Page 9 - ETMOL_117
P. 9
הסבון של שכם
הסבון היה המוצר התעשייתי העיקרי בארץ שיוצא לארצות קרובות ורחוקות
הוא עמד יפה בתחרות כנגד התוצרת מאת נדב לידרור השימוש בסבון כחומר ניקוי ידוע
המערבית ,והוא שווק ברחבי האימפ זה אלפי שנים .יש שמייחסים את
ריה העות׳מאנית ,ואפילו באירופה, ייצור סבון משמן זית ,ויש עדות כבר המצאת הסבון כבר לשומרים .יש גם
וכמובן במצרים השכנה ,ויוצא מן מן המאה ה) 10-של הגיאוגרף הערבי אולי רמזים מקראיים לשימוש בסבון,
הארץ הן בהובלה יבשתית והן בהוב אל-מוקדסי( על ייצור סבון כזה בארץ,
לה ימית .כלכלתן של שלוש מתוך כן יש עדויות מן התקופה הממלוכית ירמיהו)ב׳ (22 ,אומר :״תכבסי בנתר
ארבע-חמש הערים המובילות בארץ ומראשית התקופה העות׳מאנית בארץ. ותרבי לך בורית ,נכתם עוונך״ .לפי
במאה ה 19-הושפעה ישירות מתע אף-על-פי-כן גם בימי הביניים המאוח פליניוס הזקן)המאה הראשונה לספי
שיית הסבון ומן המסחר בו ,בעיקר רים ,ואפילו בראשית העת-החדשה, רה( ידעו הפיניקים כבר במאה ה״6
שכם )כמרכז הייצור הראשי( ,יפו היתה צריכת הסבון קטנה ,בייחוד
)כמרכז ייצור ובעיקר כנמל הייצוא אמורים הדברים על סבון-לרחצה, לפני הספירה לייצר סבון על״ידי
הראשי( ,וגם עזה .תעשיית הסבון ופחות על סבון-לכביםה .ישנה עדות הרתחת אפר צמחים יחד עם חלב־עזים
התמקדה דווקא במרכז הארץ ,אף-על- מן המאה ה 17-על סבון-רחצה שנשלח והם היו סוחרים בו .גם הקלטים הקד
פי שזיתים גדלו בשפע גם בצפון. במתנה מאיטליה לגרמניה בצירוף מונים הכירו את הטכנולוגיה הזאת,
במאה ה 19-ובתחילת המאה ה20- וייתכן שהמלה ״סבון״ מקורה במלה
פעלו בארץ עשרות מסבנות גדולות הוראות-שימוש... הקלטית סייפו ,שיוחדה כנראה למוצר
על בסיס ,שלא היה מוכר קודם-לכן המעבר המהפכני מייצור סבון
בארץ :בעלי העסק השקיעו השקעות בקנה-מידה ביתי לייצור בקנה-מידה זה.
התחלתיות גבוהות-יחסית במבנה תעשייתי אירע לפני כמאתיים שנה. אף-על-פי-כן נראה שהשימוש
ובמיכון ,ואחר-כך רכשו את חומרי- כתוצאה מכך הוזל מחירו של הסבון בסבון לצורבי ניקוי לא היה נפוץ בעת
הגלם ,העסיקו עובדים )ששכרם שולם והוא הפך ממוצר מותרות למצרך העתיקה :נהגו אז לטבול במים ,או
לעתים בתוצרת( ומכרו את מוצריהם עממי ,ועל רקע זה אפשר להבין את לסוך את הגוף בשמן ,או להתבשם.
בשיווק סיטונאי ,באמצעות סוחרים אמרתו של הכימאי הגרמני ליביג
ויצואנים .רווחיות הענף נחשבה במאה ה :19-״כמות הסבון שנצרכת לצורכי כביסה השתמשו בצמחים
על-ידי עם היא מדד מדויק לעושרו שמכילים חומרים אלקאליים מקציפים.
לגבוהה מאוד יחסית.
תהליך הייצור היה פחות או יותר ולתרבותו״. בארץ-ישראל נעזרו במיני מלחית,
תהליך הייצור המסורתי ,שבו נטלו עדעד ,אהל ,וכיוצא באלו צמחי מדבר
חלק שלושה חומרי-גלם עיקריים :שמן הסבון של שכם ומלחה ,שאחד או כמה מהם ,או אפרם
זיתים ,אפר צמחים ומים :וכן חומרים השרוף ,קרוי בספרות התלמודית
מסייעים -סיד ,אולי מלח-בישול ,גפת ״אשלג״; בערבית קרויים צמחים אלה
)פסולת של זיתים לצורך ההסקה(, ״קילי״ ,שם שמזכיר את המונחים
הכימיים ״קאליום״ ו״אלקאלי״ .גם
ולעתים גם תמציות בושם. פקעות של רקפת שימשו בארץ לכבי
שמן הזיתים שבו השתמשו היה סה ,ומכאן שמה הערבי ״סבונית א
מאיכות ירודה ,בדרך-כלל מבבישה
שניה .השימוש בו ,כמו גם השימוש רעי״ )סבון הרועים(.
בגפת ,הכתיב את מיקומן של המסב
בסוף המאה ה ,19-קודם שנעשו בימי-הביניים המוקדמים חודשה
נות סמוך לבתי-הבד ולכרמי הזיתים. באירופה הטכנולוגיה של הפקת סבון
תפוזי יפו למוצר הייצוא העיקרי של על-ידי הרתחת שומן מהחי יחד עם
בית־חרושת לסבון דמיאני ביפו הארץ ,היה הסבון של שכם בפרט אפר צמחים .מרכזי ייצור התפתחו
והסבון הארצישראלי בבלל ,הסחורה בערים צרפתיות ואיטלקיות בחוף הים
העיקרית ,כמעט הבלעדית ,שיוצאה
מן הארץ .תעשיית הסבון הארצישרא התיכון)וביניהן סאבונה ,שיש הקוש
לית התבססה על שמן זיתים .עצי זית רים בין שמה לבין המלה ״סבון״( .גם
גדלו אמנם בארץ כבר מקדמת-דנא, בגרמניה )ולקראת סוף ימי-הביניים
גם בצרפת ובאנגליה( התפתחו מרכזים
ומפריים הפיקו שמן לצריכה ביתית של ייצור סבון :החיפוש בארצות אלו,
ולשוק המקומי ,וכבר מתקופת הברונ ובעיקר באנגליה ,אחרי חומר-דלק
זה ואילך אף לייצוא לחוץ-לארץ לצורך הרתחת תערובת הסבון היה בין
)למצרים בפרט(; אולם תעשיית הסבון הגורמים שהובילו להתפתחותם של
על בסיס שמן הזית התפתחה מאוחר מכרות הפחם ,תהליך שבסופו של דבר
יחסית ,סמוך למאה ה 10-כנראה, הביא למהפיכה התעשייתית .במקביל
ולשיאה היא הגיעה רק בסוף התקופה נתברר שאת החומצה השומנית שדרו
העות׳מאנית .אז זבה ״הסבון של שה לייצור הסבון ניתן להפיק גם מן
שכם״ למוניטין רב ברחבי המזרח
התיכון כולו ,בעיקר בקרב המוסלמים, הצומח ,ושריחו של סבון כזה ,ובפרט
שחששו מסבון אירופאי ,שעלול סבון שמבוסס על שמן זית ,נעים יותר
מריחו)של סבון שמבוסס על שומן מן
להכיל שומן חזיר. החי :אי-לכך התפתח באגן הים-התיכון
מבחינת מחירו ,לאו דווקא טיבו,