Page 13 - etmol 57

‫שיך ומלמד את פדחי‪-‬האמנוח בארץ ‪ -‬היתה‬ ‫ציפיה‬ ‫היא כולה אנקת חללים‪ ,‬שמחות גלולות בתו­‬
‫קמה אמנות ארצישראלית בשלב מוקדם‬ ‫גה‪ ,‬אנשים כפופים ונדכאים‪ ,‬עצמות יבשות‪,‬‬
‫לית היתה האבידה הגדולה‪ .‬אבד גם מורה‬
‫הרבה יותר‪.‬‬ ‫גדול לתלמ ‪T‬י ״בצלאל״ ושנים רבות לא בא‬ ‫צללים‪ ,‬צללים וצללים"‪.‬‬
‫אחר ברמתו‪ .‬ואפשר שאם הירשגברג היה ממ­‬ ‫רק פעם נוספת עלה בידי הירשגכדג לצייר‬
‫תמונה מזעזעת כ״גלות״ ‪ -‬״הדגל השחור״‪,‬‬
‫הלויה מתרה‪ ,‬מבוהלת בדינמיוח הכלחי־‬
‫מוכנת לכאורה שבתנועת מלווי המת‪ ,‬הדומים‬
‫בנמלטים‪ .‬מורגש כאן הניגוד לשקס וקבלת‬

‫הדין שב״גלוח״‪.‬‬
‫תמונה זו צויירה אחרי שנת ‪ 1905‬והיא מעין‬
‫חשובת הצייר לגל הפוגרומים כיהודים שפשס‬

‫אז בכל רחבי רוסיה‪.‬‬
‫בוריס שץ ביקש להקים מחדש בארץ־ישראל‬
‫מרכז לאמנות יהודית‪ ,‬ויסד בירושלים את‬
‫בית־הספר ״בצלאל״ לאמנות‪ .‬הוא הזמין את‬
‫הירשנברג לנהל את המחלקה האמנותית במו­‬
‫סד‪ .‬הירשנברג קיבל אח ההזמנה‪ ,‬עלה לארץ‬
‫ב‪ 1907-‬ונתקבל באהדה על‪T -‬י משכילי ירוש­‬

‫לים‪.‬‬
‫בירושלים מצא כר נרחב לפעולתו האמגותית‪.‬‬
‫את זמנו הקדיש לא רק להוראה ב״בצלאל״‪,‬‬
‫אלא גם לציור‪ .‬שלל טיפוסים מעניינים של‬
‫העיד הקדושה‪ ,‬נוף רב‪-‬גוני ומשתק אור וצל‬
‫שלא הכיר במוחם שימשו לו מקורות השראה‪.‬‬
‫לעתים היה עתב את בית‪-‬הספד ואת תלמידיו‪,‬‬
‫יוצא מן העיד ומצייר נופים מסביבות ירוש­‬
‫לים‪ ,‬אח מסגדי הר‪-‬הבית‪ ,‬את הברושים הד­‬
‫מים המקיפים אותם‪ ,‬את ההרים ושמי הארץ‪.‬‬
‫הוא צייר תמונות ״ציוניות לאומיות״‪ ,‬כמו‬
‫״עולי הרגל״‪ .‬באחד ממכתביו האחרונים לעד‬
‫רך ״אוסט אונד וסט״‪ ,‬עתון יהודי‪-‬אמנוחי‬
‫שיצא לאור בגרמניה‪ ,‬כתב‪ :‬״אני עובד הרבה‬
‫ומוצא השראה בטבע‪ ,‬בחיים ולאט לאט‬
‫ובזהירות אני מכניס ב׳בצלאל׳ תיקונים חד­‬

‫שים וסדר״‪.‬‬
‫אולם עברה רק שנה והירשנבדג חלה ומת‪,‬‬
‫בי״ט באלול תרס״ח )‪ ,(1908‬והוא בן ‪ .43‬הוא‬
‫נקבר בהר הזיתים‪ .‬ש״י עגנון הנציח כנראה את‬
‫דמותו ב״תמול שלשום״‪ .‬לאמנות האדצישרא‪-‬‬

‫תלמ ‪T‬י ישיבה‬

‫‪13‬‬