני לשבעים‪ ,‬ברוך‬
‫השם‪ ,‬עשיתי דין־וחשבון נפשי‪ ,‬והחלטנו‪ ,‬גם‬
‫סוניה שלי וגם אני‪ ,‬לתת הכל לנכס לאומי‪,‬‬

‫לנוער שלנו‪ .‬חייבים אגו לו הרבה״‪.‬‬
‫לאחר מותו נמסרו תמונותיו למחיאון חיפה‪.‬‬
‫תצלומיו נשכחו‪ .‬שנים רבות לא נודעו ציוריו‬
‫ולא נודעו תמונותיו ‪ -‬עד אחרי מלחמת ששת‬
‫הימים ואז נתגלו בחנויות מזרח־ירושלים ועמד­‬

‫נו מלאי תמהון לפי יופין של גלויותיו‪.‬‬