Page 12 - etmol 84

‫לפנים מן השוניות‪ .‬מעבר זה היה רחב‬

‫יותר אבל לא היה נוח וגם ״רצוף״‬

‫שרטונים‪.‬‬

‫• בוע׳ז )קרי בוגז‪ ,‬שפרושו מיצר(‬

‫במרכז‪ .‬הוא הצר ביותר‪ ,‬המסוכן‬

‫ביותר‪ ,‬ועם זאת המקצר את הדרך‬

‫לעומת אחרים‪ .‬דרכו נכנסו )לאחר‬

‫שהורחב והועמק כמה פעמים בין‬

‫השנים ‪ (1935-1870‬בדרך כלל כל‬

‫הסירות שהוליכו מטען ונוסעים‬

‫לאוניות או מאליהן‪ ,‬ולבסוף שימש גם‬

‫הפתח של בריכת הנמל לאחר בניין‬

‫חומת מגן ‪ -‬שובר גלים ‪ -‬בשנים‬

‫‪.1936-1934‬‬

‫• עוג׳אן ‪ -‬כניסה לא מן הנוחות‬

‫לכלי שיט קטנים מהדרום‪ ,‬באזור שכעת‬

‫ממולא אדמה ועליו הוקמו מחסני הנמל‬

‫ובית המכס‪.‬‬

‫בשנות השלושים של המאה ה״‪19‬‬

‫הופיעו אוניות קיטור ראשונות בים־‬

‫התיכון‪ .‬אחת לחודש היתה מגיעה‬

‫אוניה כזו לנמלה של ביירות‪ .‬אוניות‬

‫סלעי יפו ואניות באופק‬ ‫קיטור בודדות ומקריות פקדו את יפו‬

‫בהקבלה לספנות גדולה של אניות‬ ‫כנראה רק החל משנות ‪.1848-1846‬‬
‫קיטור הבאות מאירופה תפשה עדיין‬
‫מקום חשוב גם הספנות הקטנה של‬ ‫מספרן גדל תוך שנות החמישים‪ ,‬ביחוד ל‪ 428-‬בראשונה‪ .‬יותר מאוחר עלתה‬

‫מפרשיות מסורתיות שנתכנו ״מרכב״‪.‬‬ ‫לאחר תום מלחמת קרים )‪ 1856‬ואילך( הנסיעה מטריאסט ליפו מ״‪) 62‬סיפון(‬

‫משנת ‪ 1886‬יש נתונים סטטיסטיים‬ ‫ובשנת ‪ 1866‬מוסר העתון העברי עד ‪ 137‬פלורינים )פלורין אז ‪ 10‬גרוש(‬
‫שוטפים על תנועת האוניות‪ ,‬יבוא ויצוא‬
‫בנמל יפו שנוהלה על‪-‬ידי הנציג הקונ­‬ ‫״הלבנון״ על שתי אוניות־קיטור הפוק­ אוסטריים‪ .‬בשנות השבעים והשמונים‬
‫סולרי האנגלי בעיר‪ ,‬חיים אמזלג‪,‬‬
‫ופורסמה מדי שנה על‪-‬ידי משרד החוץ‬ ‫דות את נמל יפו מדי שבוע‪ .‬בראשית עלתה נסיעה מאודסה ליפו )במחלקה‬
‫הבריטי‪ .‬באותה שנה נכנסו לנמלה של‬
‫יפו ‪ 603‬מפרשיות עם מטען של ‪ 21‬אלף‬ ‫שנות השמונים הגיע מספרן לארבע שלישית( ‪ 14‬רובל‪ ,‬כמו במפרשית‬
‫טונה ו‪ 397-‬אוניות קיטור עם מטען של‬
‫מביירות ליפו‪ .‬רכיבה מיפו לירושלים‬ ‫ובסופן לשש‪-‬שבע‪.‬‬
‫‪ 438‬אלף טונה‪.‬‬
‫ב‪ ,1913-‬היא השנה האחרונה לפני‬ ‫בשנות הששים חל שינוי ניכר וחזרה )בראשית המאה ה‪-‬י״ט רק‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נכנסו לנמלה‬
‫של יפו ‪ 1341‬מפרשיות ואניות קיטור‬ ‫במעמדו של נמל יפו‪ ,‬הוא הוכנס בהדר­ בכיוון אחד( על סוס עם הובלת חפצים‪,‬‬

‫עם מטען של כ‪ 1.3-‬מיליון טונה‪.‬‬ ‫גה ללוח הפלגות קבע של אוניות או תוך ישיבה בסל מצדו האחד של פרד‬
‫חל שינוי גם ״במבחר״ מוצרי היצוא‬
‫והיבוא‪ .‬ההדרים שפעם שולחו בסלים‬ ‫נוסעים‪ ,‬ביחוד לאחר פתיחת תעלת היתה יותר יקרה מאשר נסיעה באניה‬
‫פתוחים לנמלי מזרח ים‪-‬התיכון בלבד‪,‬‬
‫נשלחו עכשיו ארוזים בתיבות‪ ,‬למרח­‬ ‫סואץ )‪ .(1869‬בראשית המאה הי״ט מיפו לאודסה‪ .‬רק הופעת העגלות‬
‫קים‪ ,‬וביחת לאנגליה‪ .‬מיצוא של ‪106‬‬
‫אלף תיבות ב‪ 1885-‬הגיעו ל‪ 1.6-‬מיליון‬ ‫נמשכה נסיעה מאודיסה ליפו יותר שינתה ׳יחם מחירים׳ זה‪ .‬מכאן גידול‬
‫תיבות ב‪ .1913-‬בעונת ‪ 1938/9‬הגיע‬
‫יצוא ההדרים דרך נמל יפו לשיא ‪4.5 -‬‬ ‫משבעים יום‪ .‬בשנות הארבעים נמשכה מספר הנוסעים בין צליינים מקרב‬
‫מיליון תיבות‪ .‬בינתיים עבר רובו של‬
‫היצוא לנמל חיפה‪ ,‬אם כי בעונת‬ ‫הנסיעה מאנגליה ליפו )דרך צרפת‪ ,‬״עמך״‪ ,‬ובין תיירים אמידים )שני‪-‬‬
‫‪ 1958/9‬עדיין נשלחו מיפו מיליון וחצי‬
‫בחלקה בעגלות( יותר מששים יום שליש מהם באו מאנגליה ומאמריקה(‪.‬‬
‫תיבות‪.‬‬
‫והתנהלה דרך קושטא‪ ,‬אלכסנדריה בשנים ‪ 1900-1899‬נכנסו דרך נמל יפו‬
‫סבון‪ ,‬שומשום‪ ,‬שמן‪-‬זית‪ ,‬דורה‪,‬‬
‫חטה‪ ,‬קטניות ושאר מוצרי הארץ שתפ­‬ ‫וביירות )ומשם במפרשיות(‪ .‬שלושים כ‪ 20-‬אלף איש לשנה‪ .‬שני‪-‬שליש מהם‬
‫שו מקום חשוב ביצוא ירד ערכם‪,‬‬ ‫שנה אחר‪-‬כך‪ ,‬בשנות השבעים‪ ,‬אפשר היו צליינים‪ ,‬מרביתם רוסים‪.‬‬
‫אחדים מהם חדלו ליצא בכלל)חיטה( או‬
‫שערכם ומשקלם ירד מטה‪ .‬ועם הנהגת‬ ‫היה להגיע ליפו מלונדון )עד נמלי החל משנות הששים של המאה ה‪19-‬‬
‫חומות מכס בארצות הסמוכות )בימי‬
‫המנדט( הצטמצם מאד )סבון(‪ .‬במקום‬ ‫איטליה ברכבת( תוך ‪ 10-9‬ימים בלבד‪ .‬נפתחו סוכנויות של חברות ספנות‬
‫יצוא עצים‪ ,‬כפי שהיה מקובל בשנות‬
‫השלושים של המאה ה‪ 19-‬בא יבוא‬ ‫הנסיעה ליפו שנחשבה פעם כאחת מן בארץ וב־‪ 1866‬בא ליפו חיים שמרלינג‬
‫הולך וגדל של עצים לארץ‪ .‬וכן גדל‬
‫המסוכנות ביותר‪ ,‬נעשתה בטוחה אם כי מחברון והוא התחיל לטפל בשיחרור‬

‫כמעט כל שנה היו אסונות בנפש עקב מטענים מהמכס שנועדו לישוב היהודי‬

‫שבירתן של סירות או עליית אוניות ובמשלוח ״זמרת הארץ״ )אתרוגים(‬

‫גדולות על שרטון‪ .‬בסוף המאה הי״ט לגולה‪.‬‬

‫יצוא ויבוא‬ ‫״פארו״ במשך שנים אחדות את החוף‬

‫שתי אניות קיטור גדולות שעלו על‬

‫שרטון‪ ,‬אחת מצפון ואחת מדרום לנמל‪.‬‬

‫במשך הזמן נהייתה הנסיעה גם זולה סחרה ההולך וגדל של העיר ועליה‬

‫במחזור המטענים בנמל הביאו גם‬ ‫יותר‪.‬‬

‫לגידולה ולהרחבתה של העיר עצמה‪.‬‬ ‫דמי נסיעה‬

‫ב‪ 1840-‬היה מספר התושבים ביפו‬

‫כ‪ 4000-‬נפש‪ ,‬ב‪ 1850-‬הגיע ל‪,4800-‬‬

‫ב‪ 1852-‬יצאה ממרסל אונית נוסעים וב‪ 1866-‬קרוב ל‪) 6000-‬ב‪- 1869-‬‬

‫)שצריכים היו להחליפה בקושטא או ‪ .(6184‬לאחר מכן התחיל גידול מהיר‬

‫איזמיר( אחת לעשרים יום‪ ,‬וביום ה‪ 23-‬יותר‪ :‬ב‪ 1876-‬מספר התושבים היה‬

‫למסעה היתה מגיעה ליפו‪ .‬דמי נסיעה כבר ‪ 18‬אלף ועל סף המאה העשרים‬

‫נעו בין ‪ 135‬פרנק במחלקה רביעית עד העיר מנתה ‪ 40‬אלף תושבים‪.‬‬

‫‪12‬‬