Page 19 - etmol 57

‫מנהלי ייור׳א והחוקרים‬

‫המכון לידע היהודים‬
‫ב״‪ 1925‬נוסד בוילנה מכון מרכזי לחקר תולדות היהודים וחייהם ‪ -‬ייוו״א‬

‫מאת דב לוין‬

‫קי‪ :‬המחלקה לפסיכולוגיה ולחינוך‪,‬‬ ‫לגבי טיב המכון‪ ,‬מהותו ותפקידו‪,‬‬ ‫ב״‪ 25‬במרץ ‪ ,1925‬סמוך ליום פתיחת‬
‫שאליה השתייכו הפדגוגים לייבוש לרר‬ ‫הוחלט שעליו להוות מרכז של הפעי‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫לות המדעית ביידיש והמכון המרכזי‬ ‫נערכה בעיר וילנה אסיפה של נאמני‬
‫ואליהו גולומב‪.‬‬ ‫לחקר ולפיתוח של לשון היידיש ותרבו­‬ ‫שפת יידיש ותרבותה‪ ,‬שנועדה לדון‬
‫ב‪ 1935-‬הונהגה בייוו״א מסגרת‬ ‫תה‪ :‬כור ההיתוך בו יתגבשו חוקרים‬ ‫בהצעתו של הסופר נחום שטיף )״בעל‬
‫חדשים בשדה המדע והתרבות היהודית‪:‬‬
‫להכשרת חוקרים צעירים ו״חברי‪-‬‬ ‫מוסד שיקרין על חיי התרבות היהודית‬ ‫דמיון״(‪ ,‬על הצורך בהקמת מכון אקדמי‬
‫מחקר מתכתבים״ בישובים שונים‬ ‫בכל קצווי עולם‪ .‬מקום מושבה של‬ ‫לחקר היהודים‪ ,‬כדי לאפשר ליהודים‬
‫באירופה ובעיקר בפולין)כ‪ 2000-‬איש‬ ‫המזכירות המכינה נקבע בוילנה וכן‬ ‫פעילות מחקרית ומדעית בשפתם הם‪,‬‬
‫בברלין‪ .‬המכון עצמו החל לפעול בוי­‬
‫ב‪ 198-‬ערים ועיירות(‪ .‬הללו היוו מעין‬ ‫לנה‪ .‬באותה שנה )‪ (1925‬הוקם גם בניו‪-‬‬ ‫ולהביא את מימצאי המחקר הכללי‬
‫סוכנים מדעיים של המכון במקומות‬ ‫יורק הסניף האמריקאי)״אמ‪-‬אפטייל״(‬ ‫בנושאים יהודיים לידיעת היהודים‬
‫מגוריהם בכל הנוגע לחקר ואיסוף חומר‬ ‫של ייוו״א‪ .‬שנתיים לאחר מכן הוקם‬ ‫המעוניינים בכך‪ ,‬אך אינם שולטים בש­‬
‫על מנהגי העם ועל ניבי ההיגוי המקומ­‬ ‫הסניף בארגנטינה‪ .‬ובמשך הזמן הוקמו‬ ‫פות אחרות זולת יידיש‪ .‬באסיפה זו‬
‫יים‪ .‬בארצות מסוימות‪ ,‬בעיקר יישובי‬ ‫כ‪ 30-‬מרכזים‪ .‬כן פעלו אגודות של ידידי‬
‫מהגרים מעבר‪-‬לים‪ ,‬נערכו סקרים‬ ‫הונח היסוד לייוו״א )יידישער‬
‫ומחקרים על בעיות המהגרים היהודים‬ ‫ייוו״א‪.‬‬ ‫וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט ‪ -‬המכון‬
‫ומידת הסתגלותם לסביבה התרבותית‬ ‫לידע היהודי(‪ .‬ניסוח יסודות המכון וק­‬
‫החדשה‪ .‬חלק ניכר מהחומר שנאסף‬ ‫ארבע מחלקות‬ ‫ווי פעולתו הוטלו על וועדה שכמה‬
‫עובד ופורסם בדפוס ביידיש‪ .‬סך הכל‬ ‫מחבריה עתידים היו לעמוד בראשו‬
‫המכון המרכזי בוילנה‪ ,‬שלימים‬ ‫והם‪ :‬ד״ר מאקס ווינרייך‪ ,‬עו״ד יוסף‬
‫של היבול הספרותי והמחקרי הסתכם‬ ‫השתכן בבניין משלו‪ ,‬ברחוב וויוולסקי‬ ‫צ׳רניחוב והסופר זלמן רייזן‪ .‬באותה‬
‫בעשרות ספרים‪ ,‬בטאונים‪ ,‬מחקרים‬ ‫‪ ,18‬כלל ארכיון‪ ,‬מוזיאון‪ ,‬מרכז‬ ‫שנה נתקיימה בברלין התייעצות נוספת‬
‫ומאמרים בכל שטחי המחקר‪ :‬היסטו­‬ ‫ביבליוגרפי וספריה‪ .‬הפעילות הלימו­‬ ‫לקידום הנושא‪ ,‬בהשתתפות ההיסטוריון‬
‫דית והמחקרית התרכזה בארבע מחל­‬ ‫אליהו צ׳ריקובר‪ ,‬הסוציולוג יעקב‬
‫ריה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬לשון‪ ,‬פולקלור וכר‪.‬‬ ‫קות‪ :‬המחלקה להיסטוריה‪ ,‬שעם מוריה‬
‫בשנת ‪ 1939‬כבר היה מרוכז במרתפי‬ ‫נמנו שמעון דובנוב‪ ,‬אליהו צ׳ריקובר‬ ‫לשצ׳ינסקי‪ ,‬ד״ר מ‪ .‬זילברפארב‪ ,‬ישר­‬
‫ושאול גינצבורג‪ :‬המחלקה ללשון‬ ‫אל אפרויקין ואנשי מדע וציבור אחרים‪.‬‬
‫ייוו״א רכוש מדעי רב ויקר המציאות‬ ‫ולספרות‪ ,‬ובראשה ד״ר מאקס וויי‪-‬‬
‫ובין היתר‪ :‬ספריה של למעלה מ‪40-‬‬ ‫נרייך‪ ,‬אלכסנדר הרכבי ויהודה יפה‪:‬‬ ‫שלושת העקרונות שהתגבשו במהלך‬
‫אלף כרכים‪ :‬אוסף עיתונות של למעלה‬ ‫המחלקה לכלכלה ולסטטיסטיקה שעמה‬
‫נמנו פרופ׳ הרש ליבמן ויעקב לשצ׳ינס‪-‬‬ ‫הדיונים‪ ,‬ואשר הינחו את המייסדים‪,‬‬
‫מ־‪ 10,000‬כרכים‪ :‬ארכיון כללי שכלל‬ ‫היו‪ :‬ראיית היהודים בכל מקום כעם‬
‫יותר מ‪ 100-‬אלף יחידות; ארכיון‬ ‫אחד; מחקר יהודי לשם העשרת חיי‬
‫הרוח‪ :‬שימוש בשיטות חדישות לשם‬
‫פולקלוריסטי עם ‪ 100‬אלף יחידות‪:‬‬
‫אוסף תיאטרוני ובו אלפי צילומים‪,‬‬ ‫הבנת הזהות היהודית‪ ,‬והתופעות הכרו­‬
‫כות ביהדות כציבור‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫יבול זה‪ ,‬בנוסף לעתונות מקומית‬

‫‪19‬‬