Page 11 - etmol 84
P. 11
הנמל והמזח במאה
ה ת פ ת ח 1מ ל■ ,13שהיה המרס■ בארץ עד i93A
ככולם מהמזרח -מכל קצווי הקיסרות מאת שמואל אביצור בראשית המאה ה״ 19לא היתה דמותו
התורכית ,ואוניות אלו הכניסו חיים של נמל יפו שונה מזו שהיתה לו במשך
בנמל .יש והמתינו זמן ממושך לנוסעיהן )תבואות ,קטניות ,אבטיחים ,צימוקים מאות ואלפים בשנים :מעגן קיץ לספי
ובימה של יפו היו עוגנות עד שלושים וכדומה( לארצות השכנות ומשם הביאו נות מפרש קטנות ולסירות :מקלט ,ולא
ויותר ספינות המחכות לעולי-הרגל מוצרים ,החסרים בארץ וקודם בל אורז תמיד בטוח ,בין השוניות ובין החוף.
ומלח .בראשית התפתחותן המזורזת של בחורף ,על סערותיו ,היה זה מעגן
הבוששים לשוב. ערי הארץ ,וקודם כל בניינן והרחבתן מפוקפק מאד ולעתים קרובות מסוכן
של ערי החוף ,הועסקו מפרשיות אלו והספנים היו מעלים את כלי״השיט
שלושה ״פתחים״ בשוניות בהובלת חומרי בנין ,והביאו אבנים שלהם ומשאירים אותם על החוף או
מסותתות מחורבות קיסריה ,ארסוף מכניסים אותם לתוך הירקון ומבטיחים
שלושה ״פתחים״ -או שלוש כניסות ויבנה-ים לבניין בתים ביפו .מול העיר להם לא רק ״קיט־חורף״ שקט מסערות,
-היו לנמלה של יפו שעליו סגר ״שובר עגנו אניות זרות ,רובן מארצות הקרו כי אם גם הבראה מתולעת ״טורדו״
גלים״ טבעי של שורת השוניות אשר בות ,וכן גם אירופיות .אלו היו באות
מהוות חומה רצופה במקביל לחוף ליטול את מטעני הכותנה ,שהיתה המכרסמת ומכלה את ספינותיהם ,שאי
במרחק כמאה מטרים ממנו .פתחים אלו מבוקשת מאוד באירופה והוציאו מהא נה יכולה להתקיים במים מתוקים ולכן
נמצאו בין השוניות ודרכם עברו הספי רץ גם אריגי כותנה גסים מוכנים. נוטשת את לוחות העץ של ספינותיהם
באביב -לקראת הפסחא הנוצרית ,היו
נות ,ואלו היו כינויים: באות ספינות עולי-רגל נוצריים רובם- העוגנות בנהר.
• דובלעה )שמו הערבי( ,בצפון, היו בו בנמל מספר מצומצם של
דרכו ניתן להכניס ספינות מהגדולות סירות דיג וכן מפרשיות קטנות ובינו
ביותר )עד ל 150-טונה( שיכלו לעגון ניות שהיו מוליכות את יבולי הארץ
11