Page 23 - ETMOL_117
P. 23

‫תיים יוסף דוד אזולאי‪ ,‬שנולד בירושלים בשנת ‪,1724‬‬
                                                                    ‫היה בן הארץ מדורות רבים‪ .‬סב־סבו‪ ,‬אברהם אזולאי‪,‬‬
                                                                    ‫מקובל נודע‪ ,‬עלה ממרוקו כמאה ועשרים שנה לפני‬
                                                                    ‫הולדתו‪ .‬חיים אזולאי שנולד כאמור בירושלים‪ ,‬למד אצל‬
                                                                    ‫גדולי הרבנים‪ ,‬עסק בקבלה ואסף ספרים וכתבי״יד ישנים‪.‬‬
                                                                    ‫הוא חיבר כמאה ספרים‪ ,‬שהנודע שבהם הוא ״שם‬
                                                                    ‫הגדולים״‪ ,‬לקסיקון לתולדות חכמים ורבנים‪ ,‬שיש לו‬
                                                                    ‫חשיבות רבה עד היום‪ .‬חיים יוסף דוד אזולאי ‪ -‬החיד״א ‪-‬‬
                                                                    ‫ככינויו‪ ,‬נשלח פעמיים לאירופה להתרים למען קהילות‬
                                                                    ‫ירושלים וחברון ושהה שם תקופות ארוכות‪ .‬מסעו הראשון‬
                                                                    ‫נמשך ארבע שנים ‪ -‬משנת ‪ 1753‬ועד ‪ .1757‬שבע שנים‬
                                                                    ‫אחר־כך נסע למצרים וחי שם חמש שנים‪ .‬בשנת ‪ 1773‬יצא‬
                                                                    ‫שוב לאירופה והפעם בשליחות העיר חברון‪ .‬הוא נסע דרך‬
                                                                    ‫מצרים וטוניס ועבר בכל ארצות מערב אירופה‪ .‬החיד״א לא‬
                                                                    ‫חזר לארץ‪ ,‬הוא השתקע בעיר ליוורנו באיטליה‪ ,‬ושם זכה‬
                                                                    ‫לכבוד רב‪ ,‬לימד ופירסם ספרים רבים עד שנפטר בשיבה‬
                                                                     ‫טובה בשנת ‪ .1806‬ארונו הובא לירושלים בשנת ‪1960‬‬

                                                                                                                       ‫והוטמן שם‪.‬‬
                                                                     ‫החיד״א היה שליח מעורר כבוד בתורתו ובהתנהגותו‪.‬‬
                                                                    ‫הוא לווה לעתים בשני משרתים ונסע במרכבה ששכר‬
                                                                    ‫במיוחד‪ .‬הוא לבש לבוש מזרחי מהודר‪ ,‬נפגש עם שרים‬
                                                                     ‫וחוקרים והרשים מאוד את רואיו‪ .‬בכל עיר שהגיע אליה‪,‬‬
                                                                    ‫נפגש עם רבניה ופרנסיה ותבע בתקיפות את חלקן של‬
                                                                    ‫ירושלים ושל חברון בתרומות ומייד יצא לספריות המפורס­‬
                                                                    ‫מות לבדוק כתבי־יד וחיפש אחר ספרים ישנים‪ .‬החיד״א‬
                                                                    ‫ביקש ללמוד כל דבר‪ .‬הוא ביקר בגני‪-‬חיות‪ ,‬בגנים‪ ,‬בארמו­‬
                                                                     ‫נות‪ ,‬במוזיאונים‪ ,‬בתערוכות ובבתי‪-‬חרושת‪ ,‬וביקש לדעת‬
                                                                     ‫כיצד נעשה כל דבר‪ .‬בעצם היה מפותחי שערי ״ההשכלה״‪,‬‬
                                                                     ‫וכל דבר שראה במסעותיו הארוכים כתב ביומן‪ .‬היומן היה‬
                                                                    ‫גנוז עד שנת ‪ 1934‬ואז פירסם אותו החוקר אהרן פריימן‬
                                                                    ‫בהוצאת ״מקיצי נרדמים״‪ .‬יומן זה ‪ -‬״מעגל טוב״ ‪ -‬הוא‬
                                                                     ‫יחיד במינו בספרות העברית בהיותו גם ספר על אירופה‬
                                                                     ‫של אותם ימים‪ ,‬על יהודיה ועל מה שהיא ״מציעה״ לתיירים‬
                                                                     ‫של אז‪ .‬מחברו ה״צבר״ שיצא לראות עולם מתגלה כנוסע‬
                                                                     ‫סקרן בעל עין חדה‪ .‬בסוף שנת ‪ ,1777‬לאחר מסע ארוך‬
                                                                     ‫באיטליה‪ ,‬הגיע החיד״א לפאריז‪ ,‬שלדבריו חיים בה יותר‬

                                                                                           ‫ממיליון בני אדם‪ ,‬וכך הוא כתב ביומנו‪:‬‬

                                                                             ‫סוס וגלח וזונה‬

                                                                     ‫״כסליו כ״ב‪ .‬ב׳ בבוקר נסענו לפאריץ ובאנו בחצות‬
                                                                     ‫והשומרים עשו לנו כבוד גדול‪ ...‬פאריץ מטרופולין של‬
                                                                     ‫צרפת‪ ,‬עיר גדולה‪ ,‬אמרו שיש ט״ו מילין בהקפה ושווקים‬
                                                                     ‫ומבואות רחבות שעוברות שתי קארוסאס )כרכרות(‬
                                                                     ‫בריווח עם שיהיו אנשים מן הצדדים‪ .‬ויש בה נהר סינא ויש‬
                                                                     ‫גשר אחד רחב וארוך וקורין לו פונוף‪ .‬ולא תכלה רגל‬
                                                                     ‫מהגשר כל היום וכל הלילה ואמרו שאין רגע בכ״ד שעות‬
                                                                     ‫של יום ולילה שלא נמצא בגשר סוס לבן וגלח וזונה‪ .‬והעיר‬
                                                                     ‫יפה ונמצא בה הכל רק שהכל ביוקר‪ ,‬אבל הזנות בזול‬
                                                                     ‫ואמרו שיש שלושים אלף זונות מופקרות כתובות בפנקס‬
                                                                     ‫חוץ מרבבות שאינן מופקרות לכל עובר‪ ,‬ויש בה פאבריק‪-‬‬

                                                                                                   ‫אס מכל דבר והיהודים בשלוה״‪.‬‬
                                                                     ‫את החיד״א קיבלו בכבוד רב רבנים‪ ,‬פרנסים וגם‬
                                                                     ‫חוקרים לא יהודים‪ ,‬שביקשו את ברכתו וביקשו להחליף‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26