Page 4 - etmol 57
P. 4
לתוך עומק העניין ,נמצאו לאשר דרשתים המדפיסים הנכב באוניברסיטה סורבון בפאריס .ב־ 1885צורף למשלחת
דים מר מובשוביץ וכה בקידני)ליטא( שלא הבישוני משב הצבא הבריטי שיצאה לסודן ,כדי לשחרר את הגנרל גורדון
רי ,ותודתי העמוקה נתונה להם״ .בסוף החוברת הוא מודה שהיה נצור בחארטום .הוא שימש כמתורגמן מערבית
לפועלי הדפוס ובתחילתה הוא מודיע על ספר לשון נוסף לאנגלית ולהיפך וזכה להצטיינות מטעם גנרל קיצ׳נר,
שעמד בראש הכוח .על מסע זה חיבר ספר ״ציורי מסע -
שלו העומד לראות אור: רשימות״מסע במדבר ארץ כוש״ .זליקוביץ סיים את לימו
״נמסר לדפוס מאת המחבר הזה :עבר ,ארם וערב )לבל דיו ,השתקע בארצות״הברית ושימש כפרופסור ללשונות
שנים ,למומחים ולמתמחים( .ווקבולה רבת תרגילים של המזרח ואחר״כך החל> :תוב בעתונות יידיש .הוא פירסם
שלוש השפות האלה ,מלה מול מלה ,עקרי דקדוקיהן רומנים שונים בחתימות בדויות ומאמרים בענייני היהדות.
ושינוייהן״. הוא מת בניו״יורק בשנת .1926
בשער ספרו ציין כי ספר הלימוד מיועד ל״לגיונרים
ועדיין היתה יידיש שפה מדוברת מאוד .ב 1936-יצא היהודים בציון״ ואת עצמו תיאר כמי שהיה ״מתורגמן ראשי
לאור בהוצאת ״מצפה״ הספר ״למד ערבית -שיטה קלה לערבית במשלחת הפילדמרשל קיצ׳נר במצרים״ .הספר
ללימוד השפה הערבית״ ,מאת חיים קלר .יחד עם הספר יצא לאור מטעם עתון יידי בניו־יורק ונאמר בו ,כי הוא
״שיטה יעילה ללמוד ערבית עממית המדוברת במצרים
היידי יצא לאור גם ספר בעברית ללימוד הערבית.
המחבר חיים קלר ידע ערבית מילדות .הוא נולד בראש- ובארץ־ישראל״.
פינה לאחד ממיסדיה של המושבה שעה שכונתה עוד גיא- בהקדמתו אומר זליקוביץ שאת העידוד להוצאת החוברת
אוני .אביו ,מאנשי צפת שמאסו בכספי החלוקה ,רכש קיבל מהמתנדבים לגדוד לאחר שקראו בעתון על שיטתו
קרקע יחד עם אחרים ,מתושבי הכפר ג׳עוני עוד לפני שנות המיוחדת ללימוד הלשון הערבית .הוא כותב גם ,כי הספר
השמונים של המאה הקודמת ,והתיישב באותו מקום יוכל לשמש כעזר לפועלים וחקלאיים יהודים בארץ־ישראל,
ומסביר כי גאוני ישראל ,כמו רבינו סעדיה גאון ,הרמב״ם
שקראוהו גיא-אוני ואחר-כך נקרא שמו ראש״פינה. ואחרים ,כתבו חלק מספריהם בערבית .בפתח החוברת
כמו רבים מילדי הגליל רכש חיים קלר את השכלתו אצל
יצחק אפשטיין ושמחה וולקווויץ ,המורים המופלאים של מופיעה תודה לממשלת בריטניה על הצהרת בלפור.
המושבה .לאחר מכן למד ציור ב״בצלאל״ בירושלים ושב
והיה מורה בראש-פינה .הוא לימד גם בבית-הספר העברי- לדבר ערבית בקיידאן
ערבי שהקים חיים קלוורסקי בראש-פינה מטעם פיק״א. חוברת נוספת ללימוד ערבית היא ״המדבר בלשון ערב״
בשנות העשרים עבר לתל-אביב והיה מנהל בית-הספר מאת עקיבא גולנפול .כפי הנמסר בשער ,מטרת החוברת:
אחד-העם וגם שימש כמורה לערבית .קלר פירסם מאמרים ״ראשית לימודי שפת ערב ,להלכה ולמעשה ,בשיטה קלה
רבים בעברית בנושאי חינוך ב״הד החינוך״ והשתתף גם וברורה ליודעי שפת עבר״ .שנת ההוצאה היא תפר״ח
בעתונות הערבית :״א-נפיר״ החיפאי ,״פלסתין״ היפואי )תרפ״ח .(1928-היא יצאה לאור ״על ידי המחבר וה׳ ש.
שטערן״ במקום רחוק -קיידאן שבארץ ליטא ,שעה שארץ
ו״חקיקת אל-אמר״ ,שיצא לאור בחסות ההסתדרות. זו היתה עדיין מדינה עצמאית ,לפני שנספחה לברית־
ספרו ללימוד הערבית הוא על רמה טובה ומיוסד על
המועצות.
שיטת הנושאים. מחבר הספר היה מורה לעברית בגימנסיה המקומית
חוברת נוספת ללימוד ערבית על ידי דוברי יידיש יצאה ובהקדמתו הוא אומר ,שהספר נועד ״לאלה הרואים את
לאור בתל-אביב באמצע שנות השלושים והיא ״אראביש עולמם ועתידם בארצנו ארץ־ישראל ,ולאחרים המתעניינים
ווערטביכעל מיט געשפרעכען״ )ספרון מילים ערבי ושי-
חון( .בעמוד הראשון נאמר ,כי להזמנות יש לפנות להוצאה בלימוד השפה הערבית״ .הספר יצא לאור בשני חלקים.
״קום קרא ,תל-אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ פינת בצלאל, נראה שהמחבר ידע ערבית לא מדיבור יום־יומי אלא
מלימוד ,שכן הוא נוטה לעבר השפה הספרותית .הוא נתקל
יוסף מינקובסקי״ .לא נאמר מיהו מחבר החוברת.
המו״ל יוסף מינקובסקי היה דמות ידועה ומיוחדת במינה בקשיים רבים בהוצאת ספר זה ,כפי עדותו:
בין מוכרי הספרים בתל-אביב .בעצם ,אפשר לראות בו את ״ביציאתי מה אני אומר :סדור ספר כזה והדפסתו במקום
מוכר הספרים מיד-שניה הראשון בתל-אביב .בשנת 1923 שאין בו מן הכתב הערבי ולא היודעים אותו ,טעון היה
העניק לו ראש העיר מאיר דיזנגוף רשיון למכירת ספרים מלבד זהירות ודיקנות יתרה עוד חוש לשוני בריא ,הבנה
משומשים והוא פתח דוכן בשדרות רוטשילד בתל-אביב.
לימים עבר למכור ספרים במחסן ובחנות ברחוב המלך
ג׳ורג׳ ,חדריו היו מלאים ודחוסים בספרים עבריים נדירים
אראבינמ ־ ^f
זזעדגוערביכוגל תדנילים אחדים
];idsisfiUDi mt בדבור הערבי -
«^יי3-ימ ירושלם
»ול׳*ן אק■ידיןחימר
»יןאיץ ■png!ftvp
; -־
■ssfi* m s»* w nw.׳#ויה tinnif itHfiKlnn
W ■irtי
■
ערבית ליהודי ליטא; ספרון תל־אביבי חוברת שיצאה לאור בראשון־לציון וספרון מירושלים