Page 8 - ETMOL_117
P. 8

‫בית‪-‬התמחוי ניהל יוסף נבון‪ ,‬אביו של‬       ‫עמד חיוור ונרגש בראש המסובים‬              ‫רחוב השלשלת‬
‫נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון‪.‬‬             ‫ופתח בדרשה בקול רונן של נער‬
‫במקום חולקו ארוחות חמות חינם לכל‬         ‫מתבגר‪ ...‬הכל היטו אוזן והמלים‬             ‫חת ילין בירושלים‪ .‬הדברים נכתבו‬
‫דורש‪ ,‬יהודים וערבים כאחד‪ .‬מסופר‪,‬‬         ‫שהיה מבטא צלולות‪ ,‬בהברה ספרדית‬            ‫מפי רחל ילין־דנין‪ ,‬בתו של יהושע‬
‫כי היו ימים שבפינת חסד זו שברחוב‬         ‫נכונה‪ ,‬היו כמנגינה ערבה לאוזן‪ .‬הוגש‬       ‫ילין‪ .‬רחל מספרת על הבר־מצווה של‬
‫השלשלת‪ ,‬בין השווקים העתיקים‬              ‫הכיבוד‪ ,‬היין העתיק‪ ,‬שעוד סבי ז״ל‬          ‫אחיה דוד‪ ,‬בשנת תרל״ז‪,‬‬
‫והמקומרים של העיר‪-‬העתיקה‪ ,‬חולקו‬          ‫שם אותו למשמרת ביום שנולד אבי‪,‬‬            ‫‪ :1877‬״זכורה לי יפה אותה חגיגה‬
‫כ‪ 1600-‬ארוחות ליום‪ .‬יוסף נבון ניהל‬                                                 ‫ואני בת חמש‪ .‬גרנו ברחוב באב״אל״‬
‫את הבית בסדר למופת במשך ‪ 22‬שנים‬                      ‫לשתותו בשמחות משפחה״‪.‬‬         ‫סלסלה‪ ,‬הוא שער־השלשלת שבעיר־‬
‫מ‪ 1912-‬עד ‪ .1934‬בין היתר ניהל יוסף‬                                                 ‫העתיקה‪ .‬היה זה רחוב צר שאור‬
‫נבון ״ספר אורחים״‪ ,‬שבו רשמו‬              ‫באותה חצר גרה משפחה נודעת‬                 ‫דמדומים עמד בו תדיר‪ ,‬כי קרני‬
‫המבקרים והאורחים מהארץ ומחוץ‬                               ‫נוספת‪ ,‬בני המבורגר‪.‬‬     ‫השמש כמעט ולא פקדוהו‪ .‬מן הרחוב‬
‫לארץ את התרשמויותיהם מהמקום‪.‬‬                                                       ‫עולים בכמה מדרגות לבית‪ ,‬עוברים‬
‫ספר זה נמצא כיום בידי בתו‪ ,‬מזל נבון‬      ‫חיים המבורגר‪ ,‬בנו של נתן נטע‬              ‫מבוא מקורה‪ ,‬אפל כמין כוך ארוך‪,‬‬
‫ליננברג‪ ,‬ובו מצאנו בין השאר רישום‬        ‫המבורגר‪ ,‬מייסד בנק‪-‬המבורגר בעיר‪-‬‬          ‫ובאים אל החצר המרוצפת המוקפת‬
‫באנגלית מ‪ 27-‬באוקטובר ‪ :1927‬״אנו‬         ‫העתיקה‪ ,‬כותב בספרו ״שלשה‬                  ‫גדר אבנים גבוהה‪ ,‬רשות נבדלת לעצ­‬
‫שמחים לראות את התוצאות של‬                ‫עולמות״‪ ,‬כי בתחילת שנות ה‪ 80-‬של‬           ‫מה ובאמצעיתה בור מים‪ .‬מהחצר‬
‫עבודת ה׳ נתן שטראוס בירושלים‬             ‫המאה ה‪ 19-‬שכר אביו שתי דירות‬              ‫עולים שוב במדרגות לקומה העליונה‪,‬‬
‫ובית התבשיל הנקי למזון‪ ,‬בניהולו של‬       ‫גדולות‪ ,‬בחצר ״חזקת אברהם בר‬               ‫לדירתנו‪ ,‬וממנה פתח לגג הבית השני‪.‬‬
‫ה׳ יוסף נבון‪ ,‬כמנהל‪ .‬יהיו פעולות‬         ‫אשר לוי״ בפינת רחוב חברון ורחוב‬           ‫בבית זה‪ ,‬בחדר גדול‪ ,‬נערכה החגי­‬
‫כאלה לנצח‪ .‬חתומים‪ :‬הא׳ והגב׳ חאס‬         ‫״הכותל המערבי״‪ ,‬והוא תחילת‬
                                         ‫הרחוב שהולכים לבית המדרש ״ריי‪-‬‬                                                ‫גה״‪.‬‬
        ‫גורטון‪ ,‬מונטקלאיר‪ ,‬ניו‪-‬יורק״‪.‬‬                                              ‫חצר יהושע ילין ובה בית גדול‬
‫היהודים הספרדים כינו את בית‬                                                 ‫סין״‪.‬‬  ‫ממדים‪ ,‬היתה ברחוב השלשלת פינת‬
‫התמחוי ״בית אל שורבה״‪ ,‬שפירושו‬           ‫בבית זה‪ ,‬בקומה העליונה‪ ,‬התגורר‬
                                         ‫לפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬יוסף‬                                        ‫רחוב הכרי‪.‬‬
                          ‫״בית המרק״‪.‬‬    ‫הלוי‪ ,‬שכינויו היה ר׳ יוסף שרייבר‪,‬‬         ‫רבקה אלפר מתארת מפי רחל ילין‬
                                         ‫על שם מלאכתו ככתבן ומורה‪ .‬על שמו‬          ‫את ה״קידוש״ שלאחר העליה לתורה‬
‫הסופר יעקב יהושע בספרו ״ילדות‬            ‫של ר׳ יוסף זה‪ ,‬נקראת שכונת בני‬            ‫של אחיה דוד‪ ,‬שנערך בביתם ואליו‬
‫בירושלים הישנה״ מספר כיצד מונה‬           ‫העדה הכורדית ‪ -‬״זכרון יוסף״‪,‬‬
                                                                                                 ‫באו רבים מבני ירושלים‪:‬‬
         ‫יוסף נבון כמנהל בית‪-‬התמחוי‪.‬‬                ‫הנמצאת ליד ״מחנה יהודה״‪.‬‬       ‫״כולם לבושים קפוטות משי שחו­‬
‫בתחילה היה נבון עובד רגיל‬                                                          ‫רות או עשויות פסים‪ ,‬חגורים אבנטים‬
‫במוסד‪ .‬פעם ביקר נתן שטראוס‬                           ‫גן ילדים‬                      ‫ומגבעות שטוחות שעירות או תרבו­‬
‫בירושלים וסר לראות כיצד מתנהלים‬                                                    ‫שים‪ ,‬הכל כפי נוהג הקלויז‪ ,‬ארץ‬
‫העניינים בתמחוי שהוא יסד‪ .‬נכנס‬           ‫״לשכת ירושלים״ של מסדר ״בני‬               ‫המוצא והעדה‪ .‬כולם בני תורה‪ ,‬שכן‬
‫לחצר‪ ,‬ומשראהו יוסף נבון‪ ,‬סבור היה‬        ‫ברית״ נוסדה בשנת תרמ״ח‪,1888 ,‬‬             ‫תורתםלאומנותם‪ ...‬אחי לבוש קפטן‬
‫שלפניו עני מעניי ירושלים‪ ,‬שהבושה‬         ‫על‪-‬ידי משכילי ירושלים‪ ,‬ביניהם‬             ‫חדש של משי ותרבוש חדש לראשו‪,‬‬
‫והגאווה מונעות ממנו לגשת לדלפק‬           ‫אליעזר בן יהודה‪ ,‬א״מ לונץ‪ ,‬דוד ילין‬
‫ההגשה ולקבל את מנתו‪ .‬בא לקראתו‪,‬‬          ‫ועוד‪ .‬משנותיה הראשונות‪ ,‬עסקה‬
‫ופינה לו מקום בין יתר הסועדים ושם‬        ‫הלשכה בפעילות ציבורית רבה ופעי­‬
‫לפניו את ארוחתו‪ .‬משראה זאת‬               ‫לויות פילנתרופיות שונות‪ .‬בין היתר‬
‫הנדיב‪ ,‬שיבח את התנהגותו ויחסו‬            ‫רכשה הלשכה אדמות בכפר מוצא‪,‬‬
‫כלפי כל אדם‪ ,‬ומינה אותו לאחראי על‬        ‫על‪-‬יד ירושלים‪ .‬הלשכה ייסדה גם את‬
                                         ‫ספריית ״בני ברית״ בתחילת המאה‪.‬‬
                                ‫התמחוי‪.‬‬  ‫בכרוניקות של ״לשכת ירושלים״‪,‬‬
‫השופט גד פרומקין כותב בספרו‬              ‫מסופר כי בשנים ‪ 1905-1904‬פתחה‬
‫״דרך שופט בירושלים״ כי היתה לו יד‬        ‫הלשכה גן ילדים‪ .‬״בעיר העתיקה‬
‫ברכישת הבית בשביל נתן שטראוס‪.‬‬            ‫סמוך לבית‪-‬המדרש של אנשי רייסין‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בקניין זה נעשה ״הצעד הרא­‬        ‫ברחוב היורד אל חרם א‪-‬שריף‪)...‬הר‬
‫שון״ של תוכנית גדולה שתכליתה‬             ‫הבית(״‪ .‬יש להניח כי דוד ילין שגר‬
‫היתה לפתוח פסג׳ רחב ידיים אשר‬            ‫בחצר זו והיה ממייסדי ״לשכת ירוש­‬
‫יוליך ישר אל רחבת הכותל‪-‬המערבי‪,‬‬          ‫לים״‪ ,‬הוא שטיפל בהשגת המקום לגן‬
‫ועל‪-‬ידי כך יהיו יהודי ירושלים‬
‫פטורים ממבוך השבילים שהיה הכרח‬                                          ‫בחצר זו‪.‬‬
                                         ‫ולא רק פעילות חינוכית היתה‬
         ‫לעבור בהם כדי להגיע לכותל‪.‬‬      ‫באזור‪ .‬הנדבן היהודי המפורסם‪ ,‬נתן‬
‫בשנות ה‪ 30-‬נטשו היהודים את‬               ‫שטראוס מארצות‪-‬הברית‪ ,‬רכש ברחוב‬
‫הרחוב‪ ,‬אולם מסתבר כי לפחות עד‬            ‫זה בית בשנת תר״ע‪ ,1910 ,‬לערך‪.‬‬
‫שנת ‪ 1932‬החזיקו בעלי‪-‬מלאכה‬               ‫הבית נמצא במרחק כ‪ 100-‬מטר מער­‬
‫יהודים חנויות באזור זה‪ .‬במדריך‬           ‫בה משער‪-‬השלשלת‪ .‬חלונותיו של‬
‫השימושי ״כל ארץ ישראל״ לשנת‬              ‫הבית בדרום פונים לעבר רחבת‬
‫‪ ,1932‬מונים המחברים שני סנדלרים‬          ‫הכותל‪-‬המערבי‪ .‬מעל שער בית זה‬
‫יהודים ופחח אחד שניהלו את עסקיהם‬         ‫קבוע סמל מגן‪-‬דוד‪ ,‬הקיים במקום עד‬
‫ברחוב השלשלת‪ .‬השמות הם‪ :‬וגמן י‪.‬‬          ‫היום‪ .‬בשנת ‪ 1912‬ייסד שטראוס בבית‬
‫סנדלר ‪ -‬רחוב השלשלת‪ ,‬כהן אפרים‬           ‫זה בית‪-‬תמחוי לעניי ירושלים‪ .‬את‬
‫יוסף סנדלר ‪ -‬רחוב השלשלת‪ ,‬עזרי‬

              ‫א‪ .‬פחח ‪ -‬רחוב השלשלת‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13