Page 10 - etmol 84
P. 10
הרחב ,והלחנת שיריו סייעה למלחינים אלה לבסס את השנים 1928-1923היו שנות הפוגה בפעילותו של לוין
מעמדם בתחום הזמר העברי .מנשה רבינוביץ )אחר־כך קיפניס בתחום הזמר העברי .בראשיתה של תקופה זו הוא
רבינא( הלחין סדרת שירים )״אוטו אוטו״ ,״עת לטעת״( שהה בגרמניה והשתלם במלאכת יד .לאחר שהוציא לאור
שמהם נקלט במיוחד שיר המשחק ״אליעזר והגזר״ :מי בגרמניה את ״מחרוזת׳ /״לקבר אבות״ ,ו״אלף בית״ שב
רוצה ,רוצה לשמוע /מעשה בגזר! /זרע אותו בגן הירק / קיפניס ארצה והתמסר להוראת מלאכת יד בבית־המדרש
למורים ולגננות שנוהל אז בידי נח פינס .עוד בשהותו
סבא אליעזר. בגרמניה השלים קובץ נוסף של שירי חג עם ציורים של
המלחין מרדכי זעירא ,שעשה אז את צעדיו הראשונים זאב רבן)כדוגמת ״אלף בית״( -אך הוצאת הספר לא יצאה
בתחום ההלחנה ,הלביש בצלילים את שירו של קיפניס ״בר לפועל אלא כעבור ארבע שנים לאחר שזכויות הספר נמכרו
כוכבא״ שהושר מדי שנה בחגיגות ל״ג בעומר :איש היה למו״ל אמריקאי .בשנת 1928יצא הספר לאור בניו יורק
בישראל /בר כוכבא שמו / .איש צעיר ,גבה קומה ,עיני בשם ״חגינו׳ /בהוצאה מהודרת מאוד עם ציורי צבע של
זהר לו. זאב רבן.
לוין קיפניס לא הירפה משירי חג החנוכה .בשנת תרצ׳׳ה חלק מן השירים נדפס כבר קודם לכן ,וחלק ראה כאן אור
כתב שיר ילדים חדש לחג זה והצמד ברכה צפירה ונחום לראשונה .בין אלה נציין את השיר הידוע של קיפניס
נרדי נטלו על עצמם את הפצתו בעולם .נרדי ,מלחינו של לראש השנה שהופיע כאן בגילגולו הראשון ,עדיין ללא
השיר ופסנתרן מחונן ,ליווה את ברכה צפירה במסעם לחן :שנה הלכה ,שנה באה /אני כפי ארימה; /אל ,נא תן
לארצות־הברית ובשנת 1937הקליטה חברת ״קולומביה״
את השיר ״לביבות״ בביצוע צמד זה .אלפים רבים של שנה טובה /גם לאבא גם לאמא!
תקליטי שיר זה נמכרו בארץ ובעולם היהודי תוך פרק זמן רק כעבור עשר שנים שינה קיפניס את נוסח השיר
קצר ,ובקול ירושלים המנדטורי נשמע מדי שנה קולה והתאימו לרוח הימים -תקופת הנוטרות .בראשית שנת
הצלול והצח של ברכה צפירה בשיר ילדים זה :קמח ,קמח 1939הלחין נחום נרדי את השיר ,ומאז היה לשיר המרכזי
מן השק /שמן ,שמן מן הכד / -חנכה היום ,חג נעים,
של ראש השנה ,בפי ילדים ומבוגרים כאחד.
נחמד! בשנת תרפ׳׳ט ) (1929נפתח מחזור פעילות שני של לוין
מגרמניה עלה ארצה בשנת 1934המלחין הצעיר דניאל קיפניס בתחום הזמר העברי .התחדשה הופעתם של
סמבורסקי .כבר בשנתו הראשונה בארץ נרתם בידי קיפניס הגליונות לגננות ,בעריכתו ,והוא המשיך במגמת ההעשרה
להלחנת שיר נוסף מפרי עטו -גם הפעם שיר חג ,גם הפעם
שיר חנוכה :נר לי ,נר לי / ,נר לי דקיק / .בחנוכה -נרי של רפרטואר שירי הילדים ובפרט שירי החג.
באותה תקופה החליטו מחלקת החינוך של הוועד הלאומי
אדליק. והקרן״הקיימת״לישראל לחדש את מסורת הבאת הביכורים
יצחק אדל ,המורה למוסיקה בסמינר למורים וגננות על־ בחג השבועות .בגני הילדים ובבתי הספר הונהגו חגיגות
שם לוינסקי היטה גם הוא שכם בהלחנת שירי לוין קיפניס, ביכורים .יוזמה פרטית של גננת הולידה את שיר הבכורים
מאז עלה ארצה בשנת .1929הוא נטל את ״תפילת הגשם״, הנפוץ והאהוב ביותר מאז ,פרי עטם של לוין קיפניס
שיר שכתב קיפניס בשנת 1920על פי מנגינה עממית, וידידיה אדמון :סלינו על כתפינו / ,ראשינו עטורים/ .
והעניק לו לחן חדש שנשא חן בעיני הילדים ונישא מגרונם: מקצות הארץ באנו / ,הבאנו בכורים / .מיהודה ,משומרון,
״גשם ,גשם!״ /נאנח שדה מחום; /״גשם ,גשם!״ /מתחנן
מן העמק והגליל!
הגן בלי דום. שיר זה היה ״להיט״ בגנים לפי כל קנה מידה .הצלחתו
אם לא היה די במכסת שירי החנוכה של קיפניס שהוזכרה הדהימה את מחבריו ,כעדותם .קיפניס העביר לאדמון
עד כה ,נשלם מעגל המחזור השני של שירי הילדים והחג שירים נוספים שלו -גם אם הולחנו קודם לכן בידי אחרים
שחיבר בשנים תרפ׳׳ט-תרצ׳׳ו ,בשיר המשחק ״חג הנצחון״ -ואמנם עד מהרה התפשט בגנים משחק החזיון ״אליעזר
שנכתב לצלילי האורטוריה ״יהודה המכבי״ מאת הנדל: ורבקה״ של הצמד קיפניס-אדמון :אליעזר :״נערה טובה,
הבה נרימה /נס ואבוקה / -יחד פה נשירה /שיר החנוכה! יפת עינים ,הטי כדך ,השקיני מים!״ רבקה :״שתה ,אדוני,
בשנת תרצ׳׳ו ) (1936נשלם איפוא מחזור פעילות
אינטנסיבי שני של קיפנים שהניב עשרות רבות של שירים. כדי לפניך אחר אשאב גם לגמליך!״
ילד שגדל בגן ילדים ארץ־ישראלי בשנים אלה הוקף באותה שנה החל שיתוף הפעולה של קיפניס עם המלחין
במחרוזות זמר בכל חג עברי כפי שלא זכה לכך ילד עברי הפסנתרן נחום נרדי .שירם המשותף הראשון היה ״מי יבנה
לפניו .חלקו של קיפנים בטיפוח תשתית זו היה מכריע ורב בית בתל אביב״ ,שיר שהפך למעין המנון לעיר תל׳אביב
משמעות .במסגרת תפקידיו המרובים כמנהל התיאטרון אם כי רק הבית הראשון התיחס לתל־אביב ואילו יתר
לילדים ,כעורך ״הגליונות לגננות״ ,״גננו״ ,״הד הגן״ -כל הבתים הוקדשו לתל״חי ,לראשון־לציון ולרחובות :מי יבנה
אלה הבטאונים המרכזיים של התאחדות הגננות -וכמורה בית בתל״אביב? /אנחנו החלוצים נבנה את תל׳אביב! /
בסמינר למורים ולגננות ,דירבן והשפיע טובה על הרחבת
מאגר הזמר העברי שעמד לרשות ילדי הגנים ובתי הספר הבו חומר ולבנים /ונבנה את תל׳אביב!
קיפניס קרא לשיר בכותרת המשנה ״אורה״ לילדים,
ודחיקת ההשפעה הזרה שהיתה בתחום זה בראשית צעדיו.
מאז 1936הוסיף ופירסם לוין קיפניס מאות סיפורים בנסיון לחדש מילה עברית מקורית לריקוד ״הורה״.
ושירים ושירי״זמר .לוין קיפניס זכה בפרס ישראל ובפרס עשרות שירים כתב קיפניס בשנים פוריות וגדושות
אנדרסן הבינלאומי לספרות ילדים .ליד מכללת לוינסקי פעילות אלה שבין 1929ל״ .1936בזה אחר זה יצאו לאור
פועל מרכז לספרות ילדים על שמו .האיש שנולד שש שנים השירים החדשים ,וקיפניס יצא ללמדם בגנים ולבדוק שמא
לפני תחילתה של המאה ,עדיין מפרסם סיפורים ושירים יש נקודות תורפה בשירים וחיספוסים שצריך להחליק.
וזכרונות .השנה יצאו לאור ארבעה ספרים משלו ואחרים בשנת תר״ץ ) (1930הוסיף קיפניס לרשימה הארוכה של
עומדים לפני פירסום .שיריו מושרים הרבה ועדיין שירי חנוכה ,פרי עטו ,שיר נוסף -״שימו שמן״ בלחנו של
מולחנים .לפני זמן לא רב הלחין דובי זלצר את אחד משיריו המלחין היהודי א .זיטומירסקי :שימו שמן ,שמן זית/ .
הראשונים ,שנתפרסם לפני 81שנה ,״הילד וגדו״. נרות הדליקו ,יהי אור בבית!
יצירתו של קיפניס מתפרשת על פני שטחים שונים -
סיפורים ,שירים ושירי״זמר .מאמר זה מבקש למסור על מעשה בגזר
חלקו הגדול של לוין קיפניס בשירי הזמר לילדים .על
דור חדש של מלחינים צעירים שזה מקרוב עלו ארצה
פעילותו האחרת עוד ירבו הכותבים. ביקש להצטרף אל רשימת מלחיני שיריו של קיפניס.
קיפניס הוכר אז כמשורר ״אופנתי״ בגני הילדים ובציבור
10
