Page 3 - etmol_22_currapted_d
P. 3
מאת אליהו הכהן
₪ ! m״!זזקוןך׳ ל1ומנוןן
לפני מאה שנה כתב אימבר שיר בשם ״תקוותנו״,
שעבר גלגולים רבים עד שהיה להמנון מדינת ישראל
לכזדפיסים חובבי ציון! ספר אתי בכתובים אשר קראתיו בשם ״ברקאי״ ותוכנו שירים משירים שונים
אשר שרתים על אדמת הקודש,על ישראל ועל ישוב ארץ ישראל ועל המושבות ,כולם ברוח הלאומי.
מי המדפיס החפץ לקנותם ממני ,יפנה אלי על פי תוי -נפתלי הרץ אימבר ,ירושלים.
הערת העורך :ראינו השירים האלה .רוח שירה נשגבה מרחפת עליהם .שפתם צחה וברורה והרעיונות
אינם מן המצוי .שירים לאומיים נאמנים הם ,מעשה ידי משורר מצוין .רבים בשירים אלה ראויים להיות
לשירי עם.
שבעים־ושבע גירסאות מלוות את השיר .אלה הם מודעה זו ,שנתפרסמה בעתון ״הצבי״ בחודש תמוז
סימני־היכר מובהקים של זמר־עם. תרמ״ו ) (1886בישרה את ראשית פרסומו של השיר שעתיד
יהיה להיות ההמנון הלאומי של העם היהודי ושל מדינת
את הטיוטה הראשונה של ״התקוה״ כתב אימבר בביתו ישראל .כעבור חודשים מענזים ראה אור בירושלים ספר
של מלומד יהודי בעיר יאסי שברומניה ,בשנת תרל״ח השירים ״ברקאי״ של אימבר ,חלוץ משוררי העליה
) .(1877זאת אישר המשורר בהקדשה על תמונתו ובמסמכים הראשונה ,ובו השיר ״תקותנו״ ,שיר שיועד מלכתחילה ,על
אחרים .בעלותו ארצה ) (1882נהג לסובב במושבות ודפי
השיר בידיו .כשהוזמן להתארח מפעם לפעם בבתי פי מבנהו ו צביונו ,להיות לי״מרסליזה היהודית״.
המתיישבים היה מתכבד תחילה במשקה ,שכן שתיין היה, אסופת שירים עבריים של ״עולה חדש״ היוצאת לאור
ואחר־כך שולף את ניירו תיו וקורא בהתלהבות בתים אחדים בירושלים בשנת - 1886לא קשה לשער את רישומה בעם
מ״התקוה״ .בנסיבות שכאלו נחה עליו לעתים רוח היצירה, היהודי .לכל אגודות חובבי״ציון בגולה היה זה יום חג :הד
והיה משלים בו־במקום קטעים נוספים לשיר -עד שהרחיבו ראשון לצלילי ארץ־ישראל החדשים ודרישת שלום חיה מן
לכדי תשעה בתים .מאז מתחרות ביניהן מושבות אחדות על המושבות ביהודה ובגליל .ב״המליץ״ ,הנפוץ בעתונים
הכבוד לשמש אכסניה להולדת ההמנון .אימבר עיצב סופית העבריים בגולה ,נתפרסמו כתבות מארץ ישראל ובהן צוטטו
את השיר בחדרו שבירושלים ,שכל קירותיו היו• מכוסים פסוקי ״התקוה״ .לא נזכר שם המשורר אלא רק תוארו,
שברירי פסוקים ופניני לשון .כל פעם שהבריק חרוז במוחו ״בעל הברקאי״ ,כיאה לאנשי מעלה .ארבע שנים בלבד
-כך מספרים עדי ראיה -היה ממהר להנציחו בעפרון עלי לאחר ההתפרסות הישובית החדשה בארץ ,כבר היו
המתיישבים מצוידים ברפרטואר של שירי מושבות -
קיר ,עד לגובה שידו היתה מגעת... אימבר ייחד ב״ברקאי״ שיר לכל מושבה -עדיין ללא לחן,
האם הושפע אימבר משירת נכר? -השפעה חיצונית ומעל כולם -השיר ״תקותנו״ ,שנכתב ,לפי הערת המשורר
אפשר שכן .התבנית השירית של ״התקוה״ עם החזרות ״כל
עוד ...כל עוד...״ בראש כל בית ,מזכירה שיר שהתפרסם מתחת לשם השיר ,״לבקעזת אחד הלאומים הנודע״.
בשנתון ״ביכורי העתים החדשים״ ) .(1845היה זה שירו של מאז לא חדל השיר לעורר פולמוסים והשגות .ותיקי
מנדל שטרן ״מענה״ -תרגום ״שיר הריין״ של ניקולאוס הישוב וחוקריו נחלקו זה עם זה כמעט בכל פרטי תולדות
בקר .מותר גם להניח שכיליד גליציה לא נעלם מאימבר השיר :מתי חובר ,היכן ובהשפעת איזו יצירה? אימתי והיכן
משפט הפתיחה של ההמנון הפולני -״עוד לא אבדה פולין״. הולחנה או הותאמה המנגינה? מתי היה להמנון העם היהודי?
אלא שהשפעות מסגרתיות־צורניות אלו יש בהן רק כדי
שינויי הנוסח במלים ובלחן -מתי ועל ידי מי נעשו?
