Page 8 - etmol 84

‫‪ 300‬שירי זמר‬

‫לוין קיפניס בן ה־‪ 95‬הוא משורר‬
‫הילדים הפורה ביותר‪ ,‬עד היום מושרים‬

‫שיריו בפי כל‬

‫לוין קיפניס‬ ‫מאת אליהו הכהן‬

‫לילדים״‪ .‬במסגרת זאת ערך לוין קיפניס שתי חוברות של‬ ‫לוין קיפנים שהקיץ יחגוג את יום הולדתו ה־‪ ,95‬הוא זקן‬
‫״מזמורים לילדים״‪ ,‬שאמנם לא היו חלק מן הסדרה אך יצאו‬ ‫הסופרים בארץ‪ .‬שירו הראשון ״הילד החולה״ נתפרסם‬
‫באותו פורמט כיס קטנטן‪ .‬החוברת הראשונה יצאה לקראת‬ ‫בשנת ‪ 1908‬בעתון הילדים ״השושנים״‪ .‬ב־‪ 1913‬עלה‬
‫חג החנוכה תרע״ז )‪ (1916‬וכללה ‪ 13‬שירי ילדים‪ ,‬מתוכם ‪6‬‬ ‫לארץ‪ .‬מאז פירסם למעלה מ״ססס! סיפורי ילדים‪ ,‬מאות‬
‫היו משל לוין קיפניס‪ .‬אחד מהם‪ ,‬״בחנוכה״ התפרסם עד‬ ‫שירי ילדים ומעל ל״‪ 300‬שירי זמר‪ ,‬הנפוצים עד היום בין‬
‫מהרה ברחבי הארץ לאחר שהולחן בידי המורה לזמרה‬ ‫הילדים והמבוגרים ומושרים בכל חג ומסיבה ובכל‬
‫בגמנסיה ״הרצליה״‪ ,‬חנינא קרצ׳בסקי‪ :‬נרות דולקים‪ ,‬נרות‬
‫דקים ‪ /‬על כל חלון ברחוב‪ / .‬אורים בורקים‪ ,‬אורים זכים ‪/‬‬ ‫הזדמנות‪.‬‬
‫בארכיון בית הספר ״בצלאל״ בירושלים שמור מכתב‬
‫בשמי־התכלת לרוב‪.‬‬ ‫שנשלח בראשית שנת ‪ 1909‬על״ידי נער בן ‪ 15‬מן העיירה‬
‫שני שיריו המולחנים הראשונים של לוין קיפניס היו‪,‬‬ ‫אושומיר ברוסיה‪ ,‬לוין קיפנים‪ ,‬ובו בקשה להתקבל‬
‫איפוא‪ ,‬שירי חנוכה‪ .‬״חולשתו״ לחג זה עתידה היתה‬ ‫ללימודים במוסד האמנותי‪ .‬בעברית משובחת ורהוטה‪,‬‬
‫להתגלות במרוצת יובל השנים לאחר מכן‪ ,‬כאשר שירי‬ ‫מתובלת בהומור דק‪ ,‬העלה הכותב הצעיר על פני שמונה‬
‫החנוכה העבריים הנפוצים ביותר בארץ ובעולם היהודי היו‬
‫עמודים את נימוקי בקשתו‪.‬‬
‫פרי עטו‪.‬‬ ‫קיפניס לא התקבל אז ל״בצלאל״‪ ,‬אבל הוא לא ויתר על‬
‫נאמן למטרתו המשיך והתמיד לוין קיפניס בפרסום שירי‬ ‫חלומותיו‪ .‬ארבע שנים אחר״כך‪ ,‬בהיותו בן תשע״עשרה‪,‬‬
‫חג‪ .‬בשנת תרע״ט )‪ (1919‬הוציא סדרה של ארבע חוברות‬ ‫ב״‪ ,1913‬עלה לארץ‪ ,‬החל ללמוד ב״בצלאל״ ולכתוב למען‬
‫שירים ומעשיות לחגי ישראל ושמה ״לכבוד יום טוב״‪.‬‬
‫בחוברת הראשונה הופיע לראשונה השיר ״חנוכיה‬ ‫הילדים‪.‬‬
‫יפהפיה״‪ .‬תוך זמן קצר נצמדה לו מנגינה שחלקה הראשון‬ ‫לוין קיפנים לא היה הראשון שכתב שירי ילדים בארץ‪,‬‬
‫הושאל מתוך ״שיר הרועה״ מן האופרטה ״שולמית״ מאת‬ ‫קדמו לו זאב יעבץ‪ ,‬יהודה גרזובסקי״גור‪ ,‬יצחק אפשטיין‪,‬‬
‫גולדפאדן‪ ,‬ואליו נספח שובל צלילי מקומי שהוסיף לו‬ ‫שמואל לייב גורדון)של״ג( ואחרים שפירסמו שירי ילדים‬
‫המחבר עצמו מניגון ששמע בילדותו‪ .‬היה זה‪ ,‬איפוא‪ ,‬שירו‬ ‫עוד בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת‪ ,‬וכמובן‬
‫השלישי של לוין קיפניס לחנוכה‪ :‬חנכיה יפהפיה ‪ /‬נותנת‬ ‫שירי ילדים התפרסמו גם בעתונות העברית בחוץ־לארץ‪.‬‬
‫לנו אור‪ / ,‬מספרת היא‪ ,‬משוררת היא ‪ /‬על חופש ועל‬ ‫לרבים מהשירים נתחברו מנגינות וכן תורגמו שירי״ילדים‬
‫נודעיפ משפות לועזיות והושרו‪ ,‬אולם כל אלו לא ענו על‬
‫דרור‪.‬‬ ‫צרכיהם של המורים והגננות ולא יכלו לספק את צרכי‬
‫שנת תרע״ט )‪ (1919‬היתה שנת מפנה ביצירתו של לוין‬
‫קיפניס ותחילת פעילותו האינטנסיבית בתחום הזמר‪,‬‬ ‫הילדים בארץ‪.‬‬
‫שתוצאותיה‪ ,‬שינו באופן קיצוני את התוכן‪ ,‬ההרכב והתפו­‬
‫צה של שירי הילדים בארץ‪ .‬ארבעה שירים שכתב לוין‬ ‫אורח בגני־הילדים‬
‫קיפנים באותה עת‪ ,‬שיקפו את האווירה האופטימית ששררה‬
‫בישוב היהודי לאחר הכיבוש הבריטי‪ .‬השיר שביטא יותר‬ ‫כבר משנתו הראשונה בארץ החל לוין קיפניס להתמסר‬
‫מכל את הרצון הלאומי באותה שנה‪ ,‬היה השיר ״עורה‬ ‫לשני נושאים מרכזיים‪ :‬טיפוח תשתית של שירי ילדים לגיל‬
‫ישראל״‪ :‬עורה‪ ,‬עורה‪ ,‬עורה‪ ,‬עורה‪ / ,‬עורה‪ ,‬עורה ישראל!‬ ‫הרך‪ ,‬ועיצוב זמר חג עברי חדש‪ .‬בעודו תלמיד ״בצלאל״‬
‫‪ /‬עורה‪ ,‬עורה עור עם סגולה! ‪ /‬הקשיבה נא! הקשיבה נא!‬ ‫קשר קשרים עם בית־המדרש לגננות בהנהלתה של חסיה‬
‫‪ /‬בשמי שמים קול שופר המנסר‪ / .‬הו‪ ,‬שורו נא‪ ,‬הו שורו‬ ‫פיינסוד״סוקניק‪ ,‬שנוסד באותם ימים )‪ (1914‬ושכן בבית־‬

‫נא! ‪ /‬על ההרים נאוו רגלי המבשר!‪.‬‬ ‫העם הירושלמי בצד גן הילדים הדוגמאי‪.‬‬
‫שיר זה סחף מעגלי רוקדים בעיר ובמושבה והדביק גם‬ ‫בחג החנוכה תרע״ה )‪ ,(1915‬בימי מלחמת השפות‪ ,‬כתב‬
‫את יושבי האוהלים הלבנים שפשטו בארץ‪ .‬את הלחן הביא‬ ‫את הזמן הראשון שלו‪ ,‬״נס חנוכה״‪ :‬״חנכיה‪ ,‬חנכיה‪/ ,‬‬
‫אל קיפנים ירוחם דב ורדימון‪ ,‬יליד ירושלים ודור חמישי‬ ‫ספרי נא לי מעשיה!״ היה זה שיר״משחק שהשתתפו בו‬
‫בארץ )לימים הבעלים של קולנוע ״אלנבי״( ששלח ידו‬ ‫שמונה ילדים‪ ,‬כנגד שמונה נרות‪ ,‬ושמש אחד‪ .‬כל נר שח‬
‫בתורו על נם חנוכה‪ ,‬ומקהלת ילדים השמיעה בסוף כל בית‬
‫מפעם לפעם גם בהלחנה‪.‬‬ ‫את הפזמון החוזר‪ .‬ביסוד הלחן עמדו צלילי ״מעוז צור״‪,‬‬
‫שיר נוסף מאותה שנה‪ ,‬״המעפילים״‪ ,‬זכה בתהילה שלא‬ ‫שמסביבן רקם המלחין הירושלמי א‪.‬צ‪ .‬אידלזון תוספות‬
‫נתכוון לה מחברה‪ .‬הענין החל בטיול למדבר יהודה ולים‬ ‫ועיטורים בהתאמה לתנועות המשחקים‪ .‬השיר נדפס‬
‫המלח שערכו חברי קבוצת ״המכבי״ בירושלים‪ .‬המסלול‬ ‫לראשונה בלוח קיר שהוציא אז קדיש יהודה סילמן בירוש­‬
‫היה ארוך וקשה‪ ,‬והטיפוס על ההרים הכביד על המטיילים‬
‫עד כי לרגלי אחד הצוקים התלולים נעצרו חסרי אונים ורק‬ ‫לים‪.‬‬
‫שלושה הצליחו להעפיל לפסגה והמחבר בתוכם‪ .‬אחד‬ ‫כעבור זמן קצר‪ ,‬בעצם ימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ירד‬
‫המשתתפים‪ ,‬א‪.‬ל‪ .‬סוקניק‪ ,‬ביקש את לוין קיפניס להנציח‬ ‫לוין קיפניס מירושלים ליפו והחל לשתף פעולה עם המורים‬
‫הוותיקים ישי אדלר ועז‪.‬ח‪ .‬ברכוז בהוצאת ה״ספריה הקטנה‬