Page 9 - etmol 57
P. 9
פרשי אלנבי פורצים לכפר
הקרב על תל גזר
קא מקרב הטובים שבחבורות הלוחמים. מאת מרדכי גיו^ן לאחר פריצת ״קו התלים״ שמצפון
שפלת יהודה היתה גבול בין שתי לבאר־שבע -חליפה-שריע-ואבו־
הארמיות התורכיות הנסוגות .זו שמי בנובמבר 7ו 19פרצו הורירה -ב״ 6לנובמבר ,1917הגיעו
מין )מזרח( בשיפולי ההר ,היתה האר- הגייסות הרכובים הבריטיים תוך
מיה ה 7-בפיקודו של הגנראל פאוזי ,וזו הכוחות האנגלים את
שמשמאל ,הארמיה ה ,8-היתה עד לתום שמונה ימים לקו רמלה-גדרה.
המערכה על באר-שבע תחת פיקודו של הקו התורכי בנגב המפגש עם בני המושבות היהודיות
הגנראל הגרמני קרס פון קרסנשטיין היה חמים ולבבי אבל החיילים המשיכו
ובקרבה לחמו יחידות זעירות אך מובח והתקדמו צפונה ,תל את תנועתם צפונה ומזרחה בלי לעצור,
רות של גרמנים .כך קרה כי גם בחזית כי עזה היתה החלטתו של הגנראל
ארץ-ישראל ,עמדו יהודים זה נגד זה גזר היתה העמדה אלנבי לנצל את תנופת המירדף ,כדי
בשורות הלוחמים הראשונות של שני להסתער על ירושלים בטרם יתאוששו
המחנות הלוחמים .ואזכיר בלבד את הראשונה בדרך
שמו של מורי התל-אביבי ,הד״ר התורכים מהלם תבוסתם הכבדה.
המרשטיין ,שכקצין-צוער עשה את כל לירושלים • שני בני ערכה של ירושלים היה בעיני העולם
המערכה הזאת במסגרת ה״קורפוס הנתון במלחמה מאז אוגוסט 1914
האסיאני״ אשר אגד את כל החילות רוטשילד נהרגו בקרב גדול בסימליותו וחשוב מעל ומעבר לכל
שיקול צבאי .בריטניה עמדה להגשים
הגרמניים שפעלו עם התורכים. אוסטרית-תורכית .דעתו היתה ,כי ״כי את החלום הישן נושן של העולם הנוצ
על גרמנים אלה נפלו משימות-מפתח בוש ירושלים כשי של חג-המולד לאו רי ,לכבוש את ארץ הקודש מידי
במסגרת קרבות הנסיגה .אלא שמערכה מה״ הוא מן ההתפתחויות היחידות המוסלמים ,יותר מ־ 600שנה אחרי
זו נשתבשה לא בלבד בלחץ הבריטים שעשויות היו לשבור את רוח-הנכאים
אלא משום שקרסנשטיין פוטר ב12- באנגליה ולעורר את בני עמו למאמץ שגורשו מכאן הצלבנים.
לנובמבר מתפקידו ומחליפו התורכי איתנים נוסף הנדרש כדי להדביר את ככל שגברו הסיכויים לכבוש הארץ,
טרם הגיע .אף שקרסנשטיין לא נטש כן הסתבר עד כמה עמוקה היתה עדיין
את מפקדתו עד לבוא המחליף ,פגע גרמניה באופן סופי. תודעה זו בקרב בני כל האומות הנוצר
הדבר ביכולתו לייצב את החזית ,מה גם מתוך דבקות במטרה זו המשיכו אי- יות ולעומת זאת גבר התסכול בקרב
שהבריטים תקפו ב״תפר״ שבין שתי פוא גייסות אלנבי במרדפם ,למרות התורכים .הסיכוי לאובדן ירושלים
הארמיות התורכיות ,גיזרה המועדת התשישות ההולכת וגוברת בתום ששה נתפרש על-ידי רבים כאות המבשר את
לפורענויות אפילו במצבים בהם מערך שבועות של לחימה קשה ורצופה .שבו התמוטטותה הסופית של האימפריה ה
הבקרה והשליטה של הפיקוד פועל עות אלה בללו את הבקעת המערכים עותומנית ,אשר שליטה הסולטן גם היה
המבוצרים של באר-שבע וקרבות- החליף ,ראשם הדתי של המוסלמים
כהלכה. מירדף ,קשים ומשופעים בקרבנות ודו- בעולם כולו ושומר הערים הקדושות
רכס תל גזר מכה-מדינה וירושלים.
אי-לכך יש להניח ,כי הכוחות בגודל כיבוש ירושלים -שי לחג
של גדוד מוגבר אשר תפסו ב 13-לנוב
מבר את רכס תל-גזר )אבו-שושה בפי לויד ג׳ורג׳ ,ראש הממשלה הבריטי
כל באותם הימים ,על שם הכפר הערבי מאז דצמבר ,1916חש היטב את הערך
שמדרום לתל( ,לא היו איתנים ביותר הפסיכולוגי של כיבוש ירושלים נוכח
ברוחם ולא פעלו בפיקוח נאות של הדר חוסר ההכרעה בחזיתות האירופיות
גים הגבוהים יותר של מאסף הארמיה והקרבנות האיומים של בעלות הברית
בכלל ושל הבריטים בפרט ,במלחמתם
הכוללת נגד הברית הגרמנית-