Page 18 - ETMOL_117
P. 18
לאחר התפילה
ונוהגי בתי״הכנסת ,ייצג שיח׳ מוסלמי את היהודים, בחתונות היו זוכים למתנות נאות ,כל בית חתנים היה שולח
והאחראי לביצוע ההסכם היה גם הוא שיח׳ מוסלמי. למקמץ ,שעבד ברחובם ,סעודה אחת לו ולבני ביתו.
בסיכסוך אחד שהובא לפני הרב הראשי של צנעא ,שימש הסעודה כללה כמה רקיקי לחם ,קדירת בשר ובקבוק
שיח׳ מוסלמי כבא״כוחם של יהודי עקבה ונבח בעת כתיבת עראק .בפי ההמון היה המקמץ מכונה מיג׳חיף ,שמשמעותו
ההסכם בין הצדדים .לפי אותו הסכם אנו למדים על סדרי גורף ,מנקה מחראות .המלומדים והמכובדים קראו לו
בלשון נקיה מטיב ,שהוראתו מנקה ואחרים כינו אותו
החינוך ב׳׳חדר׳׳:
״זה מה שסוכם בנוכחות אדוננו אחמד אלתור )השיח׳ מקמץ ,שהיא לשון חכמים.
המוסלמי( שהוא בא־כוח יהודי הכפר .נתרצו הכל שהמלמד מן המסמכים מתברר כי היהודים היו נזקקים הרבה
ב׳׳חדר״ יהיה חיים בן סעיד אלקאפח ,וכיוון שמספר לשופט המוסלמי ,אולם על״פי־רוב לא כדי לערער על גזר
הילדים -גדולים וקטנים -עשרים וחמישה ,הרי שמוטל על דינם של הרבנים ,אלא כדי לאשרו ולהבטיח את ביצועו על'
כל אחד )מההורים( ארבע בקש כסף פחות רבע )לשבוע(, ידי הטלת קנס לאוצר המדינה או לקופת הקהל על המפר
והואיל ויש בהם גדול וקטן הרי יש להוסיף בתשלום השכר אותו .כאשר המחלוקת היתה בין רבני ישראל עצמם שפנו
על אבי הילד הגדול ולהפחית מעט מן השכר המוטל על אבי אל הערכאות המוסלמיות -כמו במריבה הגדולה שפרצה
הבן הקטן .והותנה שיציאת הילדים תהיה כשהחמה בלב בראשית המאה ה״ 20סביב הקבלה וקדושתו של ספר
הרקיע )בחצות היום( ואז יסעדו סעודת צהריים ויחזרו. הזוהר ,בין אלו שכונו ״עקשים״ הנוטים לקבלה מדורות
ולעת ערב יתפלל עמהם ,ויוציאם לביתם בשעת תפילת ובין המכונים ״דרדעים״ ,שפסלו את תורת הסוד -היה
מנחה .ילדים שהם בני דעת ,ילכו עם המלמד לתפילה בבית הטיפול המשפטי נתון בידי הערכאות המוסלמיות והעטה
הכנסת הגדול״. חרפה על חכמי תימן וביזה את הדת היהודית.
המחלוקת שקדמה להסכם היתה כנראה גדולה מאוד ,שכן
השלטונות הציבו חייל מיוחד כדי שישמור שהמחנות לא מחלוקת דרדעים ועקשים
יבואו לידי התנגשות ביניהם .ההסכם קובע כי בעלי
היתה זו מחלוקת חמורה מאוד שהתרחשה עד ימיה
המחלוקת ישלמו לחייל דמי מזונותיו ושכר. האחרונים של יהדות תימן והיא גרמה לתוצאות חמורות,
ועוד מלמדים המסמכים על עיסקת חליפין שעשו יהודי עד״כדי״כך -כפי שמגלה אחד המסמכים -שאחד ממושלי
עקבה עם אחד מערביי הכפר ,כי תמורת הזבל המצטבר תימן היה צריך לפנות ליהודי מחוזו לאחר קטטות שהתחול'
בבתיהם -אפר תנורים ,תבן ואשפה ,שיעבירו לו לזיבול לו ביישובים שונים ,והודיע )הצו הוא משנת :(1933״ידע
שדותיו ,הוא נותן להם את הכבשנים ,אדמות החימר כל פרט מן היהודים הדרים במחוזנו שאם יראה מצדו מעשה
והמגרשים שביניהם ,כולל בית״הכנסת ששם .כמה מהתעו סכלות או קללה -והוא נמנה עם אחת הכיתות עקשי או
דות מוסרות על בני המקום ,העניים לכשעצמם ,השולחים דרעי -בעניין שהם חלוקים בו ,הרי שהפוגע באחר אין
כספים ליישוב ירושלים למרות הסכנה כי השלטונות לא מנוס מהענשתו ותשלום קנס״ .במחלוקת שפרצה בין
יראו בעין יפה משלוח כספים מתימן לארץ אחרת .ועוד הדרדעים לעקשים בעקבה הגיעה לשיאה התערבות
ועוד תעודות החושפות קצת מחיי יהודים בכפר־עיירה הערכאות המוסלמיות ושופט מוסלמי מינה לשני הצדדים
רחוקה בין הרי תימן רחוקים ונידחים ,אמונתם במורשתם, מנהיגים בבית״הכנסת ,הסדיר להם הלכות דת והטיל קנס
עקשנותם בקשר לדעותיהם וקשריהם עם אחיהם בארץ״
כבד על כל מי שיעבור על התקנות.
ישראל. בהרבה מעניינים יהודיים טהורים כמו נושאי חינוך
לעיון נוסף :חיי כפר יהודי במרכז תימן לאור תעודות חדשות
-י .רצהבי ב׳׳ספונות״ ד׳)יט(
18
