Page 15 - etmol_22_currapted_d

‫מקומי הפריע לאנשי יסוד־המעלה לעבד את האדמה‪ ,‬בטענה‬ ‫גורם אחר לתסיסה היה שטח אדמה שהממשלה לא אישרה‬
‫שהקרקע שרכשו היא חלק מרכוש משותף לו ולמוכר‪ .‬שנית‬ ‫את רכישתה ולכן אי״אפשר היה למסרו לידי המתיישבים‪.‬‬
‫‪ -‬למתיישבים אסור היה לבנות בלי אישור הבעלות על‬ ‫ואם־לא״די״בכך‪ ,‬הרי נחלקו הדעות בין המתיישבים‪ ,‬אם‬
‫האדמה והם נאלצו להתגורר בסוכות־מחצלות‪ .‬כדי להסדיר‬ ‫להתעקש ולבנות ביהוד או לוותר עליה ולבנות‬
‫את העניין היה צורך בכסף רב לשלמונים‪ .‬פינס שהה בצפת‬ ‫בפתח־תקוה‪ ,‬כי היו כמה שכבר בנו שם ולא ניזוקו מן‬
‫ששה שבועות שבסופם הודיע לויסוצקי שבסך ‪250‬‬ ‫הקדחת‪ .‬יישוב כל העניינים האלה היה כרוך הן בהשכנת‬
‫נפוליאון‪ ,‬הכוללים גם שוחד למושל המקומי‪ ,‬אפשר ליישב‬ ‫השלום הן בכסף‪ .‬אשר לכסף מצא ויסוצקי שאין לתיתו‬
‫הכל‪ .‬ויסוצקי נבהל מגודל הסכום והודיע לפינס לא לבצע‬ ‫לצרכים שוטפים‪ ,‬כי אם כך יעשה‪ ,‬יתנדף עד מהרה‪ .‬יש‬
‫איפוא להקציבו למפעלים כגון בניה ונטיעות‪ .‬אשר ליישוב‬
‫את העיסקה‪.‬‬ ‫הסכסוכים‪ ,‬הסכים לדעת המתיישבים‪ ,‬שיש למנות עליהם‬
‫על ויסוצקי הוטל גם להמליץ לפני הנהגת חובבי־ציון על‬
‫הרכבו של ועד־פועל בארץ־ישראל‪ ,‬שישמש זרוע מבצעת‬ ‫מנהל‪ ,‬כשם שהדבר נעשה במושבותיו של רוטשילד‪.‬‬
‫של החובבים‪ .‬לשם כך כינס ביפו אסיפת נכבדים מכל חלקי‬ ‫ויסוצקי ביקר גם בגדרה‪ ,‬שם קיבלו את פניו בשירה‬
‫הארץ‪ .‬באסיפה זו תבעו הירושלמים שהועד יישב בירושלים‬ ‫וביריות שמחה‪ .‬ויסוצקי התרגש עד מעמקי נפשו‪ .‬אך שוב‬
‫וממילא מובן שיורכב מאנשי העיר‪ .‬היפואים דרשו מצידם‬ ‫‪ -‬נוכח המציאות פגו רגשות אלה‪ .‬בגדרה התיישבו תשעה‬
‫שיישב ביפו ולמותר לומר שאף הם ביקשו לאיישו באנשי‬ ‫ביל׳׳ויים רווקים שלא היה להם כסף‪ .‬הם האמינו‪ ,‬כי יקבלו‬
‫קרקע חינם מאת הממשלה‪ ,‬י שיגו תמיכה מעשירי ישראל‬
‫עירם‪.‬‬ ‫ויןסדו מושבת־מופת‪ ,‬שממנה ישרתו את העם העולה‪ .‬מאומה‬
‫ויסוצקי ביקר גם בכמה ממושבותיו של רוטשילד ונוכח‬
‫לדעת‪ ,‬שאף־על־פי שהן מסודרות‪ ,‬הרי המשטר הפקידותי‬ ‫מכל זה לא התגשם‪ ,‬וכאשר התנחלו סוף סוף התשעה ‪-‬‬
‫מרפה את ידי המתיישבים‪ ,‬משתק בהם חריצות ויוזמה‬ ‫שרידי תנועת ביל״ו ‪ -‬בגדרה‪ ,‬שנרכשה בשבילם על־ידי‬
‫ומקומם אותם נגד הממונים‪ .‬לאחר חקירה נוספת התברר לו‪,‬‬ ‫אגודות חובבי־ציון‪ ,‬לא היה להם למגורים אלא צריף אחד‪,‬‬
‫שלא יתכן לקבוע את מושב הועד־הפועל בירושלים הרחוקה‬ ‫לא היה להם מקור מים‪ ,‬לא היו להם בהמות‪ ,‬כלי עבודה‬
‫מן המושבות‪ ,‬ואילו ביפו המרכזית יותר חסרים מועמדים‬ ‫ומזרע ובקושי הספיקו פרוטותיהם ללחם‪ .‬מצב מדכא זה‬
‫מתאימים‪ .‬ככל שארכו ימיו של ויסוצקי בארץ כן הלכו‬ ‫עורר בויסוצקי ספקות בדבר זכות קיומו של הישוב‪ ,‬מה גם‬
‫ונסתבכו בעיות המושבות ובה־במידה רבו לבטיו עד שחזר‬ ‫שמצא במתיישבים פסול נוסף ‪ :‬נאמר שהיו סטודנטים‪ ,‬דבר‬
‫למחשבתו הישנה ‪ :‬פיתוח תעשיה ומלאכה שתמציא תעסוקה‬ ‫שהעלה בעיני הציבור ברוסיה את ערך הקרבן שהקריבו‪ ,‬אך‬
‫למאות אנשים ובמרוצת הזמן גם לאלפים‪ .‬אבל בעוד‬ ‫התברר שאין ביניהם סטודנט אחד‪ .‬יתר־על־כן‪ ,‬בין התשעה‬
‫שחובבי־ציון הפקידו בידו כסף לקידום עבודת האדמה‪ ,‬לא‬ ‫לא מצא ויסוצקי אלא אחד שהשתייך לביל״ויים הראשונים‬
‫היתה דעתם נתונה לתעשיה‪ :‬והון של אנשים פרטיים לא‬ ‫שהגיעו ארצה )בעצם היו שניים( ולכן‪ ,‬לדעת ויסוצקי‪ ,‬לא‬
‫יכלה זכות הותיקות לעמוד להם‪ .‬הוא הציע לחובבי־ציון‬
‫נמצא לעניין זה‪.‬‬ ‫להעביר את הביל״ויים לפתח־תקוה‪ ,‬כדי שיעבדו שם‬
‫כפועלים ובמקומם להושיב בגדרה משפחות של פליטי‬
‫מויאל ‪ -‬נציג חובבי־ציון‬ ‫פרעות שהגיעו ארצה עוד ב־‪ 1882‬והתגוללו בערים בחוסר‬

‫לאחר שהות של שלושה חודשים בארץ פתר ויסוצקי את‬ ‫כל‪.‬‬
‫הבעיות שהוטל עליו להתמודד אתן מתוך פשרה עם‬ ‫הצעה זו קוממה את חובבי־ציון ואת הביל״ויים והיא ירדה‬
‫המציאות‪ .‬הוא לא הקים ועד־פועל לא בירושלים ולא ביפו‪,‬‬ ‫מן הפרק‪ .‬דומה שאפילו ויסוצקי התבייש בה‪ ,‬כי כאשר‬
‫אלא מינה אדם אחד לטפל במושבות‪ .‬האיש היה אברהם‬ ‫פירסם בשנת ‪ 1898‬ספר שרובו מכתבים ששיגר בקשר‬
‫מויאל ‪ -‬יליד הארץ‪ ,‬בן למשפחה מרוקנית ותושב יפו‪ .‬הוא‬ ‫לשליחותו‪ ,‬לא כלל בו את החוזר ששלח בדבר פינוי גדרה‬
‫היה סוחר אמיד שהיו לו מהלכים אצל השלטונות וכבר‬ ‫מביל״וייה‪ .‬משןרדה הצעה זו מן הפרק‪ ,‬העלה הצעה למנות‬
‫הוכיח את כושרו בעניינים ישוביים כאשר סייע ברכישת‬ ‫גם למושבה זו"משגיח‪ .‬הצעה זו עוררה בגדרה התנגדות‬
‫אדמתה של עקרון‪ .‬הוא החליט גם‪ ,‬למרות הסתייגות‬ ‫רבה‪ .‬הביל״ויים ראו עצמם ותיקים בארץ ובקיאים בעבודת‬
‫מסוימת‪ ,‬על תמיכה חודשית מטעם חובבי־ציון לאנשי‬ ‫החקלאות‪ ,‬מאחר שעבדו שנתיים כפועלים במקוה־ישראל‪,‬‬
‫פתח־תקוה וגדרה‪ .‬בפתח־תקוה מינה משגיח על הבניה ועל‬ ‫ולא ראו צורך שיורום כיצד לעבוד‪ .‬הם גם סלדו מעצם רעיון‬
‫הנטיעה ואילו לגבי גדרה נשאר העניין פתוח ונשתכח‪ .‬הוא‬ ‫המשגיח נוכח התנהגותם של פקידי רוטשילד במושבותיו‪.‬‬
‫הקציב סכום הגון לבניין בתים בפתח־תקוה ובגדרה‪.‬‬
‫בפתח־תקוה ניג שו מיד לבניה‪ ,‬אך לגדרה לא היו רשיונות‬ ‫חקירה מרחוק‬
‫והשגתם היתה כרוכה בקשיים עצומים‪ ,‬וכך נותרה מושבה‬
‫בפתח־תקוה ובגדרה התייצב ויסוצקי בעצמו לפני‬
‫קטנה זו ללא בתים וללא באר עוד כארבע שנים‪.‬‬ ‫המתיישבים‪ ,‬אך יסוד־המעלה היתה רחוקה ולהגיע אליה‬
‫יסוד־המעלה יצאה מכל העניין כשידיה על ראשה‪.‬‬ ‫אפשר היה רק ברכיבה‪ .‬השליח‪ ,‬שהיה כאמור בן‬
‫חובבי־ציון הקציבו אמנם כספים בשבילה‪ ,‬אך הם חששו‪ ,‬כי‬ ‫ששים־ואחת‪ ,‬חשש מפני טלטולי הדרך‪ .‬הוא הפליג מיפו‬
‫עלולים לגרש את המתיישבים מאחר שאין להם אישורי‬ ‫לחיפה )הדרך הנוחה ביותר באותם ימים‪ ,‬האפשרות האחרת‬
‫בעלות על אדמתם‪ .‬לכן לא נתנו לידיהם את הכספים ואנשי‬ ‫היתה להיטלטל בעגלה( ושלח לצפת את יחיאל מיכל פינם‪,‬‬
‫יסוד־המעלה המשיכו לשבת בסוכותיהם עד שנטלם‬ ‫סופר ועסקן מרוסיה שישב בירושלים‪ ,‬לברר את העניינים‬
‫במקום‪ .‬ביסוד־המעלה התיישבו שמונה איכרים‪ ,‬שבני‬
‫רוטשילד תחת חסותו בשנת ‪. 1889‬‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬עשרים־ותשע נפשות‪ ,‬התגוררו בצפת‪ .‬את‬
‫מסתבר שהיה קל לאין ערוך לנהל קונצרן של תה מאשר‬ ‫אדמתם רכשו מאת יהודי צפתי אשר הוסכם אתו‪ ,‬כי חלקם‬
‫להסדיר התיישבות בארץ־ישראל‪ .‬אולם האיש שנבחר‬ ‫מהתשלום יימסר לו לאחר שימציא להם תעודות־בעלות‬
‫כנציג חובבי־ציון‪ ,‬אברהם מויאל‪ ,‬נמצא מתאים לתפקידו‬ ‫ממשלתיות על הקרקע וכאשר יעמידו מתוכם מתיישב‬
‫ופעל רבות למען המושבות‪ .‬ואשר לויסוצקי ‪ -‬הוא לא נפל‬ ‫שיהיה רשאי לקבל תעודות כאלו‪ ,‬שכן כנתינים רוסיים‬
‫ברוחו אחרי שליחותו‪ ,‬והירבה בפעולות ותרומות למען‬ ‫אסור היה להם לרכוש אדמה בארץ־ישראל‪ .‬שני הצדדים לא‬
‫הארץ ומעזבונו נתרם גם סכום הגון להקמת הטכניון בחיפה‪.‬‬ ‫עמדו בתנאים והתוצאה היתה קשה‪ .‬ראשית ‪ -‬שבט בדואי‬

‫לעיון נוסף‪ :‬ק״ז ויסוצקי‪ ,‬קבוצת‬

‫מכתבים‪ ,‬וארשה תרנ״ח‪.‬‬

‫‪15‬‬