Page 22 - ETMOL_117
P. 22
חייבים למנותו בכל אסיפותיהם בתור דות המרכזיות ביותר גם בפיננסים זיס ,שתדלן שסופו היה מר -הוצאה להורג
שכזה״. ובכלכלת המדינה וגם באירגון האטו-
טונומי היהודי .משפחת ליבמאן שלטה הם ובזכויות־היתר שלהם בשל היות
בין יהודי-החצר עצמם היו עימותים בקהילה והיתה בידה גם זכות להחזיק עיסוקם מקיף יותר מעיסוקם של
על השליטה באירגונים היהודיים הסוחרים הנוצרים( .כנאמר ,העתיק
ובמוסדותיהם .גם לליבמאנים היו בבית-כנסת בלבדי של המשפחה. יוסט את המונופוליזם שלו גם לחברה
מתחרים ,אף הם יהודי-חצר עשירים, בחברה היהודית של אז היתה נהוגה היהודית .לדוגמה -כאשר בני ״ארבע
מיוצאי וינה .כמה מ״אדירים״ אלה ״ברירה״ של נציגי הקהל וגם של קהילות״ סירבו לקבל את סמכותו
הגיעו לברנדנבורג-פרוסיה ואף לבר מוסדות התפילה ושאר כלי-קודש. הרבנית של בנו ,עירב יוסט את המלך
לין .אלה היו המתנגדים העיקריים ה״ברירה״ -מעין בחירות דמוקרטיות
למשפחת ליבמאן .בראשם עמד מרקוס -נערכה באופן מסורתי בחול-המועד לפעול למען בנו.
מגנוס ,חצרנו של יורש-העצר הפרו של פסח או של סוכות .פנקס קהילת משמת בעלה ,ירשה אסתר את
סי .העימות הגיע לשיאו ,כאשר פרנקפורט-על-נהר-מיין משנת 1795 מעמדו גם בחברה הכלכלית ובחצר
מרקוס מגנוס החל לבנות בית-כנסת מוסר :״עלתה הסכמה מאת האלופים המלך וגם בחברה היהודית .היא
כללי בנוסף לבית-הכנסת הפרטי של מנהיגי הקהילה אחרי אשר נבחרו המשיכה בהשגת מינויים לקרובי
כנהוג על-פי אסיפת הוועד -------ו מ י משפחתה -ובימיה ״נבחר״ בנה
אסתר ליבמאן. שיהיה נמנה לדיין בקהילתנו ועלה ליבמאן יוסט לפרנס ראשי של קהילת
שלטונות המדינה ובייחוד הוועדה ברלין -ובכפיית דעתה על קרוביה
לענייני יהודים תמכו בתחילה באותה הגורל על שישה מובחרים שבעם״. באמצעותם של מנהיגי החברה היהו
תוכנית .אסתר עמלה קשות לביטולה דית המסורתית .היא המשיכה באספ
ואיימה להשתמש בכוח שבידה כדי ״הברירה״ -הצגה קת אבני-חן לחצר והגדילה את מעמ
למנוע מקהילות אחרות לתרום כספים
לבניין בית-הכנסת הכללי .אסתר כשגדל כוחם של יהודי-החצר בקהי דה הכלכלי והמדיני בחצר.
הפעילה את קשריה בחצר כדי לבטל לה ,כולל אסתר ,הפכה ״הברירה״ פרידריך מלך ברנדנבורג-פרוסיה
את תמיכת השלטון בבית-הכנסת של להצגה בלבד .תוצאות ה״ברירה״ היו העניק לה אפילו את זכות טביעת
הווינאים והדבר עלה בידה .פון ידועות מראש .בכתבי החצר נאמר בין המטבעות הקטנים .וכן נתן לאסתר גם
ברטולדי ,שהיה הקומיסר הראשי של השאר :״וראינו לבסוף למנות לזקן זכות כניסה חופשית אליו ,ללא בקשת
מלך פרוסיה לענייני יהודים ,סייג את היהודים את יהודי-החצר שלנו ליבמאן ״אאודיינציה״ )ראיון( .אחד ההיסטו
התמיכה שלו בווינאים ,וטען שהיהו )מדובר על ליבמאן יוסט הבן( ושהם ריונים מתאר את אסתר ״יהודית
דים אינם מסוגלים לתרום לבית-כנסת החצר היפהפיה״ .פרידריך אישר לה
חדש ,שכן אין בידם אפילו לשלם כניסה חופשית אליו ,לצורך אספקת
מסים למלכות .לבסוף נעשה נסיון
להפוך את בית״הכנסת הליבמאני אבני-חן ופנינים לו ולפמלייתו.
מבית-כנסת פרטי לבית-כנסת כללי: קרובי יוסט ואסתר קיבלו את העמ
״והליבמאנית האמורה תהא נכונה
בגלוי לכך ,שתאפשר לאותו בית״
כנסת שתבקר בו כל היהדות״.
ניצני היציאה?
מסגרת חייהם של היהודים המשיכה
להתבטא גם בתקופת יהודי-החצר
באירגון המסורתי האוטונומי -הקהי
לה .אבל קורותיה של אסתר ושל
יהודי-החצר האחרים מציגים שאלה:
הניתן לראות את פעילותם של יהודי-
החצר במנגנון השלטוני הנוכרי ,כרא
שית יציאתם-למעשה של יהודי מרכז
אירופה מן החברה המסורתית?
יהודים אלה קיימו את כל המצוות
היהודיות ,התפללו והשתייכו למוסדות
הקהילה המסורתיים שסיפקו את כל
צורכי הדת :שחיטה ,גירושין ונישו
אין ,חברה קדישא וכדומה .קצתם אף
היו אדוקים מאוד כאסתר ,למשל ,שלא
השאירה שום ציור משל עצמה .אלא
שהתנהגותם החברתית והמעשית
הפכה אותם לחריגים מן החברה
המסורתית היהודית ,חריגות שהיתה
גם היא חלק בפתח החדש שנפתח לפני
העולם היהודי עם ראשית ההשכלה,
בסוף המאה ה.18-
22