Page 20 - ETMOL_117

‫‪jt. r .‬‬ ‫‪♦ ISPr‬‬
‫)‪^ -^,.ffi‬יי‪ <€‬־־‬

‫׳‪.^ ^ 1‬‬

‫י ^ ■' ‪® C‬‬

‫^‪y‬‬

‫‪i^ ^ ■#m‬‬

‫‪-w‬־‪« , .‬‬

‫ראשוני ״נ שד׳ מצטלמים עם הנציב העליון סמואל ורעייתו‪ ,‬שטול באמצע‬

‫מפעל המלט הראשון‬

‫מומת■□ מהונגריה ומהנדס מגרמניה בראש ״‪1‬שד״‪ ,‬המנעל הגדול בשנות ה)‪1‬שרים‬

‫וראוי לקדם אותם״ והוסיף ש״מנהלי‬ ‫מאת רות בתדט‬ ‫בית״החרושת למלט ״נשר״ הוקם‬
‫המשמרת הצעירים מבין הפועלים‬ ‫בראשית שנות ה״‪ 20‬בין תל״חנן‪,‬‬
‫המקומיים ממלאים את ציפיותינו ואין‬ ‫שפיגל‪ ,‬מהנדס כימאי יהודי מהונגריה‪,‬‬
‫לנו מקום להתאונן עליהם״‪ .‬ואף‪-‬על‪-‬‬ ‫שניהל שם מפעלים גדולים ובהם גם‬ ‫באלד״א־שיח׳ לבין יג׳ור‪ ,‬כפרים‬
‫פי שהמהנדם שפיגל היושב בהונגריה‬ ‫בית‪-‬חרושת למלט‪ .‬הוא ביקר במקום‬ ‫ערביים במפרץ חיפה‪ ,‬על״ידי מיכאל‬
‫המליץ להגדיל את מספר המומחים‬ ‫והיה פעיל בהקמת המפעל שכבשנו‬ ‫פולאק על קרקע שנקנתה ממשפחת‬
‫האירופים במפעל‪ ,‬הודיע שטול שהוא‬ ‫הראשון התחיל לעבוד בשנת ‪.1926‬‬ ‫כורי מסוריה‪ .‬פולאק ירש מאביו‬
‫מקבל עליו את האחריות להמשך תקין‬ ‫שפיגל גייס להקמת המפעל מהנדסים‬ ‫חברת ספנות שספינותיה הפליגו על‬
‫של הייצור בלעדיהם ופועלי ״נשר״‬ ‫ומומחים יהודים מהונגריה‪ .‬כשחזר‬
‫להונגריה השגיח משם שפיגל על‬ ‫נהר וולגה‪ ,‬והרחיב את עסקיו‪ .‬באותם‬
‫המקומיים יוכלו למלא את מקומם‪.‬‬ ‫עבודת בית‪-‬החרושת‪ .‬המפעל התפתח‬ ‫ימים נודע על מאגרי נפט גדולים‬
‫במהירות והיה המפעל הגדול במזרח‪-‬‬ ‫המצויים בבאקו שבקווקז והוא נכנס‬
‫יידיש מגורמנת‬ ‫התיכון לייצור מלט ומגדולי המפעלים‬ ‫לשותפות עם הברון בנימין רוטשילד‪,‬‬
‫״הברון הציוני״‪ ,‬חפר בקווקז וגילה‬
‫ענייני ההנהלה נעשו בלשון הגרמ­‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫נפט רב‪ .‬רוטשילד‪ ,‬שלא רצה לעשות‬
‫נית ושטול הוציא את הוראותיו בלשון‬ ‫האיש המרכזי ב״נשר״ היה עכשיו‬ ‫עסקים עם רוסיה הרודפת יהודים‪ ,‬פרש‪.‬‬
‫זו ואם צריך היה לפנות לכלל הפועלים‬ ‫מהנדס גרמני לא יהודי‪ ,‬א״ו שטול‬ ‫לאחר המהפכה הרוסית ב־‪1917‬‬
‫הן היו מתורגמות לעברית‪ .‬הדיונים‬ ‫שמו‪ ,‬שנעזר בקבוצת מומחים מגרמ­‬ ‫ברח פולאק מרוסיה והגיע לפריס חסר‬
‫עם נציגי הפועלים שלא ידעו גרמנית‬ ‫ניה‪ .‬כפי שנמסר‪ ,‬שטול היה איש‬ ‫כל‪ .‬הוא נפגש עם רוטשילד ואז נודע‬
‫נעשו ביידיש מגורמנת וכפי שנמסר‪,‬‬ ‫הסדר‪ ,‬הדייקנות‪ ,‬המשמעת והביצוע‬ ‫לו שהברון היהודי הצרפתי מכר בזמנו‬
‫דווקא לאי ידיעת הלשון העברית‬ ‫היעיל‪ .‬כל פועל קיבל מידו ״פנקס‬ ‫את מניותיו של פולאק לחברת ״של״‬
‫היתה תועלת‪ :‬בדיון אחד תבע נציג‬ ‫תקנות לעבודה״‪ ,‬כמקובל בבתי‪-‬‬ ‫הנודעת ועכשיו הוא איש עשיר מאוד‪.‬‬
‫הפועלים ‪ 2.5‬גרושים לקוב לפועלים‬ ‫חרושת גרמנים‪ ,‬והתחייב לנהוג‬ ‫אף־על״פי שלא היה ציוני החליט‬
‫העובדים במחסן החרסית‪ .‬שטול טעה‬ ‫לפיהם‪ .‬איש לא נכנס אליו בלי הזמנה‬
‫בהבנת דבריו והיה סבור שתבע ‪3.5‬‬ ‫ואיש לא ישב קודם שקיבל ממנו‬ ‫פולאק להשקיע כסף בארץ־ישראל‪.‬‬
‫גרושים והתפשר על ‪ 3‬גרושים לקוב‪.‬‬ ‫רשות‪ .‬ואולם למרות יחסו הנוקשה‬ ‫הוא ביקר בארץ והשתכנע להקים‬
‫נציג הפועלים לא העמיד אותו על‬ ‫כביכול אל הפועלים‪ ,‬עמד האיש על‬ ‫בית־חרושת למלט‪ ,‬חומר שהארץ‬
‫מעלותיהם‪ ,‬הגן עליהם ומינה אותם‬
‫טעותו‪...‬‬ ‫לתפקידים אחראים‪ .‬הוא הודיע כי‬ ‫הנקנית והולכת היתה צריכה לו מאוד‪.‬‬
‫״בין פועלי נשר יש בחורים מוכשרים‬ ‫הברון רוטשילד היה שותף למפעל וכן‬
‫יותר מעשרה בעלי הון יהודים מאנג­‬

‫ליה‪.‬‬

‫מומחים רבים עסקו בהכנות להפע­‬

‫לת בית‪-‬החרושת‪ ,‬ובראשם בלה‬

‫‪20‬‬