Page 15 - etmol_22_currapted_d
P. 15
מקומי הפריע לאנשי יסוד־המעלה לעבד את האדמה ,בטענה גורם אחר לתסיסה היה שטח אדמה שהממשלה לא אישרה
שהקרקע שרכשו היא חלק מרכוש משותף לו ולמוכר .שנית את רכישתה ולכן אי״אפשר היה למסרו לידי המתיישבים.
-למתיישבים אסור היה לבנות בלי אישור הבעלות על ואם־לא״די״בכך ,הרי נחלקו הדעות בין המתיישבים ,אם
האדמה והם נאלצו להתגורר בסוכות־מחצלות .כדי להסדיר להתעקש ולבנות ביהוד או לוותר עליה ולבנות
את העניין היה צורך בכסף רב לשלמונים .פינס שהה בצפת בפתח־תקוה ,כי היו כמה שכבר בנו שם ולא ניזוקו מן
ששה שבועות שבסופם הודיע לויסוצקי שבסך 250 הקדחת .יישוב כל העניינים האלה היה כרוך הן בהשכנת
נפוליאון ,הכוללים גם שוחד למושל המקומי ,אפשר ליישב השלום הן בכסף .אשר לכסף מצא ויסוצקי שאין לתיתו
הכל .ויסוצקי נבהל מגודל הסכום והודיע לפינס לא לבצע לצרכים שוטפים ,כי אם כך יעשה ,יתנדף עד מהרה .יש
איפוא להקציבו למפעלים כגון בניה ונטיעות .אשר ליישוב
את העיסקה. הסכסוכים ,הסכים לדעת המתיישבים ,שיש למנות עליהם
על ויסוצקי הוטל גם להמליץ לפני הנהגת חובבי־ציון על
הרכבו של ועד־פועל בארץ־ישראל ,שישמש זרוע מבצעת מנהל ,כשם שהדבר נעשה במושבותיו של רוטשילד.
של החובבים .לשם כך כינס ביפו אסיפת נכבדים מכל חלקי ויסוצקי ביקר גם בגדרה ,שם קיבלו את פניו בשירה
הארץ .באסיפה זו תבעו הירושלמים שהועד יישב בירושלים וביריות שמחה .ויסוצקי התרגש עד מעמקי נפשו .אך שוב
וממילא מובן שיורכב מאנשי העיר .היפואים דרשו מצידם -נוכח המציאות פגו רגשות אלה .בגדרה התיישבו תשעה
שיישב ביפו ולמותר לומר שאף הם ביקשו לאיישו באנשי ביל׳׳ויים רווקים שלא היה להם כסף .הם האמינו ,כי יקבלו
קרקע חינם מאת הממשלה ,י שיגו תמיכה מעשירי ישראל
עירם. ויןסדו מושבת־מופת ,שממנה ישרתו את העם העולה .מאומה
ויסוצקי ביקר גם בכמה ממושבותיו של רוטשילד ונוכח
לדעת ,שאף־על־פי שהן מסודרות ,הרי המשטר הפקידותי מכל זה לא התגשם ,וכאשר התנחלו סוף סוף התשעה -
מרפה את ידי המתיישבים ,משתק בהם חריצות ויוזמה שרידי תנועת ביל״ו -בגדרה ,שנרכשה בשבילם על־ידי
ומקומם אותם נגד הממונים .לאחר חקירה נוספת התברר לו, אגודות חובבי־ציון ,לא היה להם למגורים אלא צריף אחד,
שלא יתכן לקבוע את מושב הועד־הפועל בירושלים הרחוקה לא היה להם מקור מים ,לא היו להם בהמות ,כלי עבודה
מן המושבות ,ואילו ביפו המרכזית יותר חסרים מועמדים ומזרע ובקושי הספיקו פרוטותיהם ללחם .מצב מדכא זה
מתאימים .ככל שארכו ימיו של ויסוצקי בארץ כן הלכו עורר בויסוצקי ספקות בדבר זכות קיומו של הישוב ,מה גם
ונסתבכו בעיות המושבות ובה־במידה רבו לבטיו עד שחזר שמצא במתיישבים פסול נוסף :נאמר שהיו סטודנטים ,דבר
למחשבתו הישנה :פיתוח תעשיה ומלאכה שתמציא תעסוקה שהעלה בעיני הציבור ברוסיה את ערך הקרבן שהקריבו ,אך
למאות אנשים ובמרוצת הזמן גם לאלפים .אבל בעוד התברר שאין ביניהם סטודנט אחד .יתר־על־כן ,בין התשעה
שחובבי־ציון הפקידו בידו כסף לקידום עבודת האדמה ,לא לא מצא ויסוצקי אלא אחד שהשתייך לביל״ויים הראשונים
היתה דעתם נתונה לתעשיה :והון של אנשים פרטיים לא שהגיעו ארצה )בעצם היו שניים( ולכן ,לדעת ויסוצקי ,לא
יכלה זכות הותיקות לעמוד להם .הוא הציע לחובבי־ציון
נמצא לעניין זה. להעביר את הביל״ויים לפתח־תקוה ,כדי שיעבדו שם
כפועלים ובמקומם להושיב בגדרה משפחות של פליטי
מויאל -נציג חובבי־ציון פרעות שהגיעו ארצה עוד ב־ 1882והתגוללו בערים בחוסר
לאחר שהות של שלושה חודשים בארץ פתר ויסוצקי את כל.
הבעיות שהוטל עליו להתמודד אתן מתוך פשרה עם הצעה זו קוממה את חובבי־ציון ואת הביל״ויים והיא ירדה
המציאות .הוא לא הקים ועד־פועל לא בירושלים ולא ביפו, מן הפרק .דומה שאפילו ויסוצקי התבייש בה ,כי כאשר
אלא מינה אדם אחד לטפל במושבות .האיש היה אברהם פירסם בשנת 1898ספר שרובו מכתבים ששיגר בקשר
מויאל -יליד הארץ ,בן למשפחה מרוקנית ותושב יפו .הוא לשליחותו ,לא כלל בו את החוזר ששלח בדבר פינוי גדרה
היה סוחר אמיד שהיו לו מהלכים אצל השלטונות וכבר מביל״וייה .משןרדה הצעה זו מן הפרק ,העלה הצעה למנות
הוכיח את כושרו בעניינים ישוביים כאשר סייע ברכישת גם למושבה זו"משגיח .הצעה זו עוררה בגדרה התנגדות
אדמתה של עקרון .הוא החליט גם ,למרות הסתייגות רבה .הביל״ויים ראו עצמם ותיקים בארץ ובקיאים בעבודת
מסוימת ,על תמיכה חודשית מטעם חובבי־ציון לאנשי החקלאות ,מאחר שעבדו שנתיים כפועלים במקוה־ישראל,
פתח־תקוה וגדרה .בפתח־תקוה מינה משגיח על הבניה ועל ולא ראו צורך שיורום כיצד לעבוד .הם גם סלדו מעצם רעיון
הנטיעה ואילו לגבי גדרה נשאר העניין פתוח ונשתכח .הוא המשגיח נוכח התנהגותם של פקידי רוטשילד במושבותיו.
הקציב סכום הגון לבניין בתים בפתח־תקוה ובגדרה.
בפתח־תקוה ניג שו מיד לבניה ,אך לגדרה לא היו רשיונות חקירה מרחוק
והשגתם היתה כרוכה בקשיים עצומים ,וכך נותרה מושבה
בפתח־תקוה ובגדרה התייצב ויסוצקי בעצמו לפני
קטנה זו ללא בתים וללא באר עוד כארבע שנים. המתיישבים ,אך יסוד־המעלה היתה רחוקה ולהגיע אליה
יסוד־המעלה יצאה מכל העניין כשידיה על ראשה. אפשר היה רק ברכיבה .השליח ,שהיה כאמור בן
חובבי־ציון הקציבו אמנם כספים בשבילה ,אך הם חששו ,כי ששים־ואחת ,חשש מפני טלטולי הדרך .הוא הפליג מיפו
עלולים לגרש את המתיישבים מאחר שאין להם אישורי לחיפה )הדרך הנוחה ביותר באותם ימים ,האפשרות האחרת
בעלות על אדמתם .לכן לא נתנו לידיהם את הכספים ואנשי היתה להיטלטל בעגלה( ושלח לצפת את יחיאל מיכל פינם,
יסוד־המעלה המשיכו לשבת בסוכותיהם עד שנטלם סופר ועסקן מרוסיה שישב בירושלים ,לברר את העניינים
במקום .ביסוד־המעלה התיישבו שמונה איכרים ,שבני
רוטשילד תחת חסותו בשנת . 1889 משפחותיהם ,עשרים־ותשע נפשות ,התגוררו בצפת .את
מסתבר שהיה קל לאין ערוך לנהל קונצרן של תה מאשר אדמתם רכשו מאת יהודי צפתי אשר הוסכם אתו ,כי חלקם
להסדיר התיישבות בארץ־ישראל .אולם האיש שנבחר מהתשלום יימסר לו לאחר שימציא להם תעודות־בעלות
כנציג חובבי־ציון ,אברהם מויאל ,נמצא מתאים לתפקידו ממשלתיות על הקרקע וכאשר יעמידו מתוכם מתיישב
ופעל רבות למען המושבות .ואשר לויסוצקי -הוא לא נפל שיהיה רשאי לקבל תעודות כאלו ,שכן כנתינים רוסיים
ברוחו אחרי שליחותו ,והירבה בפעולות ותרומות למען אסור היה להם לרכוש אדמה בארץ־ישראל .שני הצדדים לא
הארץ ומעזבונו נתרם גם סכום הגון להקמת הטכניון בחיפה. עמדו בתנאים והתוצאה היתה קשה .ראשית -שבט בדואי
לעיון נוסף :ק״ז ויסוצקי ,קבוצת
מכתבים ,וארשה תרנ״ח.
15