Page 14 - etmol_22_currapted_d
P. 14

‫ברוסיה‪ ,‬שקופתן היתה חסרה תמיד ותמיכתן ניתנה‬                          ‫בראשית ההתיישבות החדשה היו‬
                                                            ‫במשורה‪.‬‬     ‫שבע מושבות בארץ‪ ,‬ארבע ‪-‬‬
                                                                           ‫בחסות הברון‪ ,‬ושלוש ‪-‬‬
‫רוטשילד התחיל בפעליו בארץ־ישראל בשנת ‪ 1882‬ואילו‬                        ‫״עצמאיות״ שנאבקו בקשיים‬
‫אגודות חובבי־ציון החלו בעזרה מאורגנת משנעשו גוף‬                                       ‫רבים‬
‫מלוכד בסוף שנת ‪ . 1884‬אותו זמן היו בארץ־ישראל שבע‬
‫מושבות‪ ,‬ארבע ‪ -‬בנות מזל ושלוש שהמזל התעלם מהן‪.‬‬                                      ‫מאת שולמית לסקוב‬
‫בנות המזל היו אלו שהבארון העניק להן את חסותו והן‪:‬‬
‫ראשון־לציון‪ ,‬ראש־פינה‪ ,‬זכרון־יעקב ועקרון‪ ,‬חסרות המזל‪,‬‬                ‫במדינות מתוקנות דואגת הממשלה לצרכים הבסיסיים של‬
‫שלא היתה להן כל חסות‪ ,‬היו פתח־תקוה‪ ,‬יסוד־המעלה‬                       ‫האוכלוסיה‪ ,‬מפתחת את הארץ‪ ,‬סוללת דרכים‪ ,‬בונה מתקני‬
‫וגדרה‪ .‬אין לומר שהכל היה שפיר אצל המושבות שהשעה‬                      ‫מים‪ ,‬מחזיקה בתי״חולים ומטפלת בכל הצרכים של החברה‪.‬‬
‫שיחקה להן‪ ,‬כי החסות שקיבלו בוצעה על ידי חבר פקידים‬                   ‫אולם ממשלת תורכיה‪ ,‬שחלשה על ארץ־ישראל כחלק מן‬
‫שחלשו על המתיישבים בכל שטחי חייהם בהתנשאות‬                           ‫האימפריה העותומאנית העצומה‪ ,‬לא נמנתה עמן‪ .‬התוצאה‬
                                                                     ‫היתה שהמושבות היהודיות בימי השלטון התורכי קמו‬
                                                         ‫ובקשיחות‪.‬‬   ‫במחתרת ויושביהן נאלצו להיעזר במקורות אחרים כדי‬
‫משנתלכדו חובבי־ציון‪ ,‬החליטו להיחלץ לעזרת שלושת‬                       ‫לקיים את כפריהם‪ .‬עד לתחילת המאה העשרים תמכו‬
‫הישובים ללא החסות ולשלוח משלחת שתברר את מצבם‬                         ‫במושבות הארץ הבארון אדמונד דה רוטשילד‪ ,‬הנדיב הידוע‪,‬‬
‫ותמליץ כיצד להעניק להם את הסיוע‪ .‬הוועד המרכזי של‬                     ‫שהזרים מיליוני פראנקים לעזרתן‪ ,‬ואגודות חובבי־ציון‬
‫חובבי־ציון‪ ,‬שמנה ‪ 18‬איש‪ ,‬היה גוף כבד‪ .‬שלושה חודשים‬
‫התלבט בדבר הרכב המשלחת ולכלל סיכום לא הגיע‪ .‬אז קם‬
‫קלונימוס זאב ויסוצקי‪ ,‬האיש שפיתח סחר תה עצום וצבר‬

    ‫הון תועפות‪ ,‬והציע לצאת לשליחות‪ ,‬לבדו ועל חשבונו‪.‬‬

‫ויסוצקי‪ ,‬שהיה באותו זמן בן ששים־ואחת שנה‪ ,‬עשה את‬
‫עושרו במו ידיו‪ .‬הוא נולד להורים עניים‪ ,‬למד בישיבות‬
‫ופנה לסחר התבואה‪ .‬עם זאת היתה בו מידה של אידיאליזם‬
‫וכך‪ ,‬כאשר ממשלת רוסיה עודדה פניית יהודים לחקלאות‪,‬‬
‫הצטרף ויסוצקי לחבורת צעירים ויחד ייסדו כפר בשם‬
‫דובנו‪ ,‬ליד העיר דוינסק‪ .‬אך עבודת האדמה היתה יקשה על‬
‫תלמיד־הישיבה לשעבר והוא לא החזיק מעמד זמן רב בעמל‬
‫המפרך‪ .‬שוב פנה לסחר התבואה‪ ,‬יצא למוסקבה בשנת ‪1858‬‬
‫והחל בעסקי תה שהביאו לו את עושרו‪ .‬בצד הפעילות‬
‫העסקית ביקש ויסוצקי גם משהו לנפשו ונעשה חובב־ציון‬

                  ‫פעיל‪ ,‬מראשי אגודת חובבי־ציון במוסקבה‪.‬‬
‫ככל חובבי־ציון האמין אף הוא בשיבת ציון ובהבראת‬
‫העם היהודי באמצעות החקלאות‪ .‬אך כאיש עסקים הגה‬
‫רעיון בדבר פיתוח תעשיה בארץ וניסה לגייס כספים לצורך‬
‫זה ואף תרם את חלקו‪ ,‬אלא שההיענות היתה קטנה‪ .‬מתוך‬
‫רצון לעשות למען העניין הישובי יותר מעסקנות בקרב‬
‫אגודתו במוסקבה‪ ,‬הציע את עצמו כשליח שיחקור את המצב‬
‫בארץ‪ ,‬והנהגת חובבי־ציון מצאה אותו מתאים לתפקיד זה‪.‬‬
‫לארץ הגיע אחרי שבועיים ועוד בטרם הספיק להחליף‬
‫כוח עטלעליו מכל עבר המתיישבים והציפוהו בבעיות הקיום‬

                                                             ‫הקשות‪.‬‬

        ‫יהוד או פתח־תקוה?‬

‫את ביקורו הראשון ערך בפתח־תקוה‪ .‬הוא התפעל מאד‬
‫למראה השדות הירוקים‪ ,‬פרי עמלם של איכרים יהודים‪,‬‬
‫שרק תמול־שלשום היו חנוונים ולבלרים‪ .‬אך התלהבותו‬
‫שככה נוכח המציאות שהצטיירה לפניו‪ :‬בפתח־תקוה ישבו‬
‫‪ 39‬משפחות שמנו ‪ 171‬נפשות‪ .‬פרט לארבע היו כולן‬
‫מרוששות‪ .‬את חסכונותיהן הוציאו על קניית האדמה‪,‬‬
‫התחלות בניה‪ ,‬צרכי ציבור ומשפט ממושך שהתנהל בדבר‬

                    ‫המשך הבניה ביהוד הסמוכה לפתח־תקוה‪.‬‬

‫תוחלתם של אנשי פתח־תקוה לכסות את הוצאותיהם‬
‫בהכנסה מן היבול נכזבה‪ ,‬כי חלקות האדמה שלהם היו‬
‫קטנות מכדי להצמיח תבואה במידה מספקת לקיום ואילו‬
‫ליבול של מטעים היה צריך לחכות כמה שנים‪ .‬אך בזה לא‬
‫נתמצו בעיות פתח־תקוה‪ .‬היו במושבה בני ירושלים ועולים‬
‫מהונגריה שהקימו את המושבה ב־‪ : 1878‬ירושלמים מאנשי‬
‫הישוב הישן שהתיישבו במקום ב־‪ 1879‬שהיו עניים מרודים‬
‫מלכתחילה ועדיין היו חייבים כסף רב תמורת הקרקע‪,‬‬
‫ועולים מביאליסטוק ומערים אחרות ברוסיה‪ .‬שוני זה במוצא‬

   ‫הוליד סכסוכים וחיכוכים בלתי פוסקים בין המתיישבים‪.‬‬

                                                                     ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19