Page 16 - ETMOL_117

‫‪ t d d‬ב תי מן‬

‫ח״ יהודים בכפר בתימן ־ מריבותיהם‪ ,‬מצוקותיהם וקשריהם עם האוץ‬

‫מאת יהודה רצהבי‬

‫כאשאת ‪ -‬נפחים‪ ,‬קאפח ‪ -‬רוכלים‪ ,‬מצ׳מון ‪ -‬אורגים‪,‬‬ ‫תולדות יהודי תימן כפי שהן מוכרות לנו קשורות בעיקר‬
‫בחשאני וחמדי ‪ -‬קדרים‪ .‬יודעים אנו כי בדור האחרון עבדו‬ ‫בחיי היישובים העירוניים‪ ,‬ואין פלא בדבר‪ .‬יהודי הערים‬
‫עלו באיכותם וברמת השכלתם על יהודי הכפרים‪ ,‬בערים חיו‬
‫בקדרות גם שתי נשים‪.‬‬ ‫הרבנים והחכמים הנודעים‪ ,‬שבזכותם היה החינוך מתוקן‪,‬‬
‫עד שנת ‪ 1883‬עמדו בראש הקהילה היהודית בני‬ ‫בהן צמחו סופרים ואנשי רוח‪ ,‬סוחרים‪ ,‬אישי ציבור‪ ,‬אנשים‬
‫אלעצבה‪ .‬באותה שנה אירעה ״מהפכה״ בכפר ‪ -‬בני‬ ‫אמידים ונדבנים והם השאירו אחריהם חיבורים וספרים‬
‫אלעצבה הועברו מהמנהיגות ובמקומם נבחר סאלם ח׳לף‪.‬‬ ‫רבים‪ .‬יהודי הכפרים בתימן מרובים היו מאחיהם שוכני‬
‫אין אנו יודעים את סיבת החילופים‪ ,‬המסמך המוסר על כך‬ ‫הערים ואף־על״פי״כן יודעים אנו מעט מאוד על חייהם‪ .‬עם‬
‫מספר על נציגי היהודים בעקבה שהופיעו לפני שיח׳ המקום‬ ‫עקירת יהודי תימן לישראל בקום המדינה ולפני כן‪ ,‬לא‬
‫והודיעו כי העמידו להם כמנהיג את ״סאלם בן סאלם ח׳לף‪,‬‬ ‫התעוררו העולים לספר על חייהם בכפרים ואנו חסרים‬
‫שינהל כל ענייניהם ותביעותיהם״ מאחר שהם ״ניערו‬
‫חוצנם ממנהיגות בני אלעצבה ואסרו עליהם להתערב‬ ‫חוליה זו בתולדות יהודי תימן‪.‬‬
‫בענייניהם״‪ .‬מנהיג היהודים שבכפר היה ממונה על גביית‬ ‫יוצאת דופן מבחינה זו היא העיירה אלקאבל הסמוכה‬
‫מס גולגולת ומסים אחרים בשביל השלטונות וגם על‬ ‫לצנעא‪ .‬בזכות המגע שהיה לתושביה עם יהדות הבירה‪,‬‬
‫עניינים פנימיים‪ :‬הנהגת בית־הכנסת‪ ,‬כפיית משמעת דתית‬ ‫פזורות עליה כמה ידיעות בספרות העבר‪ .‬אולם אירע לאותו‬
‫מקום נס‪ .‬בראשם של יהודי אלקאבל עמדה משפחת ח׳לף‬
‫והשגחה על בית המטבחיים וההקדשות‪.‬‬ ‫והאחרון בהם היה סאלם ח׳לף‪ .‬בנו שלמה שעלה לארץ‬
‫במאה ה״‪ 18‬סבלו יהודי צנעא מגזירות ורדיפות ומנטל‬ ‫בראשית ימי המדינה הביא עמו עשרים־וחמישה מסמכים‬
‫מסים כבד‪ ,‬וכמה משפחות משם השתקעו בקרית אלקאבל‬ ‫רבי ערך על חיי היהודים במקום‪ .‬בזכותו ובזכות בנו יוסף‬
‫הסמוכה‪ .‬הם התיישבו במקום זה לא רק בגלל קירבתו‬ ‫ששמרם יכולים אנו לגבש תמונה על חיי היהודים בכפר‬
‫לצנעא‪ ,‬אלא בעיקר בגלל מעמדו המדיני‪ ,‬שכן העיירה לא‬
‫היתה כפופה לשלטון המרכזי בצנעא ויד הרודפים לא‬ ‫ב״‪ 300‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫אלקאבל שוכנת כ״‪ 15‬קילומטר צפונית־מערבית לצנעא‪,‬‬
‫השיגה אותה שם‪.‬‬ ‫מהלך ארבע שעות לערך‪ .‬היהודים התרכזו בחלק מן‬
‫המתיישבים החדשים היו משמנה וסלתה של צנעא‬ ‫היישוב שכונה ״עקבה״ על שם דרך החתחתים במעלה ההר‬
‫היהודית‪ :‬רבנים‪ ,‬פרנסים ונכבדים שנשאו באחריות‬ ‫שהובילה לשכונת היהודים‪ .‬יעקב ספיר‪ ,‬איש ירושלים‬
‫הקהילה בפני השליטים‪ .‬שני המחנות היו עוינים ולוחמים‬ ‫שביקר בתימן כשליח ארץ־ישראל‪ ,‬מתאר אותה בשנת‬
‫זה בזה‪ .‬בשנת תרי׳׳ט‪ ,1859 ,‬נוקב יעקב ספיר במספר של‬
‫שבעים בתי אבות מצנעא‪ ,‬שקבעו ישיבתם במקום‪ ,‬לבד‬ ‫‪ 1859‬כ״עיר גדולה״ ששביליה סלעיים‪ ,‬עקלקלים ומלאי‬
‫חתחתים‪ .‬בספרו ״מסע תימן״ הוא גילה דמיון רב בינה‬
‫משפחה‬ ‫לבין העיר חברון וכתב‪ :‬״והיא בקרן שמן מאד‪ ,‬שדי‬
‫תבואות‪ ,‬כרמי חמד וכל פרי עץ‪ .‬גנות ירק וזרעונים‪ ,‬גולות‬
‫‪A1‬‬
‫מים עילית ותחתית‪ ,‬ורוח צח מעל כל שפאים״‪.‬‬
‫שמואל יבנאלי‪ ,‬שעשה בתימן בשנים ‪1912-1911‬‬
‫בשליחות המשרד הארצישראלי‪ ,‬תיאר בפנקסו‪ :‬״הדרך‬
‫מצנעא לקריה מישור ומסביב הרים כהרי יהודה‪ .‬הארץ ‪-‬‬
‫חלק ממנה מכוסה אבני חצץ והחלק הטוב מעובד חטה‪ ,‬על־‬
‫פי־רוב בבקעות וכן גנים כרמים‪ ,‬שקדים משמש‪ ,‬תפוחים‪,‬‬
‫למונים‪ ...‬הרבה בתים חרבים‪ ,‬בעליהם עלו ארצה לפני‬
‫‪ 30-20‬שנה או מתו )ברעב שעבר כמה שנים לפני כן‬
‫בתימן( או עברו לצנעא‪ .‬אנשי המקום מהם קדרים‪ ,‬אורגים‬
‫טליתות שחורות‪ ,‬צורפים‪ ,‬סנדרלים‪ ,‬סוחרים‪ .‬שדות ‪-‬‬
‫לאחד‪ ,‬פרות לאחדים‪ ,‬כרמים אחד״שניים‪ .‬היה שדה ליהודי‬

‫שמכר לגוי״‪.‬‬
‫היישוב היהודי במקום הוא קדום‪ ,‬המסמכים מוסרים לנו‬
‫על אירועים במשך כ־‪ 300‬שנה‪ .‬בעיירה היו שני בתי״כנסת‬

‫שבהם התפללו בנוסח התימני מדורות‪ ,‬הוא ה״בלדי״‪,‬‬
‫ו״חדר״ לילדים‪ .‬בשנת ‪ 1933‬למדו בו כ־‪ 30‬ילדים‪ .‬בעיירה‬
‫היו שלוש מקוואות‪ .‬מפתחותיהם הופקדו בידי השכנים וכל‬
‫מי שביקש לטבול‪ ,‬היה נוטל מהם את המפתחות‪ .‬בשיפוט‬
‫היו בני העיירה כפופים לבית־דין של צנעא ולשיח׳ המוסל­‬
‫מי של המקום‪ .‬המלאכות בעיירה נתייחדו במשפחות‪:‬‬