Page 14 - ETMOL_117
P. 14
מנזר הקרמיזן
מנזר המשמש כבית״ספר וכיקב שיינותיו מפורסמים מאז 1885
כדי לבצע תוכנית זו החל האב בלוני מאת אהרן יפה במחקר שנעשה בשנת 1980נמנות
במסע לאיסוף תרומות ברחבי איטליה בישראל 691כנסיות שונות .אם נוסיף
והולנד .התרומות יועדו להקמת בית את בית-הספר החקלאי בבית-ג׳מאל עליהן בתי״ספר דתיים ,פנימיות,
חדש לקרמיזן והעבודה החלה ב.1885- ) .(1879האב אנטוני בלוני מהפט- מנזרים ושאר מוסדות דתיים נוצריים
באותה העת הוקם בניין ראשון, ריארכיה הלטינית בירושלים חשב כי נקבל כאלפיים מוסדות דת נוצריים
שיועד לשמש מקום מגורים לחברי המרחק מבית-ג׳מאל יוצר קשיים בישראל .אחד היפים שבהם ,הממוקם
״המשפחה הקדושה״ ומגורים לחניכים בתקשורת המחייבים את המסדר על מדרונות אחד מפסגות ההרים
הצעירים שרצו להצטרף למוסד שנוהל להקים מרכז קרוב שיוכל לסייע לבית הגבוהים של ההרים בדרום ירושלים,
על-ידי האב בלוני .משהושלם הבניין היתומים בבית-לחם .כדי לממש מטרה הוא מנזר הקרמיזן .מקור השם הערבי
הורגש מייד הצורך להקים בו קומה זו הוא רכש ב 1882-חלקות קרקע על קרמיזן אינו ידוע ויש הטוענים כי הוא
נוספת וכן בית נוסף לנזירות של ״הא מדרונות הר קרמיזן -כ 3-ק״מ מבית- נגזר מהמלה כרם ענבים .מכל מקום
ג׳אלה .בשנים אלה נקנו 80דונם השם הוא מודרני ואינו מופיע במקו
חיות מרי״. והמסדר החל לפלס את המדרונות
המסדר הסליזיאני קיבל את הבניין ולנטוע עליהם עצי פרי ,עצי זית, רות ובמפות עתיקות.
מן ה״משפחה הקדושה״ ב1891- את המנזר הקים המסדר הסליזיאני,
כרמים וירקות. שלו כמה מאחזים בארץ הקודש .המס
להקים בו את המוסד הבין-לאומי לתי שנתון המסדר הסליזיאני משנת דר נוסד בשנת 1859בטורינו שבאיט
אולוגיה .רק לאחר 38שנה )בשנת 1888מתאר את החווה החקלאית - ליה על-ידי סנט ג׳והן בוסקו )נפטר
(1929השלים המסדר את בניית ״קרמיזן המצויה על מדרונות הר ב (1888-ונקרא על שמו של הקדוש
הקומה הראשונה ואת ציודה לצורכי שממנו קיבלה את שמה ,במרחק כמה הנוצרי פרנסיס מסילאס ונבחר על-ידי
שעות מבית-לחם״ .בצדה האחד סנט בוסקו עצמו .הסליזיאנים מקדי
קליטת התלמידים .בניית הקומה גובלת החווה בגן הפטריארכיה של שים את עצמם לסייע לצעירים וביי
הנוספת איפשרה את הכפלת מספר ירושלים ומצדה השני מצוי מעיין חוד לבני המעמדווז הנמוכים .במסדר
הנקרא ״המעיין של סנט פיליפ ,שבו נמנו בשנת 1970כ 24,000-חברים אך
התלמידים במוסד מ 20-ליותר מ.40- הוטבל הסרים של המלכה קנדס״. מספרם הולך ופוחת .לסליזיאנים רשת
במבנה החדש התגוררו התלמידים בדוח נטען כי ״רבים חושבים כי הקר- בתי-ספר הפרושים כמעט בכל מדינה
עד תום מלחמת העולם השניה .אז מיזן הוא אחד המקומות הטובים ביותר בעולם ,כולל בישראל .כיום יש לסלי-
התפצל המוסד לשלושה ״מרכזים זיאנים ארבעה בתי-ספר בארץ .הרא
יצירתיים״ ,כפי שנקראו! התלמידים בפאתי בית-לחם ובית-ג׳אלה״. שון שבהם הוא בית-הספר הסליזיאני
החדשים הועברו לטנטור ,הסטודנטים בבית-לחם שלומדים בו נוצרים
לפילוסופיה נותרו בקרמיזן והסטודנ כומר ושני נזירים ומוסלמים יחדיו .בית-הספר השני הוא
ה״אקול טקניק ג׳זוס אדולסנט״ בנצ
טים לתיאולוגיה הועברו לבית-לחם. ליד המעיין נבנה בית קטן ,שהיה רת .השלישי הוא בית-הספר החקלאי
ב ,1956-לאחר מלחמת סיני ,הועב ראשיתו של המנזר .במקום התגוררו הסליזיאני בבית-ג׳מאל ליד בית-
רו הסטודנטים מקרמיזן לחאלב שבסו כומר מרוני ושני נזירים שהתפרנסו שמש ,השוכן בבניין שבו שכן בעבר
ריה ולאחר מכן לעיירה אל-חוסין מעבודה חקלאית בנחלה בסיוע כמה בית-ספר לנערים ארמנים שבוגריו
שבלבנון .הסטודנטים לפילוסופיה עובדים .הקהילה הקטנה של ״המשפ תופסים עמדות בכירות בחיי המסחר
שהועברו מבית-לחם לטנטור הועברו חה הקדושה״ גדלה והיה צורך להגדיל והכלכלה ביהודה ושומרון .בית-הספר
ב 1957-לקרמיזן .המוסד הבין-לאומי את המקום ולהוסיף חדרים למצטרפים.
לתיאולוגיה המשיך להתפתח ונוספו לו הרביעי מצוי בירושלים.
סטודנטים עד שצר היה המקום מלה- ב 1863-באו הסליזיאנים לארץ ובנו
כילם .כמו כן הוא קיבל ב 19-לספטמ בה בית-יתומים בבית-לחם ולאחריו
בר 1966מעמד של סניף האוניברסי
טה הסליזיאנית ברומא באישור האפי המנזר ובית־הספר
פיור פאולוס השישי .בוגרי המוסד
מקבלים בסיום לימודיהם תואר בוגר
בלימודי הקודש לאחר שהם מגיעים
למוסד מרחבי העולם כדי להשלים את
לימודי התיאולוגיה שלהם ולימודי
הקודש בארץ התנ״ך ,וכן לימודי
ערבית ועברית וארכיאולוגיה מקר
אית .כל אלה מרחיבים את עולמם של
הסטודנטים ומכשירים אותם למילוי
תפקידם ככלי-קודש בקהילותיהם.
כדי למלא את ייעודו ,היה צורך
להרחיב את קיבולו של הבניין
וב 1966-היו בו שתי קומות .בשנה
שלאחר מכן נבנה בניין חדש מצדו
הדרומי-מזרחי של הבניין הישן ובו
14