Page 8 - ETMOL_117
P. 8
בית-התמחוי ניהל יוסף נבון ,אביו של עמד חיוור ונרגש בראש המסובים רחוב השלשלת
נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון. ופתח בדרשה בקול רונן של נער
במקום חולקו ארוחות חמות חינם לכל מתבגר ...הכל היטו אוזן והמלים חת ילין בירושלים .הדברים נכתבו
דורש ,יהודים וערבים כאחד .מסופר, שהיה מבטא צלולות ,בהברה ספרדית מפי רחל ילין־דנין ,בתו של יהושע
כי היו ימים שבפינת חסד זו שברחוב נכונה ,היו כמנגינה ערבה לאוזן .הוגש ילין .רחל מספרת על הבר־מצווה של
השלשלת ,בין השווקים העתיקים הכיבוד ,היין העתיק ,שעוד סבי ז״ל אחיה דוד ,בשנת תרל״ז,
והמקומרים של העיר-העתיקה ,חולקו שם אותו למשמרת ביום שנולד אבי, :1877״זכורה לי יפה אותה חגיגה
כ 1600-ארוחות ליום .יוסף נבון ניהל ואני בת חמש .גרנו ברחוב באב״אל״
את הבית בסדר למופת במשך 22שנים לשתותו בשמחות משפחה״. סלסלה ,הוא שער־השלשלת שבעיר־
מ 1912-עד .1934בין היתר ניהל יוסף העתיקה .היה זה רחוב צר שאור
נבון ״ספר אורחים״ ,שבו רשמו באותה חצר גרה משפחה נודעת דמדומים עמד בו תדיר ,כי קרני
המבקרים והאורחים מהארץ ומחוץ נוספת ,בני המבורגר. השמש כמעט ולא פקדוהו .מן הרחוב
לארץ את התרשמויותיהם מהמקום. עולים בכמה מדרגות לבית ,עוברים
ספר זה נמצא כיום בידי בתו ,מזל נבון חיים המבורגר ,בנו של נתן נטע מבוא מקורה ,אפל כמין כוך ארוך,
ליננברג ,ובו מצאנו בין השאר רישום המבורגר ,מייסד בנק-המבורגר בעיר- ובאים אל החצר המרוצפת המוקפת
באנגלית מ 27-באוקטובר :1927״אנו העתיקה ,כותב בספרו ״שלשה גדר אבנים גבוהה ,רשות נבדלת לעצ
שמחים לראות את התוצאות של עולמות״ ,כי בתחילת שנות ה 80-של מה ובאמצעיתה בור מים .מהחצר
עבודת ה׳ נתן שטראוס בירושלים המאה ה 19-שכר אביו שתי דירות עולים שוב במדרגות לקומה העליונה,
ובית התבשיל הנקי למזון ,בניהולו של גדולות ,בחצר ״חזקת אברהם בר לדירתנו ,וממנה פתח לגג הבית השני.
ה׳ יוסף נבון ,כמנהל .יהיו פעולות אשר לוי״ בפינת רחוב חברון ורחוב בבית זה ,בחדר גדול ,נערכה החגי
כאלה לנצח .חתומים :הא׳ והגב׳ חאס ״הכותל המערבי״ ,והוא תחילת
הרחוב שהולכים לבית המדרש ״ריי- גה״.
גורטון ,מונטקלאיר ,ניו-יורק״. חצר יהושע ילין ובה בית גדול
היהודים הספרדים כינו את בית סין״. ממדים ,היתה ברחוב השלשלת פינת
התמחוי ״בית אל שורבה״ ,שפירושו בבית זה ,בקומה העליונה ,התגורר
לפני מלחמת העולם הראשונה ,יוסף רחוב הכרי.
״בית המרק״. הלוי ,שכינויו היה ר׳ יוסף שרייבר, רבקה אלפר מתארת מפי רחל ילין
על שם מלאכתו ככתבן ומורה .על שמו את ה״קידוש״ שלאחר העליה לתורה
הסופר יעקב יהושע בספרו ״ילדות של ר׳ יוסף זה ,נקראת שכונת בני של אחיה דוד ,שנערך בביתם ואליו
בירושלים הישנה״ מספר כיצד מונה העדה הכורדית -״זכרון יוסף״,
באו רבים מבני ירושלים:
יוסף נבון כמנהל בית-התמחוי. הנמצאת ליד ״מחנה יהודה״. ״כולם לבושים קפוטות משי שחו
בתחילה היה נבון עובד רגיל רות או עשויות פסים ,חגורים אבנטים
במוסד .פעם ביקר נתן שטראוס גן ילדים ומגבעות שטוחות שעירות או תרבו
בירושלים וסר לראות כיצד מתנהלים שים ,הכל כפי נוהג הקלויז ,ארץ
העניינים בתמחוי שהוא יסד .נכנס ״לשכת ירושלים״ של מסדר ״בני המוצא והעדה .כולם בני תורה ,שכן
לחצר ,ומשראהו יוסף נבון ,סבור היה ברית״ נוסדה בשנת תרמ״ח,1888 , תורתםלאומנותם ...אחי לבוש קפטן
שלפניו עני מעניי ירושלים ,שהבושה על-ידי משכילי ירושלים ,ביניהם חדש של משי ותרבוש חדש לראשו,
והגאווה מונעות ממנו לגשת לדלפק אליעזר בן יהודה ,א״מ לונץ ,דוד ילין
ההגשה ולקבל את מנתו .בא לקראתו, ועוד .משנותיה הראשונות ,עסקה
ופינה לו מקום בין יתר הסועדים ושם הלשכה בפעילות ציבורית רבה ופעי
לפניו את ארוחתו .משראה זאת לויות פילנתרופיות שונות .בין היתר
הנדיב ,שיבח את התנהגותו ויחסו רכשה הלשכה אדמות בכפר מוצא,
כלפי כל אדם ,ומינה אותו לאחראי על על-יד ירושלים .הלשכה ייסדה גם את
ספריית ״בני ברית״ בתחילת המאה.
התמחוי. בכרוניקות של ״לשכת ירושלים״,
השופט גד פרומקין כותב בספרו מסופר כי בשנים 1905-1904פתחה
״דרך שופט בירושלים״ כי היתה לו יד הלשכה גן ילדים .״בעיר העתיקה
ברכישת הבית בשביל נתן שטראוס. סמוך לבית-המדרש של אנשי רייסין,
לדבריו ,בקניין זה נעשה ״הצעד הרא ברחוב היורד אל חרם א-שריף)...הר
שון״ של תוכנית גדולה שתכליתה הבית(״ .יש להניח כי דוד ילין שגר
היתה לפתוח פסג׳ רחב ידיים אשר בחצר זו והיה ממייסדי ״לשכת ירוש
יוליך ישר אל רחבת הכותל-המערבי, לים״ ,הוא שטיפל בהשגת המקום לגן
ועל-ידי כך יהיו יהודי ירושלים
פטורים ממבוך השבילים שהיה הכרח בחצר זו.
ולא רק פעילות חינוכית היתה
לעבור בהם כדי להגיע לכותל. באזור .הנדבן היהודי המפורסם ,נתן
בשנות ה 30-נטשו היהודים את שטראוס מארצות-הברית ,רכש ברחוב
הרחוב ,אולם מסתבר כי לפחות עד זה בית בשנת תר״ע ,1910 ,לערך.
שנת 1932החזיקו בעלי-מלאכה הבית נמצא במרחק כ 100-מטר מער
יהודים חנויות באזור זה .במדריך בה משער-השלשלת .חלונותיו של
השימושי ״כל ארץ ישראל״ לשנת הבית בדרום פונים לעבר רחבת
,1932מונים המחברים שני סנדלרים הכותל-המערבי .מעל שער בית זה
יהודים ופחח אחד שניהלו את עסקיהם קבוע סמל מגן-דוד ,הקיים במקום עד
ברחוב השלשלת .השמות הם :וגמן י. היום .בשנת 1912ייסד שטראוס בבית
סנדלר -רחוב השלשלת ,כהן אפרים זה בית-תמחוי לעניי ירושלים .את
יוסף סנדלר -רחוב השלשלת ,עזרי
א .פחח -רחוב השלשלת.