Page 7 - etmol 57
P. 7
אליהו כשם האלוף מר אביו ז״ל״. תו .מדבריו של אליהו קפשאלי למדנו אליהו קפשאלי מביא עוד כמה סיפו
רצונו לומר שלא קרא לו בשמו כדי לא שבית הדין היה בביתו .ולא זו בלבד, רים שמהם אנו למדים על יחסו של
אלא שמוסדות הקהילה גם הם היו הסולטאן לרב .לדבריו ,ביקש הסולטאן
להזכיר את שם אביו ,מחמת הכבוד. מרוכזים בחצר אחת ואולי גם בית לנסותו ,התחפש ובא אל ביתו .אותה
הכנסת .בחצר זו היו מתכנסים בחגים שעה ניצבו עליו יהודים רבים שבאו
חסיד ובעל מידות ובהזדמנויות שונות לשמוע את דרשתו להתדיין בפניו .בתוכם היה איש עשיר
שהיו לו דין ודברים עם עני .הרב פסק
מפרשת תוקפו ומן הכוח והשלטון של הרב ותקנותיו. לזכות העני וחייב את העשיר להשיב
שהיו בידו יכול אתה לומר שבגובה לב לעני את חובו .הסולטאן התפעל מאד
נהג והתפאר על הקהלים ועל ראשיהם בתקופת גירוש ספרד היה ר׳ משה ממעשה זה .שלח אל ר׳ משה קפשאלי
וחבמיהם .אבל כנגד זה אנו מוצאים קפשאלי ישיש אבל במלוא כוחו משלחח מאנשי החצר להביאו אליו
עדויות שאי אתה יכול להכחישן ,שהיה ופעילותו .הוא נחלץ לעזרת המגורשים ושאל אותו על ישמעאל בן אברהם אם
חסיד ובעל מידות .לדברי אליהו קפשא- ורוב הוויכוחים שנטל בהם חלק הם היה צדיק או לא? ״וישב לו הרב בחכמ
לי אמרו עליו בני הפמלייא של סולטאן מתקופה זו .הוא עמד בראש אירגון תו והביא אליו ראיות מהתמוד האמורות
מחמיט שר׳ משה קפשאלי ״הוא פרוש העזרה לרבבות המגורשים שבאו על ישמעאל וגדולתו ...וישמח המלך
ומתענה כל ימות השנה ...ועל הארץ להתיישב בקושטא ובממלכה התורכית. מאד״ .מיד ציווה להביא לו בגדים מיוח
יישן וחיי צער יעבור ובתורה הוא וכך כתב ר׳ אליהו קפשאלי :״ויבאו דים ,אך ר׳ משה קפשאלי בענוותנותו
עמל״ .אף אם תטול מדברים אלה שי בתוגרמה אלפים ורבבות מן גרושי
עור המליצה ,תשאר העובדה שנהג היהודים ותמלא הארץ אותם .אז הגדילו לא הסכים ללובשם.
בדרכי חסידות .דבר זה עובר כחוט לעשות קהלות תוגרמה צדקות לאין
השני בדברי חכמי דורו שהכירוהו .וכך מספר ...לפדיון שבויים ...הגדיל לע ה״ייניצ׳ארים מבקשים להרגו
כתב עליו ר׳ מיכאל בלבו באיגרתו לר׳ שות בקוסטנדינ״א האלוף מהר״ר משה
יוסף קולון :״האיש משה ענו ...רוח קפשלי ז״ל ,אשר היה הולך סביב הקה- מדי פעם היה הסולטאן מזמינו אליו
אלהין קדישין ביה ...נזר החכמים וכתר לות והיה כופה אותם לתת איש ואיש ואף הטיל עליו לדון יהודים ״על עסקי
הישרים והתמימים ...להגיד ממדותיו חלקו הראוי לו .והיה כופה על הצדקה נפשות ועל עסקי ממון״ .משפרצה מגי
מעלותיו וחכמותיו נלאו רעיוננו... דבידו הורמנא דמלכותא )רשות מהמל פה קשה בקושטא ,שהפילה חללים
והנהגתו מיוחסת ומעולה ...ודעתו מעו כות( הן לענוש נכסין ולאסורין .גם רבים ,שאל הסולטאן לחכמי הדת
האיש משה גדול מאד וכל אשר יצוום המוסלמית לסיבת המגיפה ולא ידעו
רבת עם הבריות״. להשיבו .קרא לר׳ משה קפשאלי והוא
גם ר׳ דוד מסיר ליאון ,במקום שהוא יעשו ,לא יגרעו דבר״. אמר לו בלשון חז״ל :״כל מקום שאתה
מדבר על גדולתו שם אתה מוצאו מדבר מוצא זנות אנדרלמוסיאה באה לעולם
על מדותיו :״זקן ובעל מעשים״ ,״זקן עם כל עיסוקיו וטרדותיו הרביץ והורגת טובים ורעים״ .דבריו נתקבלו
וחסיד״ ,״חסיד ובעל מעשים״ ,״חכם תורה גם בישיבה .על ר׳ אליהו הלוי, על לב הסולטאן ולכן הרשה לו ״לחקור
לבב ואמיץ כח ,ירא אלי״ם וסר מרע, ולדרוש על כל היהודים אשר הרעו
איש אמת ,שונא בצע ,שונא גזל בעו מגדולי הרבנים בקושטא ,יאמר ר׳ בנימין לעשות״ ,וכוח נתן לו להרוג יהודים
לה ,נקי כפים ובר לבב״ .ולאחריו יכנהו מוטאל ,שהיה ״מתגדל ומתנשא לאמר־ שחטאו בכך .ברם ,ר׳ משה קפשאלי
שהוא מקטני תלמידיו.״ גם ר׳ אלקנה, השיבו שלפי דת משה ״אין משפט מות
ר׳ תם אבן יחייא ״הרב הקדוש״. אביו של ההיסטוריון אליהו קפשאלי, לאנשים הללו״ .הסולטאן הורה לענוש
כחמישים שנה כיהן בקושטא ,ומצוד היה תלמידו .ופלא שלא מצאנו דבר על את כל הייניצ׳ארים שחטאו בחטא זה.
תו היתה פרושה על כל הקהילות עד יום ישיבתו ועל תלמידיו ,שבלי ספק מקומם הללו ידעו שהעונש ב<^ להם בשל ר׳
פטירתו בשנת ר״ס ) (1500בערך .מסו היה ניכר בחיי הציבור בקושטא ומחו משה קפשאלי ,פנו אליו ו״התחננו לפניו
רת היא שנקבר בבית הקברות הישן, צה לה .לא זו בלבד ,האיש שדעתו
בבלאט ,בקצה איסטנבול אצל הארמון היתה נשמעת בשאלות דין משפט ועל לבלתי יכם ולא שמע אליהם.״
הקדמון אלכירנום ,ברובע הנקרא אויגי פיו היו פוסקים הלכה ,לא נשתמרו ממנו הייניצ׳ארים ביקשו להינקם ברב,
קאפו ולידו קברו של הרב הנודע אליהו פסקים ותשובות ולא חיבורים אחרים ובעת מרידתם בשנת ר״כ ) ,(1460קמו
מזרחי .עד הדור האחרון ״חסידים כלל ,ולא נדפס אלא רק פסק קצר שלו להורגו .בליל שני של שבועות ביקשו:
ואנשי מעשה״ בקושטא היו עולים שהוא מעין איגרת .אבל נזכרו פולמו ״להרוג את האלוף מ״ה ר״ר משה
קפשלי ז״ל ...כי שומה היתה על לבם
ומשתטחים על קברו. סים שנתעוררו בשל פסקיו. מיום ענותו והכות את בחורי ישראל
גם על חיי המשפחה שלו אין בידינו אשר היו מתחברי׳ עם היניצרי ,וימרר
לעיון נוסף :רבי אליהו קפשאלי - דבר ,ולא ידענו אם היו לו בנים לולי את חייהם בענויין קשים ורעים״)״סדר
איזכור בדרך אגב של אליהו קפשאלי.
מאיר בניהו ,בהוצאת המכון לחקר וזה לשונו :״שמעתי על האשל הגדול אליהו זוטא״(.
מרי דודי מהר״ר משה קפשאלי ז״ל, הם ניגשו לביתו ופרצו את שער
התפוצות באוניברסיטת תל־אביב. שהיה מכנה שם בנו מפני שהיה שמו החצר .התורכים שהיו גרים בשכנותו
הצליחו להערים עליהם ולומר שאין
קושטא -מראה כללי יהודים גרים במקום .החיילים חיפשוהו
בכל מקום שנמצאים בו יהודים ולא
הצליחו למוצאו ,ובינתיים יעצו לרב
לברוח מקושטא עם כל בני ביתו.
הייניצ׳ארים גילו מקומם של כל הקרו
בים לחצר ו״הרגו מי שרצו ולא נמלט
מהם איש״ וק הוא ובני ביתו ניצלו.
לר׳ משה קפשאלי היה בית רחב
מידות ולפניו חצר גדולה כיאה למשר