Page 21 - ETMOL_117

‫יוסט ליבמאן נשא לאשה את אסתר‪,‬‬ ‫במאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬הופיעו בארצות‬ ‫א״ו שטול נשא לאשה את פרידל‪,‬‬
‫בת משפחת רבנים מפראג ואלמנת‬ ‫שבתחום התרבות הגרמני עמילים‬ ‫בת זקוניו של גוטליב שומכר מבכירי‬
‫יהודי‪-‬חצר‪ ,‬בשנת ‪ .1677‬החלק‬ ‫)״פאקטורים״( יהודים מסוג חדש‬ ‫הגרמנים במושבה הטמפלרית־גרמנית‬
‫החשוב ביותר בנדוניה שלה היה זכות‬ ‫שהופעלו על‪-‬ידי שליטיהם בתחום‬ ‫בחיפה‪ .‬אלפרד‪ ,‬אחיה הבכור של‬
‫הישיבה בברלין וקשרי בעלה המנוח‬ ‫הממון‪ ,‬המימון‪ ,‬הצבא והאספקה לחצר‬ ‫רעייתו‪ ,‬בנה בחצר הוריהם שבמושבה‬
‫עם חצר הנסיך וחיי המסחר והפיננסים‬ ‫הנסיך או המלך‪ .‬עמילים אלה נתכנו‬ ‫הגרמנית )כיום שדרות בן גוריון ‪,(12‬‬
‫הפרוסיים‪ .‬באופיו היה יוסט רגזן ובעל‬ ‫בשם יהודי״חצר‪ .‬בקרב אותם יהודי‪-‬‬ ‫חדר עשוי מבלוקים לפרסומת לחברת‬
‫דחפים חזקים לכוח ולהשפעה במדינה‪,‬‬ ‫חצר‪ ,‬שהיו מן העשירים בקרב היהו­‬ ‫המלט החדשה‪ ,‬והגברת שומכר אירחה‬
‫בחברתו ואף בחצר‪ .‬הוא התמיד לדאוג‬ ‫דים‪ ,‬נתגלתה לעתים נטיה להשתמש‬ ‫בו את החיילים הבריטים שרצו להיג­‬
‫לכך שבני משפחתו יזכו בעמדות‬
‫המשופרות ביותר‪ .‬הוא נזכר לראשונה‬ ‫בקשריהם לחצר הנסיך ולמושלי‬ ‫מל משתיה או מעישון‪.‬‬
‫בתעודות משנת ‪) 1678‬כשנה לאחר‬ ‫המדינה להשתלטות אישית על הקהי­‬ ‫בשלהי ‪ 1926‬בבר שיווקו את המלט‬
‫נישואיו עם אסתר( כסוחר באבנים‬ ‫לה ועל חלוקת המשרות והסמכויות‬ ‫של בית״חרושת ״נשר״‪ .‬פועלים‬
‫טובות‪ .‬אסתר עצמה עסקה בכך לפני‬ ‫בחברה היהודית המסורתית‪ .‬אסתר‬ ‫ערבים מכפרי הסביבה עבדו בו בצוו­‬
‫נישואיה עמו‪ ,‬וגם בעודה נשואה‬ ‫ליבמאן‪ ,‬שכונתה לעתים ״הליבמא‪-‬‬ ‫תא עם יהודים שבאו יום‪-‬יום מחיפה‪.‬‬
‫ולאחר שהתאלמנה‪ .‬שמם של השניים‬ ‫נית״‪ ,‬אלמנת יהודי‪-‬החצר יוסט ליבמ״‬ ‫)השכר המינימלי היה ‪ 20‬גרוש ליום(‪.‬‬
‫מופיע בדרך‪-‬כלל בצמידות במסמכי‬ ‫אן ממדינת ברנדנבורג‪-‬פרוסיה )״יהו­‬ ‫ברבות הימים הקימו הפועלים היהודים‬
‫התקופה וכדברי החוקרים דירבנה‬ ‫צריפים ליד בית‪-‬החרושת והתגוררו‬
‫דה מברלין״ ‪ -‬כפי שהוא מכונה‬ ‫שם עם משפחותיהם‪ ,‬לא רחוק משכו­‬
‫אסתר בקביעות את יוסט להתקדם‪.‬‬ ‫בזכרונות גליקל מהמלן בתרגום עברי‬
‫של א״ז רבינוביץ( יכולה לשמש‬ ‫נת העובדים הגרמנים‪.‬‬
‫פעילות למען הבן‬ ‫הילדים היהודים ב״נשר״ דאז‬
‫דוגמה מובהקת לנטיה זאת‪.‬‬ ‫דווקא לא היו חסידים גדולים של‬
‫בשנת ‪ 1694‬קיבלו יוסט ואסתר‬ ‫אותם גרמנים‪ .‬בת המושבה אביבה‬
‫״פריבילגיות של סוחרים נוצרים״‬ ‫יוסט ליבמאן עצמו ניסה להשתלט‬ ‫אורן סיפרה כי ״הפועלים היהודים גרו‬
‫והתעודה מציינת ש״עיסוקם מקיף‬ ‫על עמדות בכורה בקרב החברה היהו­‬ ‫בצריפים על״יד המפעל והגרמנים גרו‬
‫יותר מזה של מתחריהם הנוצרים״‬ ‫דית בברנדנבורג‪-‬פרוסיה‪ ,‬כמו יהודי‪-‬‬ ‫בבתים‪ .‬הם היו כאלה שקטים‪ ,‬אסור‬
‫)יהודי‪-‬החצר זכו בדרך‪-‬כלל בתפקידי‪-‬‬ ‫היה לצלצל אצלם בשעות שבין ‪ 2‬ל״‪.4‬‬
‫חצר אחרים‪ .‬בפנקס התקנות של בני‬
‫מדינת אנסבך משנת ‪ 1710‬נמסר בין‬ ‫לא אהבנו אותם‪.‬״‬
‫השאר‪ :‬״היות שפרנס ראשי ר׳ מודל‬ ‫שטול זכה בהערכת הפועלים הער­‬
‫קבע פרנסים כאלה עד‪-‬כה וקבעם‬ ‫בים והיהודים ולא בכדי‪ .‬זלמן גורניצ'‬
‫קי‪ ,‬מראשוני פועלי ״נשר״ ומתוש‪-‬‬
‫כטובים נגד כל המדינה״ וכך גם‬ ‫ביה‪ ,‬ולימים תושב חיפה‪ ,‬סיפר לי על‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫המנהלים הגרמנים והעלה על נס את‬
‫חריצותם‪ ,‬את מעורבותם ואת מחויבו­‬
‫תם האישית‪ .‬בייחוד הרבה לשבח את‬
‫שטול‪ .‬גורניצקי הילל את איכות‬
‫הניהול של בית‪-‬החרושת‪ ,‬את מוסר‬
‫העבודה של שטול‪ ,‬שאותו הנחיל‬
‫לפועלים‪ ,‬ואת הכבוד שרחש לעבודה‬

‫ולפועלים‪.‬‬
‫שטול ניהל את בית‪-‬החרושת עד‬
‫שנסע בקיץ ‪ 1939‬עם משפחתו לבלות‬
‫חופשה בגרמניה‪ .‬שלושה חודשים‬
‫אחר‪-‬כך פרצה מלחמת העולם ושטול‬
‫לא יכול לחזור לארץ‪ .‬לאחר המלחמה‬
‫היגר עם משפחתו מגרמניה‪ .‬במפעל‬
‫נשארו שני מומחים גרמנים בלבד‪ .‬הם‬
‫נעצרו ונשלחו עם אזרחי גרמניה‬
‫שבארץ‪ ,‬למעצר באוסטרליה‪ .‬אולריד‬
‫שטול‪ ,‬ה״צבר״ הגרמני שנולד ב״נ‪-‬־‬
‫שר״‪ ,‬בנו של א״ו שטול ונכדו של‬
‫גוטליב שומכר‪ ,‬מראשי הטמפלרים‬
‫במושבה הגרמנית בחיפה‪ ,‬ביקר‬
‫ב‪ 1979-‬וב״‪ 1981‬במושבת הולדתו‪.‬‬
‫הוא ציפה לראות את הבית שבו גדל‬
‫והתחנך אבל לדאבונו נובח לדעת שלא‬
‫נותר ממנו זכר‪ .‬עם זה התנחם בזה‬
‫ש״רק הדקלים שנטעה אמי במו ידיה‬

‫מיתמרים בגאווה אל על כמו אז‪.‬״‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״המלט ויוצריו נשר‬

‫ביוגלו״‪ ,‬חיפה ‪1976‬‬

‫‪21‬‬