Page 12 - etmol 57

‫היהודי הנודד‬ ‫שקירבו את הירשנברג לגושא הגורליות היהו­‬
‫דית‪.‬‬

‫סכום הכסף שקיבל הירשנברג בעבור תמונתו‬
‫״הישיבה״ איפשר לו לנסוע לפאריס‪ .‬ביקוריו‬
‫המרובים במתיאוני פאריס ותערוכותיה השפי­‬
‫עו עליו לטובה‪ .‬הטכניקה שלו נשתכללה‪ .‬הוא‬
‫למד הרבה מגדולי האימפרסיוניסטים הצרפ­‬
‫תים׳ אבל פאריס לא הטתה אותו מהדרך שבה‬
‫בחר ‪ -‬הנושא היהודי‪ .‬בפאריס הכיר אשה‬
‫צרפתיה‪ ,‬סופרת‪ ,‬שעזרה לו ועודדה אותו‪.‬‬

‫לאתר שנתגיירה נישאה לו‪.‬‬
‫אבל לודו׳ נתנה לו את הסביבה אותה ביקש‬
‫לצייר‪ .‬הוא תור לעיר וצייר את התמונה ״קצת‬
‫פוליטיקה״‪ ,‬ה ‪T‬ועה גם בשם ״בין מנחה למע­‬
‫ריב״; ״שבת אחרי הצהרים"‪ ,‬״היהודי העני"‬
‫״יום כיפור״‪ .‬עצם שמן של התמונות מגלה את‬
‫נושאן‪ .‬תמונות אלה‪ ,‬האחרונות ביצירות‬
‫הירשנברג בהן ניכר סגנון הציור היהודי המזרח‪-‬‬
‫אירופי ‪ -‬שומרות לנו‪ ,‬בפשטותן ובתומתן‪ ,‬את‬

‫הווי החיים היהודי בפולין‪.‬‬

‫גורל וסמל‬

‫ואז עלה על דרך חדשה‪ .‬הוא ביקש לתת ביטוי‬
‫לסמליות חיי היהודים‪ ,‬לצייר את גורלם‪ .‬הוא‬
‫צייר את ״היהודי הנצחי״‪ ,‬שנמצא כיום במוזי­‬
‫און ישראל‪ ,‬תמונה גדולה מאוד‪ - ,‬איש רדוף‬
‫על‪-‬ידי אנשים ורוחות רעות‪ ,‬בורח ונמלט ומב­‬

‫קש למצוא דרך בין קרבנות רצח‪.‬‬
‫תמונה אחרת שלו מאותה תקופה היא ‪-‬‬
‫״גלות״‪ :‬חבורה גדולה של פליטים נודדים‬
‫בשלג ובכפור‪ ,‬זקנים כפופים תחת עומס שנים‬
‫ורדיפות‪ ,‬צעירים אכולי יאוש‪ ,‬וילדים‪ ,‬ובראש‬
‫כולם ־־ זקן העדה‪ ,‬המנהיג ומוביל‪ .‬ב״המעו‪-‬‬
‫רר״‪ ,‬עתונו של ברנר שיצא לאור בלונדון‪ ,‬כתב‬
‫המבקר שמעון מילנר על יצירתו של הירש‪-‬‬

‫נברג‪:‬‬
‫״צער של אלפי שנים זהו הבסיס‪ ,‬האקורד‬
‫היסודי של אמנות זו; היא מלאה דמעות‪ ,‬היא‬
‫כוללת בתוכה אנחות נשברות‪ ,‬צרות ותלאות‪.‬‬

‫ההלויה‬

‫‪12‬‬