Page 3 - ETMOL_117

‫נשים מוכות בחברה היהודית בימי־הבינ״ם יכלו לעתים לתבוע גט‪ ,‬לעתים‬
‫נתחייב הבעל בקנס או אפילו במכות‪ ,‬אולם לעתים התירו את ההכאות‬

‫מאת אברהם גרוסמן‬

‫בה הוא‪ ,‬בין שחבלו בה אחרים‪ ,‬מוציאין מידו וילקח בהן‬ ‫יחסם של חכמי ישראל להכאת נשים בחברה היהודית‬
‫קרקעות והוא אוכל פירות״‪ ,‬מכאן ברור שהכאת אשה בידי‬ ‫בימי הביניים היה על־פי״רוב שלילי והם אף הענישו את‬

‫בעלה נתפסה כמעשה פלילי‪.‬‬ ‫הבעל המכה‪.‬‬
‫כמה פסקים של גאוני בבל בסוגיה זו הגיעו לידינו‪ .‬אחד‬ ‫אף״על״פי״כן‪ ,‬יש הבדלים ניכרים בין דעותיהם של‬
‫המעניינים שבהם הוא המובא בשם ״הלכות קצובות של רב‬
‫יהודאי גאון״‪ .‬במקור הזה משתקף מעמד ירוד ביותר של‬ ‫החכמים בתפוצות השונות‪ .‬יש מהם שקראו לאשה לקבל‬
‫האשה‪ ,‬לא רק בשאלת ההכאה‪ ,‬אלא גם בכמה נושאים‬ ‫את המכות בהבנה ובשתיקה‪ ,‬יש שקראו להטיל קנסות על‬
‫אחרים‪ :‬״והנשים חייבות לכבד את בעליהן ומניקות בניהן‬ ‫הבעל המכה‪ ,‬יש שהיו נכונים לראות בהכאה עילה‬
‫ומאכילות בעליהן אפילו מידיהן לפיהן ומכבסות ומבשלות‬ ‫לגירושין כתביעת האשה ויש שהיו נכונים להחמיר עם‬
‫כמה שאמרו חכמים אשה טוחנת ואופה‪ .‬וכשנכנס בעלה מן‬
‫החוץ חייבת האשה לעמוד על רגליה ואין לה רשות לישב‬ ‫הבעל ולהטיל עליו עונשים כבדים ביותר‪.‬‬
‫עד שישב בעלה ואין לה רשות להרים קולה אליו‪ ,‬ואפילו‬ ‫בתלמוד עצמו אין דיון מפורש בדינו של בעל המכה את‬

‫מכה אותה תשתוק כדרך שהנשים צנועות עושות״‪.‬‬ ‫אשתו‪ ,‬או בדינה של אשה שהיכתה את בעלה‪ .‬הדעת נותנת‬
‫הפניה לאשה לקבל בשתיקה‪ ,‬בהבנה ובהכנעה את‬ ‫כי שתיקה זו מקורה בהנחה שאין להבחין בין בעל המכה‬
‫הכאתה היא עמדה חריגה שלא מצינו לה אח ורע בכל‬ ‫את אשתו לבין כל אדם אחר החובל בחברו ודינם זהה;‬
‫פסיקה אחרת של גאוני בבל או חכמים אחרים בימי‬ ‫״החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים‪ :‬בנזק‪,‬‬
‫בצער‪ ,‬בריפוי‪ ,‬בשבת ובבושת״‪ .‬רמז לדבר מצוי בתוספ­‬
‫תא במסכת בבא״קמא‪ ,‬פרק ט׳‪ :‬״החובל באשתו‪ ,‬בין שחבל‬