Page 4 - etmol_22_currapted_d

‫זמן קצר עליתי לארץ‪ .‬במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה‬ ‫אימבר ‪ -‬ריע‪.‬ם‬
‫של הפסל הנודע‬
‫את השיר הרומני ״ אוי ס־צי א״‪ .‬בבואי לראשון־לציון והנה אין‬ ‫יעקב אפשטין‬

‫שרים את ״ה תקוה״ כמו שלא שרו את יתר שירי ״ברקאי״‪.‬‬ ‫לרמוז על ״הכוונות ההמנוניות״‪ -‬של אימבר‪ ,‬ואין להן‬
‫ולא־כלום עם תוכן ״התקוה׳‪ /‬שהוא מקורי ואופייני לסגנונו‬
‫החילותי אני הראשון לשיר את ״התקוה׳׳ על פי המנגינה הזרה‬
‫של אימבר‪.‬‬
‫שידעתי‪ ,‬זו המושרוז כיום בכל תפוצות ישראל‪...‬‬ ‫הנסיון הראשון להלחין את ״התקוה״ לא עלה יפה‪ .‬וזה‬
‫סיפור המעשה‪ :‬בשנת תרמ״ו קיבל הביל״ויי ישראל‬
‫שיר ״התקוה״ לא נטל מיד את הבכורה בין שירי ציון‪.‬‬ ‫בלקינד מראשון־לציון מכתב מידידו בזכרון יעקב‪ ,‬לאון‬
‫התחרה בו שיר אחר של אימבר ״משמר הירדן״ שהושר אז‬ ‫איגלי‪ ,‬ובו בקשה לסייע לו להשתחרר מעבודה פיזית‬
‫בלחן גרמני כשיר לכת קצבי וסוחף ורבים כינוהו ״השיר‬ ‫ולאפשר לו להתרכז בהלחנת שירים‪ .‬איגלי‪ ,‬שבמקצועו היה‬
‫זמר ובעל הכשרה מוזיקלית‪ ,‬היה אחד מששת הבחורים‬
‫הלאומי של הקולוניות״‪.‬‬ ‫שנשלחו ארצה על־ידי הבארון כדי להכשירם לעבודה‬
‫המפנה חל בשנת ‪ ,1890‬עם ייסודה של רחובות‪ .‬כל‬ ‫חקלאית‪ .‬בזכרון־יעקב הועסק בעבודות יזומות ובסבלות‬
‫מושבה אימצה לה שיר מייצג משלה‪ .‬רחובות קמה‬ ‫והתקשה להסתגל אליהן‪ .‬פקיד הבארון המקומי השתכנע‬
‫ונבנתה לצלילי ״התקוה״‪ .‬מאות פועלים שהלכו יום יום‬ ‫שיש כאן כשרון מוזיקלי מבוזבז ועד מהרה קיבל איגלי חדר‬
‫בראשון־לציון לרחובות וחזרה כדי להקים את בנייני‬ ‫בראשון־לציון לגור בו‪ ,‬ואת ספר ״ברקאי״ כדי להלחין את‬
‫שיריו‪ .‬לא עברו ימים רבים ולחן ראשון‪ ,‬מקורי‪ ,‬ל״התקוה״‬
‫המושבה‪ ,‬יצאו ושבו ושירת ״עוד לא אבדה״ בפיהם‪.‬‬ ‫יצא מתחת ידו‪ .‬תשעה בתים היו לשיר‪ .‬איגלי הלחין כל בית‬
‫כאשר ביקר הרצל בארץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1898‬כדי לפגוש את‬ ‫בלחן שונה‪ .‬בני המושבה התקשו לעכל את הלחן הארוך‬
‫הקיסר הגרמני‪ ,‬סר גם לרחובות‪ .‬את פניו קידמו משלחת‬ ‫והמורכב‪ ,‬ובלקינד היה מעניק שי‪ ,‬פרוסות של שוקולד ‪-‬‬
‫פרשים מבני המושבה וכל ציבור המתיישבים‪ .‬בכניסה‬ ‫מעדן נדיר באותם ימים ‪ -‬לכל נער שידע לזמר את השיר‬
‫למושבה הגישה לו תלמידה לבושה בתכלת־לבן זר פרחים‬
‫בשלמותו‪.‬‬
‫והחלה לשיר את ״התקוה״ וכל הקהל עמה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר שב איגלי לרוסיה‪ .‬אחדים מלחניו נקלטו‬
‫ונשתמרו‪ ,‬ובהם המנון ראשון־לציון‪ ,‬ואילו כל היתר ‪ -‬ובהם‬
‫שיר ״התקוה״ החל להתפשט אז בכל רחבי הארץ כשיר‬ ‫״התקוה״ ‪ -‬אבדו ולא נותרו בתווים או בזכרונם של‬
‫עבודה‪ ,‬כשיר ערש וכשיר לאומי‪ .‬איכרים בשדות‪ ,‬אמהות‬
‫ליד ערש ילדיהן‪ ,‬שומרים בסוכותיהם ‪ -‬הכל שרו את‬ ‫ראשונים‪.‬‬
‫חלפה שנה ובראשון לציון נשמעה לראשונה מנגינה‬
‫״התקוה״‪.‬‬ ‫חדשה לשיר ״התקוה״‪ .‬״נעימה נוחה ונעימה״‪ .‬אין איש‬
‫שואל מאין באה וכיצד‪ .‬בביתו של לבונטין‪ ,‬מרכז הנוער‬
‫״התקרה״ ‪ -‬יוצאת לחו״ל ^‬ ‫במושבה‪ ,‬נלמד השיר מפה לאוזן בלחן המוכר לנו עד היום‪.‬‬

‫כיצד פורצים צלילי ״התקוה״ את גבולות הארץ? ‪-‬‬ ‫״המולדבה״ שנאסרה‬
‫בשנת ‪ 1894‬יוצא דוד שוב‪ ,‬ממייסדי ראש־פינה‪ ,‬לשליחות‬
‫באירופה‪ .‬שוב‪ ,‬שהיה ידוע בקולו הערב‪ ,‬הרבה להופיע כחזן‬ ‫שנים רבות אפפה תעלומה את נסיבות הולדת המנגינה‪.‬‬
‫בקהילות הגולה‪ ,‬ובכינוסים וחגיגות השמיע שירי ציון‬ ‫חוקים העלו גירסאות אין־ספור בשאלת מקורה‪ .‬יותר מכולן‬
‫חדשים וביחוד את ״התקוה״‪ .‬סטודנט יהודי ששמע מפיו את‬ ‫נתקבל בישוב הרושם שהמנגינה הושאלה מתוך הפואמה‬
‫״התקוה״ זימן אותו אל החזן פרידלנד מברסלאו‪ ,‬כדי שזה‬ ‫הסימפונית ״מולדבה״ )״ולטבה״( של סמטנה‪ .‬כל־כך‬
‫ירשום את תווי הלחן‪ .‬בעקבות זאת רואה אור לראשונה‪,‬‬ ‫התבססה השערה זאת עד כי בתקופת המנדט‪ ,‬כאשר נאסר‬
‫בשנת ‪ ,1895‬לחן ״התקוה״ עם ליווי פסנתר‪ ,‬בתוך חוברת‬ ‫שידורה של ״התקוה״ ב״קול ירושלים״‪ ,‬היו עורכי התכניות‬
‫מתחכמים ומשלבים בתכניות על נושאים לאומיים את הקטע‬
‫הקרויה ״ארבע מנגינות סוריות״‪.‬‬ ‫מן ה״מולדבה״ הדומה ל״התקוה״‪ .‬בעקבות זאת יצאה‬
‫באותה שנה ליקט הביל׳ ‪r‬יי מנשה מאירוביץ את כל‬ ‫הוראה האוסרת לשדר את צלילי ה״מולדבה״ בתכניות‬
‫השירים המושרים במושבות והוציא לאור את ״שירי עם‬
‫ציון״‪ ,‬השירון הראשון של העליה הראשונה‪ .‬כאן נקבע‬ ‫העבריות‪...‬‬
‫לראשונה שם השיר ״התקוה״ במקום ״תקותנו״ ו״עוד לא‬ ‫אולם ״מולדבה״ של סמטנה לא היה המקור למנגינת‬
‫אבדה״‪ .‬השיר מופיע כאן כזמר‪ ,‬עם פזמון חוזר‪ ,‬ונכללים בו‬ ‫התקוה‪ .‬ג לגו לו הקודם של לחן ״התקוה״ היה לחן־עם רומני‬
‫לראשונה השינויים שהתקינו בו בלקינד‪ ,‬יודילוביץ ולובמן‪,‬‬ ‫ממחוז מולדאביה‪ .‬על נסיבות התאמתו למלותיו של אימבר‬
‫בהסכמתו של אימבר ‪ -‬לאחר שפינס‪ ,‬בהקדמתו ל״ברקאי״‪,‬‬ ‫העיד שמואל כהן‪ ,‬איש העליה הראשונה‪ ,‬שביצע את מלאכת‬
‫כתב ש״הספר שורץ טעויות כשרוץ היאור צפרדעים‪...‬״‬ ‫ההרכבה לאחר שינויים לא מעטים בצלילים ובקצב‪ .‬וכך‬
‫רוב העותקים של שירי ״עם ציון״ נשלחו לביתן‬
‫מושבות ארץ־ישראל בתערוכה הבינלאומית שהתקיימה‬ ‫כתב בזכרונותיו ‪:‬‬
‫בברלין בשנת ‪ ,1896‬והקהל חטף אותם כחטוף לחמניות‬
‫טריות‪ ,‬יותר מאשר את בקבוקי יין כרמל ושקדי פתח־תקוה‪.‬‬ ‫בשנת תרמ״ז‪ ,1887 ,‬עשה אחי הגדול ממני‪ ,‬צבי‪ ,‬נסיון לזרוע‬
‫בעצם הימים ההם יצאה לאור החוברת ״מדינת היהודים״‬ ‫חיטים באדמת המושבה יסוד־המעלה‪ .‬בימים ההם נמצא‬
‫של הרצל‪ .‬הקונגרס הציוני הראשון עמד להתכנס והצירים‬ ‫בראש־פינה נפתלי הרץ אימבר‪ .‬הוא נתן לאחי את קובץ שיריו‬
‫ביקשו להדגיש בו את כל סימני ההיכר של לאומיות יהודית‪.‬‬ ‫״ברקאי״״ עם כתובת חמה למזכרת‪ ,‬ואחי שלח לי את החוברת‬
‫חזון ‪ -‬יש‪ ,‬מסגרת לחוקה ‪ -‬יש‪ ,‬הצעה לדגל ‪ -‬יש‪ ,‬דמה‬ ‫הזאת לגולה‪ .‬מכל השירים מצא חן בעיני שיר ״ ה ת קו ה׳‪ /‬כעבור‬
‫בקשר להמנון? מנהיג ציוני אוסטריה‪ ,‬יונה קרמנצקי‪ ,‬יזם‬
‫תחרות לחיבור ״המנון לאומי יהודי״‪ ,‬ותרם‪ ,‬בעילום שם‪,‬‬
‫פרס גבוה‪ .‬לשופטים נתמנו שני המנהיגים הבכירים של העם‬

‫היהודי‪ :‬הרצל ונורדאו‪.‬‬
‫לאחר הפרסום בעתונים זרמו לועדת השופטים ‪ 45‬שירים‬
‫מכל קצווי אירופה‪ .‬רובם בשפה הגרמנית ומיעוטם‬
‫באנגלית‪ ,‬באיטלקית‪ ,‬בצרפתית ושיר אחד בעברית‪ ,‬שירו‬
‫של י‪.‬ל‪ .‬בורכוביץ‪ :‬״הינשא״‪ .‬בין המנגינות המוצעות‬
‫להמנון‪ :‬לחן ״מעוז צור״‪ ,‬אריה מתוך ״כרמן״ לביזה ולחן‬
‫השיר ״הקיצה עמי״‪ .‬התחרות נחלה כשלון חרוץ והפרס‬

‫הוענק לפסל‪...‬‬