Page 22 - ETMOL_117
P. 22

‫חייבים למנותו בכל אסיפותיהם בתור‬         ‫דות המרכזיות ביותר גם בפיננסים‬          ‫זיס‪ ,‬שתדלן שסופו היה מר ‪ -‬הוצאה להורג‬
                                 ‫שכזה״‪.‬‬  ‫ובכלכלת המדינה וגם באירגון האטו‪-‬‬
                                         ‫טונומי היהודי‪ .‬משפחת ליבמאן שלטה‬      ‫הם ובזכויות־היתר שלהם בשל היות‬
‫בין יהודי‪-‬החצר עצמם היו עימותים‬          ‫בקהילה והיתה בידה גם זכות להחזיק‬      ‫עיסוקם מקיף יותר מעיסוקם של‬
‫על השליטה באירגונים היהודיים‬                                                   ‫הסוחרים הנוצרים(‪ .‬כנאמר‪ ,‬העתיק‬
‫ובמוסדותיהם‪ .‬גם לליבמאנים היו‬                  ‫בבית‪-‬כנסת בלבדי של המשפחה‪.‬‬      ‫יוסט את המונופוליזם שלו גם לחברה‬
‫מתחרים‪ ,‬אף הם יהודי‪-‬חצר עשירים‪,‬‬          ‫בחברה היהודית של אז היתה נהוגה‬        ‫היהודית‪ .‬לדוגמה ‪ -‬כאשר בני ״ארבע‬
‫מיוצאי וינה‪ .‬כמה מ״אדירים״ אלה‬           ‫״ברירה״ של נציגי הקהל וגם של‬          ‫קהילות״ סירבו לקבל את סמכותו‬
‫הגיעו לברנדנבורג‪-‬פרוסיה ואף לבר­‬         ‫מוסדות התפילה ושאר כלי‪-‬קודש‪.‬‬          ‫הרבנית של בנו‪ ,‬עירב יוסט את המלך‬
‫לין‪ .‬אלה היו המתנגדים העיקריים‬           ‫ה״ברירה״ ‪ -‬מעין בחירות דמוקרטיות‬
‫למשפחת ליבמאן‪ .‬בראשם עמד מרקוס‬           ‫‪ -‬נערכה באופן מסורתי בחול‪-‬המועד‬                              ‫לפעול למען בנו‪.‬‬
‫מגנוס‪ ,‬חצרנו של יורש‪-‬העצר הפרו­‬          ‫של פסח או של סוכות‪ .‬פנקס קהילת‬        ‫משמת בעלה‪ ,‬ירשה אסתר את‬
‫סי‪ .‬העימות הגיע לשיאו‪ ,‬כאשר‬              ‫פרנקפורט‪-‬על‪-‬נהר‪-‬מיין משנת ‪1795‬‬        ‫מעמדו גם בחברה הכלכלית ובחצר‬
‫מרקוס מגנוס החל לבנות בית‪-‬כנסת‬           ‫מוסר‪ :‬״עלתה הסכמה מאת האלופים‬         ‫המלך וגם בחברה היהודית‪ .‬היא‬
‫כללי בנוסף לבית‪-‬הכנסת הפרטי של‬           ‫מנהיגי הקהילה אחרי אשר נבחרו‬          ‫המשיכה בהשגת מינויים לקרובי‬
                                         ‫כנהוג על‪-‬פי אסיפת הוועד‪ -------‬ו מ י‬  ‫משפחתה ‪ -‬ובימיה ״נבחר״ בנה‬
                         ‫אסתר ליבמאן‪.‬‬    ‫שיהיה נמנה לדיין בקהילתנו ועלה‬        ‫ליבמאן יוסט לפרנס ראשי של קהילת‬
‫שלטונות המדינה ובייחוד הוועדה‬                                                  ‫ברלין ‪ -‬ובכפיית דעתה על קרוביה‬
‫לענייני יהודים תמכו בתחילה באותה‬             ‫הגורל על שישה מובחרים שבעם״‪.‬‬      ‫באמצעותם של מנהיגי החברה היהו­‬
‫תוכנית‪ .‬אסתר עמלה קשות לביטולה‬                                                 ‫דית המסורתית‪ .‬היא המשיכה באספ­‬
‫ואיימה להשתמש בכוח שבידה כדי‬                    ‫״הברירה״ ‪ -‬הצגה‬                ‫קת אבני‪-‬חן לחצר והגדילה את מעמ­‬
‫למנוע מקהילות אחרות לתרום כספים‬
‫לבניין בית‪-‬הכנסת הכללי‪ .‬אסתר‬             ‫כשגדל כוחם של יהודי‪-‬החצר בקהי­‬                     ‫דה הכלכלי והמדיני בחצר‪.‬‬
‫הפעילה את קשריה בחצר כדי לבטל‬            ‫לה‪ ,‬כולל אסתר‪ ,‬הפכה ״הברירה״‬          ‫פרידריך מלך ברנדנבורג‪-‬פרוסיה‬
‫את תמיכת השלטון בבית‪-‬הכנסת של‬            ‫להצגה בלבד‪ .‬תוצאות ה״ברירה״ היו‬       ‫העניק לה אפילו את זכות טביעת‬
‫הווינאים והדבר עלה בידה‪ .‬פון‬             ‫ידועות מראש‪ .‬בכתבי החצר נאמר בין‬      ‫המטבעות הקטנים‪ .‬וכן נתן לאסתר גם‬
‫ברטולדי‪ ,‬שהיה הקומיסר הראשי של‬           ‫השאר‪ :‬״וראינו לבסוף למנות לזקן‬        ‫זכות כניסה חופשית אליו‪ ,‬ללא בקשת‬
‫מלך פרוסיה לענייני יהודים‪ ,‬סייג את‬       ‫היהודים את יהודי‪-‬החצר שלנו ליבמאן‬     ‫״אאודיינציה״ )ראיון(‪ .‬אחד ההיסטו­‬
‫התמיכה שלו בווינאים‪ ,‬וטען שהיהו­‬         ‫)מדובר על ליבמאן יוסט הבן( ושהם‬       ‫ריונים מתאר את אסתר ״יהודית‬
‫דים אינם מסוגלים לתרום לבית‪-‬כנסת‬                                               ‫החצר היפהפיה״‪ .‬פרידריך אישר לה‬
‫חדש‪ ,‬שכן אין בידם אפילו לשלם‬                                                   ‫כניסה חופשית אליו‪ ,‬לצורך אספקת‬
‫מסים למלכות‪ .‬לבסוף נעשה נסיון‬
‫להפוך את בית״הכנסת הליבמאני‬                                                            ‫אבני‪-‬חן ופנינים לו ולפמלייתו‪.‬‬
‫מבית‪-‬כנסת פרטי לבית‪-‬כנסת כללי‪:‬‬                                                 ‫קרובי יוסט ואסתר קיבלו את העמ­‬
‫״והליבמאנית האמורה תהא נכונה‬
‫בגלוי לכך‪ ,‬שתאפשר לאותו בית״‬

         ‫כנסת שתבקר בו כל היהדות״‪.‬‬

         ‫ניצני היציאה?‬

‫מסגרת חייהם של היהודים המשיכה‬
‫להתבטא גם בתקופת יהודי‪-‬החצר‬
‫באירגון המסורתי האוטונומי ‪ -‬הקהי­‬
‫לה‪ .‬אבל קורותיה של אסתר ושל‬
‫יהודי‪-‬החצר האחרים מציגים שאלה‪:‬‬
‫הניתן לראות את פעילותם של יהודי‪-‬‬
‫החצר במנגנון השלטוני הנוכרי‪ ,‬כרא­‬
‫שית יציאתם‪-‬למעשה של יהודי מרכז‬

        ‫אירופה מן החברה המסורתית?‬
‫יהודים אלה קיימו את כל המצוות‬
‫היהודיות‪ ,‬התפללו והשתייכו למוסדות‬
‫הקהילה המסורתיים שסיפקו את כל‬
‫צורכי הדת‪ :‬שחיטה‪ ,‬גירושין ונישו­‬
‫אין‪ ,‬חברה קדישא וכדומה‪ .‬קצתם אף‬
‫היו אדוקים מאוד כאסתר‪ ,‬למשל‪ ,‬שלא‬
‫השאירה שום ציור משל עצמה‪ .‬אלא‬
‫שהתנהגותם החברתית והמעשית‬
‫הפכה אותם לחריגים מן החברה‬
‫המסורתית היהודית‪ ,‬חריגות שהיתה‬
‫גם היא חלק בפתח החדש שנפתח לפני‬
‫העולם היהודי עם ראשית ההשכלה‪,‬‬

                      ‫בסוף המאה ה‪.18-‬‬

                                                                                                                        ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26