Page 13 - etmol 84
P. 13
הים בעפר ,ליצור שטח מיובש )של 50 לתחנת הרכבת שבעיר ,כי אם עד לוד הכניסה לנמל
דונם( לצרכים שונים ובדרך זו להתרחק )כל זמן שלא החליפו את הקו הצר
מהחוף הקיים )ואף למכור מגרשים בסטנדרטי( .בפעם שלישית הותקנה יבוא של מתכות ,נפט ,פחם־אבו)לרכ
בשטח המיובש כדי לכסות חלק מההוצ מסילת ברזל מהנמל דרומה בכיוון בת( ומאוחר יותר גם מכונות.
אות( ולהגיע למים עמוקים המתאימים לשפך נחל שורק )ואדי רובין( ,כדי
לעגינת אוניות קיטור גדולות .גם בראשית שנות השלושים נפתח הנמל
תכנית זו לא הוצאה לפועל ,אם כי להוביל בקרוניות זיפזיף ,חצץ וחומרים המודרני והמשוכלל בחיפה ודוקא
אימצוה יזמים שונים ,ביניהם יוסף אחרים הדרושים לבנין חומת המגן סמור להפעלתו ) (1934הגיע ניצולו של
נבון ,בעל הזיביון למסילת הברזל נמל יפו לשיא .גידול האוכלוסיה ביפו,
יפו-ירושלים .יותר מאוחר ,סמוך ).(1935-1934 ביחוד היהודית ,הביא להרחבת ממדיו,
למלחמת העולם הראשונה ,ניסו להחיות התפתחותו של הנמל המודרני והמוגן לגידול בפעילותו ולגידול מספרם של
את התכנית משפחת פרירה ,בנקאיים בחיפה ,לא גרמו לצימצום ניכר במחזור
יהודים מפאריס שרצו לבנות נמלים המטענים של נמל יפו ,אולם מאורעות דייגים וסירותיהם.
הדמים שפרצו באפריל 1936והשביתה
ביפו ובחיפה גם יחד. הכללית שהוכרזה ע״י הוועד-הערבי- מחסן מיוחד לנפט
בתום 18שנה לכיבוש הבריטי הוקם העליון שיתקו את הנמל .כעבור חודש
סוף סוף נמל מוגן ביפו .אלא שלא היה ימים החלה פריקה בחוף תל-אביב הגידול בכמות המטענים גרם להרח
זה נמל מים עמוקים לאניות קיטור, ואתה גם הקמת הנמל מדרום לשפך בת שטחי האחסנה של הנמל .מקום
כי אם בריכת מעגן-מקלט לכלי שיט מיוחד ומרוחק ממנו הועד ל״גז-חנה״
זעירים .ביתר דיוק ,שוכלל הנמל הפני הירקון. )מחסן להחזקת נפט( שהועתק-הורחק
מי הקיים ,שהיה מוגן על-ידי השוניות פעמיים במשך הזמן! וכן לקבלתם
ונבנתה במקביל לחוף חומה עשויה תוכניות לנמל מוגן והחזקתם של העצים על לוחותיהם
בטון .נוצרה בריכה בשטח של 42
דונם .כן הורחב והועמק הבוע׳ז -המע כבר בשנות השלושים של המאה הארוזים.
בר המרכזי שבין השוניות .יחד עם ה 19-הגו נסיון להתקין ביפו נמל מוגן. ההובלה לנמל וממנו נעשתה על גבי
הקמת חומת המגן הוכנסו לשימוש איברהים פחה מפקד צבא הכיבוש המצ גמלים ולא מעט גם על שכמם של
מנופים למיניהם וסירות משא ממונעות. רי חשב להפוך את ביצת יפו )כיום סבלים )עד למחסניהם של הסיטונאים
ב׳?ןלחמת העולם השניה ,מ 1940-ועד איצטדיון בלומפילד( לנמל מוגן - בשוק-א-דיר ליד מגדל השעון( .חביות
,1945פסקו נמל יפו ונמל תל-אביב, בריכה פנימית הקשורה בתעלה עם )דגים מלוחים וכדומה( גולגלו לשם
שהיו בסכנת הפצצות מפעולה ,ונפתחו הים ,שתשמש מקום מקלט לספינותיו. במעלה העיר בידי הסבלים .בראשית
מחדש לאחר המלחמה .תנועת המטענים ב 1864-הציע הגרמני צ׳.פ .זימפל המאה הופיעו גם עגלות משא ובסוף
התחילה שוב לגדול בנמל יפו ,ובשנה תוכנית לנמל עמוק מים ,מוגן ומשוכלל שנות העשרים גם משאיות .עגלוני
האחרונה למנדט הבריטי ,ב, 1947- ביפו בשטח של 200דונם ,אולם לא הנמל פעלו בקבוצות ,ולאחר מכן,
הגיעה ל 332-אלף טונה .לאחר קום נמצאו קופצים לבצע תבניתו ,גם
המדינה באה שוב ירידה ובשנה האח הממשלה התורכית לא התלהבה לתת יד בקואופרטיבים ,ורכשו גם מכוניות.
רונה לפעילותו התקינה ) (1964-5עברו להקמת נמל נוח שיוכל לשמש ראש שלוש פעמים במשך קיומו של הנמל
עברו בתחומיו פסי הרכבת :תחילה
דרכו 166אלף טונה בלבד. גשר לנחיתת צבאות אירופיים בארץ. בשנות 1892-1890לפריקת מטענים
ב 1882-הופיעה תכנית חדשה של גדולים הנועדים לרכבת יפו-ירושלים
נמל בתל״אביב האוסטרי פ .בומכס שהיתה צנועה מאד והמסילה הגיעה אז לתוך הים עד לעומק
בהשוואה לזו של זימפל .לפיה לא צריך המתאים לסירות משא גדולות .לאחר
ב 1936-נפתח הנמל בתל-אביב. היה להעמיק את הים בשטח של בריכת מכן ,בימי מלחמת העולם הראשונה,
מחזור המטענים בפריקה וטעינה בנמל המעגן ,אלא ,להיפך ,למלא את קרקעית כשהצבא הבריטי בנה מסילה צרה
תל-אביב גדל מקרוב ל 30-אלף טונה מהנמל לתחנת-הרכבת ,אפשר היה
ב ,1936-ל 210-אלף טונה ב.1939- להוביל משא ,ואף נוסעים ,לא רק
ב 1938-נפתח נמל זה לתנועת נוסעים
ותוך שנתיים עברו דרכו כ 35-אלף
נוסעים.
בשנות המלחמה שימש הנמל רק
כבסיס לספינות דיג .חלק גדול מציודו
הופנה למאמץ המלחמתי הבריטי.
ב 1945-נפתח שוב .לאט לאט חודש
ציודו .חשיבות רבה היתה לו בשבועות
הראשונים לקום המדינה כשנמל חיפה
היה עדיין בידי הבריטים .דרך נמל תל-
אביב באו אז עולים רבים וזרמו מטעני
מזון ,מכשירים וציוד לכלכלת אוכלוסי
המדינה וכן נשק למלחמת העצמאות.
בשנים האחרונות לקיומו עברו דרכו
כ 200-אלף טונה לעונה.
לפי התכנון הארצי הוחלט על בניין
נמל גדול באשדוד וגורלם של הנמל
הקדום של יפו ושל הנמל בתל-אביב
הוכרע לחיסול .הם נסגרו לפריקה
וטעינה בסוף .1965
13
