Page 5 - etmol 84

‫מוסינזון‪ ,‬הצייר עמירם תמרי ואחרים‪ ,‬שילדותם עברה‬ ‫יכולתו וטעמו‪ .‬אמנם גם אלה היו בתים בני קומה אחת‪ ,‬אך‬
‫עליהם בשכונת ״תל נורדוי״ ו״נורדיה״‪ .‬המשורר ש‪ .‬בס‬ ‫בל בית היה שונה מרעהו‪ ,‬שלא כבתי שכונת ״נורדיה״‪,‬‬
‫היה תושב שכונת ״נורדיה״‪ .‬פעילים רבים לעתיד בתחום‬ ‫שנבנו בצורה סטאנדרטית‪ .‬תושבי ״תל נורדוי״ דרשו יחס‬
‫הבטחון‪ ,‬בפלמ״ח‪ ,‬בפלי״ם ואחר כך בחיל״הים‪ ,‬היו תושבי‬ ‫מיוחד מעיריית תל־אביב וסרבו להיספח לתחומה ולשלם‬
‫שכונות אלה וקיבלו את ״הכשרתם״ הימית הראשונה על‬ ‫מסים לקופתה‪ .‬לכל היותר הסכימו לאיחוד בין שתי‬
‫שפת הים או בנהר הירקון‪ ,‬שהיה מקום בילוי חביב לנערי‬ ‫הרשויות‪ ,‬כבעלי מעמד שווה‪ .‬בסופו של דבר סופחה‬

‫השכונות הללו‪.‬‬ ‫השכונה לעיר והיתה כיתר שכונותיה‪.‬‬
‫אחרי הקמת שכונות ״נורדיה״ ו״תל נורדוי״ החלה תל'‬ ‫בגבול שתי השכונות ‪ -‬״נורדיה״ ו״תל נורדוי״ ‪ -‬נבנה‬
‫אביב שולחת זרועות צפונה‪ .‬ביוזמת ההסתדרות נוסדו‬ ‫בשנת ‪ 1926‬בית־ספר גדול בן שתי קומות‪ ,‬בו למדו ילדי‬
‫שכונות חדשות והוקמו שיכוני עובדים וראשונה להם‬ ‫כל השכונות שבקרבתו‪ ,‬ללא כל מחיצה‪ .‬התלמידים התער­‬
‫שכונת פועלים א׳ בה התגוררו רבים ממנהיגי תנועת‬ ‫בו זה בזה והבדלי ״המעמדות״ לא הורגשו בלל‪ .‬כמעט כל‬
‫העבודה כמו בן־גוריון‪ ,‬רמז‪ ,‬זכאי ואחרים‪ .‬במרוצת הזמן‬ ‫מורי בית״הספר התגוררו בשכונת ״תל נורדוי״‪ ,‬בהם‬
‫התמלא השטח שבין שכונת ״נורדיה״ ונהר הירקון בישוב‬ ‫המורה לטבע אוריה פלדמן‪ ,‬מחבר המגדיר הראשון בארץ‬
‫עירוני צפוף‪ .‬גם ״נורדיה״ ו״תל נורדוי״ שינו כליל את‬ ‫לצמחי ארץ־ישראל‪ ,‬המורה והסופר מנחם פוזננסקי‪ ,‬הסופר‬
‫מראן וצביונן‪ .‬שכונת הצריפים נעלמה כליל ובמקומה ניצב‬ ‫משה סתוי‪ ,‬שהתגורר ברחוב מנדלי מוכר ספרים יחד עם‬
‫עכשיו מרכז העסקים הגדול ‪ -‬״לב דיזנגוף״‪ ,‬מעין ״אנדר­‬ ‫פרותיו ומהן היתה פרנסתו‪ :‬נחום טברסקי‪ ,‬בעל הוצאת‬
‫טה״ לשכונות הצנועות‪ ,‬שהיוו את ראשית תל‪-‬אביב‬ ‫הספרים ועוד‪ .‬בשכונה זו גדלו וחיו אנשים שתפסו ועדיין‬
‫החדשה‪ ,‬זו שקמה בשנות העשרים‪ ,‬מעבר לאלנבי‪ ,‬בתוך‬ ‫ממלאים תפקידים בתחומים רבים של חיינו כמו המשוררים‬
‫חיים גורי ובנימין גלאי‪ ,‬הסופרים משה שמיר ויגאל‬
‫מרחב הרחובות הריק‪.‬‬

‫הבית ברחוב שינקין פינת הגלבוע‬ ‫הבית של האדריכל הנעלם‬

‫אבא אלחגני הוא מוותיקי האדריכלים בארץ‪ ,‬הוא גם עוסק בחולדות‬
‫האדריכלות ופירסם בנושא זה מחקרים השובים‪ .‬מזה ‪ 23‬שנים הוא עורר עתון‬
‫לאדריכלות בשם ״ תוי" ובחוברת האחרונה הוא פירסם מאמר על תולדות‬
‫האדריכלות בארץ וגילה אדריכל שלא ידענו עליו‪ ,‬ובית‪ ,‬שהוא מ! היפים בתל־‬

‫אביב‪.‬‬
‫אלחנני מספר כמאמרו כי בשנת ‪ 1937-1935‬נבנו בתל־אביב שני בניינים על־ידי‬
‫אדריכל בשם לוציאן קורנגולד שעלה מפולין‪ ,‬האחד ברחוב בלפור פינת מלצ׳ט‬
‫והשני ברחוב שינקין פינת הגלבוע‪ .‬אלתנני כותב כי הבניין ברחוב שינקין ״הוא‬
‫אולי בניין המגורים המודרני המבריק ביותר בתל״אביב משנות השלושים וספק‬

‫אם נבנה בניין מעולה ממנו עד היום"‪.‬‬
‫קורנגולד נעלם‪ .‬אלחנני מספר כי נודעו לו מעט פרטים עליו‪ :‬הוא נסע לברזיל‪,‬‬
‫בנה והתפרסם שם‪ .‬כנראה שמת בשנת ‪ .1963‬לפני זמן לא רב נפל ל ‪T‬י אלתנני‬
‫עחון ארכיטקטים פולני ולהפתעתו מצא שם מאמר מאת עתונאי פולני שביקר‬
‫בברזיל המתאר בהרחבה את בתיו של קורנגולד שם ומספר על קורותיו‪ .‬מסתבר‪,‬‬
‫כי קורנגולד נולד בוורשה בשנת ‪ ,1897‬למד שם ובנה שם בתים חשובים העומדים‬
‫עד היום‪ .‬העתון מביא צילום של בניין של קורנגולד מוורשה‪ .‬נראה שב־‪ 1937‬עזב‬

‫את הארץ וחצה את האוקיינוס‪ ,‬להיות מהאדריכלים החשובים בברזיל‪.‬‬