Page 14 - ETMOL_117
P. 14

‫מנזר הקרמיזן‬
‫מנזר המשמש כבית״ספר וכיקב שיינותיו מפורסמים מאז ‪1885‬‬

‫כדי לבצע תוכנית זו החל האב בלוני‬              ‫מאת אהרן יפה‬                       ‫במחקר שנעשה בשנת ‪ 1980‬נמנות‬
‫במסע לאיסוף תרומות ברחבי איטליה‬                                                  ‫בישראל ‪ 691‬כנסיות שונות‪ .‬אם נוסיף‬
‫והולנד‪ .‬התרומות יועדו להקמת בית‬          ‫את בית‪-‬הספר החקלאי בבית‪-‬ג׳מאל‬           ‫עליהן בתי״ספר דתיים‪ ,‬פנימיות‪,‬‬
‫חדש לקרמיזן והעבודה החלה ב‪.1885-‬‬         ‫)‪ .(1879‬האב אנטוני בלוני מהפט‪-‬‬          ‫מנזרים ושאר מוסדות דתיים נוצריים‬
‫באותה העת הוקם בניין ראשון‪,‬‬              ‫ריארכיה הלטינית בירושלים חשב כי‬         ‫נקבל כאלפיים מוסדות דת נוצריים‬
‫שיועד לשמש מקום מגורים לחברי‬             ‫המרחק מבית‪-‬ג׳מאל יוצר קשיים‬             ‫בישראל‪ .‬אחד היפים שבהם‪ ,‬הממוקם‬
‫״המשפחה הקדושה״ ומגורים לחניכים‬          ‫בתקשורת המחייבים את המסדר‬               ‫על מדרונות אחד מפסגות ההרים‬
‫הצעירים שרצו להצטרף למוסד שנוהל‬          ‫להקים מרכז קרוב שיוכל לסייע לבית‬        ‫הגבוהים של ההרים בדרום ירושלים‪,‬‬
‫על‪-‬ידי האב בלוני‪ .‬משהושלם הבניין‬         ‫היתומים בבית‪-‬לחם‪ .‬כדי לממש מטרה‬         ‫הוא מנזר הקרמיזן‪ .‬מקור השם הערבי‬
‫הורגש מייד הצורך להקים בו קומה‬           ‫זו הוא רכש ב‪ 1882-‬חלקות קרקע על‬         ‫קרמיזן אינו ידוע ויש הטוענים כי הוא‬
‫נוספת וכן בית נוסף לנזירות של ״הא­‬       ‫מדרונות הר קרמיזן ‪ -‬כ‪ 3-‬ק״מ מבית‪-‬‬       ‫נגזר מהמלה כרם ענבים‪ .‬מכל מקום‬
                                         ‫ג׳אלה‪ .‬בשנים אלה נקנו ‪ 80‬דונם‬           ‫השם הוא מודרני ואינו מופיע במקו­‬
                             ‫חיות מרי״‪.‬‬  ‫והמסדר החל לפלס את המדרונות‬
‫המסדר הסליזיאני קיבל את הבניין‬           ‫ולנטוע עליהם עצי פרי‪ ,‬עצי זית‪,‬‬                            ‫רות ובמפות עתיקות‪.‬‬
‫מן ה״משפחה הקדושה״ ב‪1891-‬‬                                                        ‫את המנזר הקים המסדר הסליזיאני‪,‬‬
                                                                  ‫כרמים וירקות‪.‬‬  ‫שלו כמה מאחזים בארץ הקודש‪ .‬המס­‬
‫להקים בו את המוסד הבין‪-‬לאומי לתי­‬        ‫שנתון המסדר הסליזיאני משנת‬              ‫דר נוסד בשנת ‪ 1859‬בטורינו שבאיט­‬
‫אולוגיה‪ .‬רק לאחר ‪ 38‬שנה )בשנת‬            ‫‪ 1888‬מתאר את החווה החקלאית ‪-‬‬            ‫ליה על‪-‬ידי סנט ג׳והן בוסקו )נפטר‬
‫‪ (1929‬השלים המסדר את בניית‬               ‫״קרמיזן המצויה על מדרונות הר‬            ‫ב‪ (1888-‬ונקרא על שמו של הקדוש‬
‫הקומה הראשונה ואת ציודה לצורכי‬           ‫שממנו קיבלה את שמה‪ ,‬במרחק כמה‬           ‫הנוצרי פרנסיס מסילאס ונבחר על‪-‬ידי‬
                                         ‫שעות מבית‪-‬לחם״‪ .‬בצדה האחד‬               ‫סנט בוסקו עצמו‪ .‬הסליזיאנים מקדי­‬
‫קליטת התלמידים‪ .‬בניית הקומה‬              ‫גובלת החווה בגן הפטריארכיה של‬           ‫שים את עצמם לסייע לצעירים וביי­‬
‫הנוספת איפשרה את הכפלת מספר‬              ‫ירושלים ומצדה השני מצוי מעיין‬           ‫חוד לבני המעמדווז הנמוכים‪ .‬במסדר‬
                                         ‫הנקרא ״המעיין של סנט פיליפ‪ ,‬שבו‬         ‫נמנו בשנת ‪ 1970‬כ‪ 24,000-‬חברים אך‬
   ‫התלמידים במוסד מ‪ 20-‬ליותר מ‪.40-‬‬       ‫הוטבל הסרים של המלכה קנדס״‪.‬‬             ‫מספרם הולך ופוחת‪ .‬לסליזיאנים רשת‬
‫במבנה החדש התגוררו התלמידים‬              ‫בדוח נטען כי ״רבים חושבים כי הקר‪-‬‬       ‫בתי‪-‬ספר הפרושים כמעט בכל מדינה‬
‫עד תום מלחמת העולם השניה‪ .‬אז‬             ‫מיזן הוא אחד המקומות הטובים ביותר‬       ‫בעולם‪ ,‬כולל בישראל‪ .‬כיום יש לסלי‪-‬‬
‫התפצל המוסד לשלושה ״מרכזים‬                                                       ‫זיאנים ארבעה בתי‪-‬ספר בארץ‪ .‬הרא­‬
‫יצירתיים״‪ ,‬כפי שנקראו! התלמידים‬                  ‫בפאתי בית‪-‬לחם ובית‪-‬ג׳אלה״‪.‬‬      ‫שון שבהם הוא בית‪-‬הספר הסליזיאני‬
‫החדשים הועברו לטנטור‪ ,‬הסטודנטים‬                                                  ‫בבית‪-‬לחם שלומדים בו נוצרים‬
‫לפילוסופיה נותרו בקרמיזן והסטודנ­‬                ‫כומר ושני נזירים‬                ‫ומוסלמים יחדיו‪ .‬בית‪-‬הספר השני הוא‬
                                                                                 ‫ה״אקול טקניק ג׳זוס אדולסנט״ בנצ­‬
   ‫טים לתיאולוגיה הועברו לבית‪-‬לחם‪.‬‬       ‫ליד המעיין נבנה בית קטן‪ ,‬שהיה‬           ‫רת‪ .‬השלישי הוא בית‪-‬הספר החקלאי‬
‫ב‪ ,1956-‬לאחר מלחמת סיני‪ ,‬הועב­‬           ‫ראשיתו של המנזר‪ .‬במקום התגוררו‬          ‫הסליזיאני בבית‪-‬ג׳מאל ליד בית‪-‬‬
‫רו הסטודנטים מקרמיזן לחאלב שבסו­‬         ‫כומר מרוני ושני נזירים שהתפרנסו‬         ‫שמש‪ ,‬השוכן בבניין שבו שכן בעבר‬
‫ריה ולאחר מכן לעיירה אל‪-‬חוסין‬            ‫מעבודה חקלאית בנחלה בסיוע כמה‬           ‫בית‪-‬ספר לנערים ארמנים שבוגריו‬
‫שבלבנון‪ .‬הסטודנטים לפילוסופיה‬            ‫עובדים‪ .‬הקהילה הקטנה של ״המשפ­‬          ‫תופסים עמדות בכירות בחיי המסחר‬
‫שהועברו מבית‪-‬לחם לטנטור הועברו‬           ‫חה הקדושה״ גדלה והיה צורך להגדיל‬        ‫והכלכלה ביהודה ושומרון‪ .‬בית‪-‬הספר‬
‫ב‪ 1957-‬לקרמיזן‪ .‬המוסד הבין‪-‬לאומי‬         ‫את המקום ולהוסיף חדרים למצטרפים‪.‬‬
‫לתיאולוגיה המשיך להתפתח ונוספו לו‬                                                               ‫הרביעי מצוי בירושלים‪.‬‬
‫סטודנטים עד שצר היה המקום מלה‪-‬‬                                                   ‫ב‪ 1863-‬באו הסליזיאנים לארץ ובנו‬
‫כילם‪ .‬כמו כן הוא קיבל ב‪ 19-‬לספטמ­‬                                                ‫בה בית‪-‬יתומים בבית‪-‬לחם ולאחריו‬
‫בר ‪ 1966‬מעמד של סניף האוניברסי­‬
‫טה הסליזיאנית ברומא באישור האפי­‬                                                                                          ‫המנזר ובית־הספר‬
‫פיור פאולוס השישי‪ .‬בוגרי המוסד‬
‫מקבלים בסיום לימודיהם תואר בוגר‬
‫בלימודי הקודש לאחר שהם מגיעים‬
‫למוסד מרחבי העולם כדי להשלים את‬
‫לימודי התיאולוגיה שלהם ולימודי‬
‫הקודש בארץ התנ״ך‪ ,‬וכן לימודי‬
‫ערבית ועברית וארכיאולוגיה מקר­‬

‫אית‪ .‬כל אלה מרחיבים את עולמם של‬
‫הסטודנטים ומכשירים אותם למילוי‬

     ‫תפקידם ככלי‪-‬קודש בקהילותיהם‪.‬‬
‫כדי למלא את ייעודו‪ ,‬היה צורך‬

‫להרחיב את קיבולו של הבניין‬
‫וב‪ 1966-‬היו בו שתי קומות‪ .‬בשנה‬

‫שלאחר מכן נבנה בניין חדש מצדו‬
‫הדרומי‪-‬מזרחי של הבניין הישן ובו‬

                                                                                                                                           ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19