Page 3 - etmol 84

‫בשנות‬
‫העשרים‬

‫קמו‬
‫שכונות‬
‫תל־אביב‬
‫החדשות‬
‫בחולות‬

‫שבין‬
‫אלנבי‬
‫והירקון‬
‫והעיירה‬
‫הפכה עיר‬

‫העיר פורצת צפונה‬

‫מאת אליעזר ירושלמי‬

‫הקרן־הקיימת״לישראל רכשה מערבי תושב יפו בשם עלי‬ ‫בט״ו בשבט תרפ״ב‪ ,1922 ,‬הונחה אבן־פינה לשכונה‬
‫סלימן שריפה‪ ,‬שטח של ‪ 134‬דונם‪ ,‬שחולק בין ‪ 225‬חברי‬ ‫חדשה בחולות השוממים בצפון תל־אביב‪ .‬כעבור שנה‪,‬‬
‫חברה זו‪ .‬חלק מהשטח הוקצה לכבישים ולמבני ציבור‪.‬‬ ‫בט״ו בשבט תרפ״ג‪ ,‬כבר עמדו על תילם ‪ 150‬בתים קטנים‪,‬‬
‫לאחר הפרשות אלה קיבל כל משתכן שטח של ‪ 400‬מ״ר‬ ‫בני קומה עם גגות רעפים אדומים‪ ,‬שכללו שני חדרי‬
‫לבניית ביתו ולחצר קטנה‪ .‬לפי התקנון של ״החברה‬ ‫מגורים‪ ,‬מטבחון ושירותים צנועים‪ .‬היתה זו שכונת‬
‫למחוסרי דירות״ נחשב לחבר בחברה כל מי שהכניס‬
‫לקופתה ‪ 5‬לירות מצריות )הכסף שהיה בשימוש בארץ עד‬ ‫״נורדיה״‪ ,‬על שם המנהיג הציוני מכס נורדאו‪ ,‬ראשונה‬
‫‪ .(1927‬חבר ששילם ‪ 20‬לי״מ היה מועמד לקבלת מגרש‬ ‫לשכונות שהחלו אז לצוץ בשטחים הנרחבים‪ ,‬שהקיפו את‬
‫והלוואה לבניית הבית‪ .‬מאחר שכל המשתכנים היו פועלים‬ ‫תל״אביב מצפון וממזרח‪ ,‬היום בסביבות רחוב בוגרשוב‪.‬‬
‫קשי יום וחסרי אמצעים וכמעט שלא יכלו לממן את דמי‬ ‫החופזה בה נבנתה שכונת ״נורדיה״ נבעה מן הצורך הדחוף‬
‫לספק דיור לאלפי איש שלא מצאו קורת גג לראשם ובעיקר‬
‫החברות המינימאליים‪ ,‬נחלצה לעזרתם ההסתדרות הציונית‬
‫שהלוותה לוועד השכונה ‪ 24,000‬לי״מ‪.‬‬ ‫לפליטים שברחו מיפו‪ ,‬עם פרוץ המאורעות ב־‪ 1‬במאי‬
‫‪ .1921‬בדו״ח שפירסמה באותה עת ״חברת בתים למחוסרי‬
‫מחיר כל בית נקבע ל״‪ 200‬לירות מצריות‪ ,‬אותו התחייב‬ ‫דירות״ נאמר‪ ,‬כי ברחובות תל־אביב נשארו משפחות רבות‬

‫כל משתכן לפרוע בתשלומים קטנים מדי חודש בחודשו‪.‬‬ ‫״בלי שום מכסה של מעון״‪.‬‬
‫חברת ״נורדיה״ חתמה הסכם עם ״המשרד לעבודות‬
‫ציבוריות״‪ ,‬שהוקם על־ידי הסתדרות העובדים כדי לספק‬ ‫הצטופפות מאות תושבים בתל״אביב הקטנה הביאה גם‬
‫תעסוקה למחוסרי העבודה‪ ,‬על בניית ‪ 150‬דירות וסלילת‬ ‫להאמרת שכר הדירה ועולים חדשים‪ ,‬חלוצי העליה‬
‫כבישים בשכונה‪ .‬״המשרד״ סלל כבישי בטון‪ ,‬שאחדים‬ ‫השלישית‪ ,‬שאך זה הגיעו לארץ בלא כל אמצעים‪ ,‬לא יכלו‬
‫מהם עדיין מחזיקים מעמד בשכונת ״נורדיה״ כמו כמה‬
‫לשכור לעצמם קורת גג‪ .‬התושבים התארגנו‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫קטעים מרחובה המרכזי בוגרשוב וכן הרחובות בר״כוכבא‪,‬‬ ‫בקבוצות כדי למצוא יחדיו פתרונות לבעיית הדיור‪ ,‬בעיקר‬

‫המליץ ועוד‪.‬‬ ‫על״ידי הקמת צריפים ואוהלים על שטחים שנחכרו מערבים‬
‫המיועדים להתיישב בשכונה מוינו לחמישה סוגים‪ ,‬לפי‬ ‫עתירי נכסים וקרקעות בסביבות תל״אביב‪ .‬אחת הקבוצות‬
‫מצבם הכלכלי והמשפחתי‪ .‬ראשונים להשתכן היו חסרי‬ ‫הללו היתה ״החברה למחוסרי דירות״‪ ,‬שהוקמה ביוזמתם‬
‫של חיים בוגרשוב‪ ,‬מנחם שינקין ושרנופולסקי‪ .‬בוגרשוב‬
‫האמצעים המטופלים במשפחות גדולות‪ .‬ארבעת הסוגים‬
‫הראשונים קיבלו מייד קרקע לבניה ואילו אנשי הסוג‬ ‫)אחר כך בוגר(‪ ,‬שהיה מורה בגימנסיה ״הרצליה״‪ ,‬עמד אז‬
‫החמישי‪ ,‬שבעיית שיכונם לא היתה כה דחופה‪ ,‬נדחו לזמן‬ ‫בראש הוועד לעזרת פליטי יפו והוא היה גם הרוח החיה‬
‫מה עד אשר תימצא קרקע גם בעבורם‪ .‬המגרשים חולקו‬ ‫ב״חברה למחוסרי דירות״‪ ,‬אף־על״פי שהוא עצמו לא נמנה‬

‫עם הנזקקים לשיכון ולא התכוון לגור בשכונה‪.‬‬