Page 3 - etmol 57

‫המדבר בלשון עוב ^■ל‬

‫אראניע־אידישער מהרער‬ ‫ר®אשו‪K‬ן ל‪S‬צי‪i‬ון‪ l‬נ‪, ™ ™ ™ ™ I‬‬
‫ללימוד ערבית • מילונים ושיחונים‬
‫ספר לימוד יידי־ערבי לחיילי הגדוד העברי‬
‫ביידיש ובעברית לימדו את בני הארץ‬
‫את שפת שכניהם • פגישה ב״נוגה״‬

‫‪ %‬מאת חיים רון‬

‫ספרונו בא לתקן עניין זה ומי שילמד את שיטתו יוכל לדבר‬ ‫המתיישבים החדשים בארץ‪ ,‬מאז העליה הראשונה‪ ,‬לא‬
‫עם הערבים תוך ארבעה שבועות‪ .‬למי שבא להשתקע בארץ‬ ‫התעלמו משכניהם הערבים ביניהם באו לחיות‪ .‬עדים על כד‬
‫‪ -‬אומר מנדלוביץ ‪ -‬יתן ספר זה ידע בערבית בלי מאמץ רב‪.‬‬ ‫מאמרים‪ ,‬דברי זכרונות‪ ,‬סיפורים וספרים‪ .‬עדות נוספת‬
‫והוא מוסיף וכותב‪ :‬״היום נמצאים בארץ מתיישבים וסוח­‬ ‫ומיוחדת במינה היא שורה של מילונים״עממיים‪ ,‬שיחונים‬
‫רים יהודים רבים הנמצאים כאן ‪ 4-5‬שנים ואיננו יכולים‬ ‫וספרונים ללימוד ערבית‪ ,‬שיצאו לאור ע ת במאה הקודמת‬
‫לדבר עם הערבי ולהבינו‪ ...‬היינו יכולים למצוא עיסוקים‬ ‫ובראשית מאה זו‪ ,‬ומטרתם היתה להנחיל את הלשון הער­‬
‫רבים נוספים לו‪ ,‬אילו יכלנו לדבר בשפת הארץ‪ .‬ספרי איננו‬
‫שיטה קלה ללימוד השפה הערבית‪ ,‬הוא רק פותח שער‬ ‫בית המדוברת ליהודי הארץ ולעולים חדשים‪.‬‬
‫לשפה ונותן למהגר את האפשרות להבין את הערבי ולענות‬ ‫בספרונים ושיחונים אלה מופיעות המילים השגורות בחיי‬
‫יום‪-‬יום‪ ,‬דברי‪-‬שיח‪ ,‬אינפורמציה והוראות איך לנהוג בפגי­‬
‫לו״‪.‬‬ ‫שות עם השכנים‪ .‬מדברי‪-‬השיח אתה רואה את הנושאים‬
‫מהחוברת יוצא שהמחבר הוא מראשון‪-‬לציון‪ ,‬וכך יכולים‬ ‫בהם עסקו‪ :‬מקח וממכר בשוק‪ ,‬ענייני עבודה או אפילו‬
‫אנו להניח‪ ,‬כי נוסף לזכויותיה של ראשון‪-‬לציון‪ ,‬שבה קם‬ ‫ענייני אהבה‪ ...‬מסתבר‪ ,‬כי בני המושבות והעולים החדשים‬
‫בית‪-‬הספר העברי הראשון בעולם‪ ,‬גן‪-‬הילדים הראשון‪ ,‬ובה‬ ‫ביקשו ללמוד את נוהגי חייהם של הערבים ואת שפתם‪ ,‬כפי‬
‫הותקנה מחרשת הברזל הראשונה ‪ -‬הופיע על‪-‬ידי אחד‬ ‫שהיא מדוברת בפי ההמונים‪ ,‬וחוברות אלו מילאו תפקיד זה‪.‬‬
‫החוברות הופיעו בעברית‪-‬ערבית )המילים הערביות‬
‫מתושביה גם ספר הלימוד הראשון לערבית‪.‬‬ ‫נכתבו באותיות עבריות(‪ ,‬אבל ראוי לציין‪. ,‬כי חלק מהן היו‬
‫בשנת תרס״ו )‪ (1906‬יצא לאור בירושלים בעברית‬ ‫של יידיש וערבית! מסתבר‪ ,‬כי העולים החדשים‪ ,‬שחלקם‬
‫חיבורו של דוד טריטש ״ספר השימוש לידיעת הארץ״‪.‬‬ ‫דיברו רק יידיש‪ ,‬ביקשו ללמוד ערבית עוד לפני שלמדו‬
‫התרגום והעיבוד של הספר הגרמני נעשו על‪-‬ידי יהודה גור‪.‬‬ ‫עברית‪ ...‬אגב‪ ,‬החוברות אינן מיועדות רק ליהודים‪ ,‬יש מהן‬
‫לתרגום נוסף מדור‪ ,‬שיצא לאור גם בצורת חוברת לעצמה‪,‬‬ ‫חוברות ״כפולות״ המיועדות ללמד עברית ליודעי ערבית‬
‫בשם ״תרגילים אחדים בדיבור הערבי״‪ .‬במקור הגרמני של‬ ‫וערבית ליודעי עברית‪ ,‬ויש חוברת המיועדת ללמד עברית‬
‫הספר אין מדור כזה‪ ,‬ויש להניח‪ ,‬כי התוספת בעברית‬
‫נתחברה על‪-‬ידי יהודה גור עצמו‪ .‬חוברת זו נפוצה בין יהודי‬ ‫לערבים‪.‬‬
‫הארץ ובין יהודי חוץ לארץ )העותק המצוי בספרית אחד‪-‬‬ ‫בדרך כלל מכילות החוברות כאלף עד אלפיים מילים‬
‫העם בתל‪-‬אביב נתרם בזמנו על‪-‬ידי בנימין מינץ מורשה‪.‬‬ ‫שימושיות‪ ,‬המסודרות לפי האלף‪-‬בית או לפי שיטת הנוש­‬
‫בנימין מינץ עלה אחר‪-‬כך לארץ והיה מן המנהיגים של‬ ‫אים‪ ,‬כמו ברכות‪ ,‬ימי השבוע‪ ,‬שמות ירקות‪ ,‬בעלי מלאכה‪,‬‬
‫פועלי אגודת‪-‬ישראל(‪ .‬בחוברת סדרות מילים יסודיות‬ ‫הבית וכליו וכדומה‪ .‬החוברות היו מיועדות ללימוד השפה‬
‫בנושאים שונים‪ ,‬מספרים בערבית‪ ,‬שיחות כיצד למכור‬
‫חיטים‪ ,‬שומשומין‪ ,‬צמר וכדומה‪ .‬שיחות כגון‪ - :‬״איך תיסע‪,‬‬ ‫ללא עזרת מורה‪.‬‬
‫בעגלה או במסילת הברזל?״ ‪ -‬״המסילה כבר הלכה‪ ,‬אלך‬
‫ראשון ‪ -‬בראשון־לציון‬
‫בעגלה״‪ ,‬״יש לי אמבטי גדולה עם מעשנה״ וכדומה‪.‬‬
‫יהודה גור מחבר המילון היה מראשוני המורים העברים‬ ‫לפי הרושם‪ ,‬היו רוב החוברות דווקא של יידיש‪-‬ערבית‪,‬‬
‫וספר‪-‬הלימוד הראשון ללשון הערבית שיצא לאור בארץ‬
‫במושבות ואחר‪-‬כך חיבר מילון חשוב של הלשון העברית‪.‬‬ ‫המצוי בידינו הוא ביידיש‪ :‬״מעתאדע צו לערנען אראביש״‬
‫‪ -‬שיטה ללימוד ערבית‪ .‬בראש העמוד מופיעה כותרת‬
‫המתרגם של קיצ׳נר‬ ‫״המהגר היהודי בארץ‪-‬ישראל״ ‪ -‬ולמטה מציין המחבר כי‬
‫השיטה נועדה ללימוד ערבית ״בזמן קצר מאוד״‪ .‬המחבר‬
‫חוברת אחרת ללימוד השפה הערבית‪ ,‬המיועדת לדוברי‬ ‫הוא אדולף מנדלוביץ וכפי הנמסר בחוברת הוא ״מראשון‪-‬‬
‫יידיש‪ ,‬היא מיוחדת במינה בזכות מחברה‪ ,‬פרופ׳ גצל‬ ‫לציון‪ ,‬ליד יפו״‪ .‬אולם לצערנו‪ ,‬אין אנו יודעים מיהו‪ .‬לא‬
‫זליקוביץ‪ .‬היא גם מיוחדת במינה מבחינת הקהל שלו היא‬ ‫נמסר גם מקום הדפום ושנת ההופעה‪ ,‬אולם יש להניח‪ ,‬כי‬
‫מיועדת‪ :‬למתנדבים לגדוד העברי בארצות‪-‬הברית‪ ,‬שעמדו‬ ‫הספרון יצא לאור בשנות התשעים של המאה הקודמת‪,‬‬
‫לצאת לארץ‪-‬ישראל בסוף מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ב‪-‬‬
‫ואולי לפני כן‪.‬‬
‫‪.1918‬‬ ‫המחבר מציין בהקדמתו‪ ,‬כי המהגר היהודי הבא להשתקע‬
‫גצל זליקוביץ‪ ,‬שנולד בליטא ב‪ ,1861-‬הוא ממשכילי‬ ‫בארץ או לתייר בה‪ ,‬סובל מאי אפשרותו לדבר עם השכנים‪.‬‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬חניך ישיבות שלמד לשונות המזרח‬