Page 9 - etmol 84
P. 9
היילפרין ואח״כ בדפוס רפאל חיים הכהן .קיפניס היה, את רשמי הטיול בשיר לכת ,וכך אמנם עשה .אלא שכוונות
איפוא ,המלקט ,העורך ,המממן ,הסדר ,המגיה ,המעטר, לחוד ותוצאות לחוד .עד מהרה יצא השיר מגדר שיר טיול
המו״ל והמפיץ של ״שירים לבית״הספר״ ,שהיו הקובץ והפך להיות המנונה של תנועת ההעפלה ,אם כי נכתב חמש
היחיד של זמר עברי שיצא לאור בארץ מאז שנת תרע״ב עשרה שנה לפני שהחלה .שלוש מנגינות הולחנו לשיר ,בזו
אחר זו .ראשון נרתם למלאכה שושבינו המסורתי של
) ,(1912עם תווים. קיפנים בשירים רבים מאותם ימים -המורה והמוזיקולוג
הירושלמי א.צ .אידלזון .בעקבותיו הלך המלחין התל'
גילגולי מנגינות אביבי פואה גרינשפון ,מחלוצי תעשיית החליליות בארץ,
ואחריו ניסה כוחו חנינא קרצ׳בסקי ונטל את הבכורה .לחנו
המלחין א.צ .אידלזון זמזם פעם באזנו של לוין קיפנים שלו נקלט והתפשט וצלילי קודמיו נשכחו .שיר״לכת זה הוא
מנגינה חסידית ,בתקווה שיבין את הרמז .כעבור יום חזר גם היום אחד השירים המקובלים ביותר במצעדים
אליו קיפניס עם מילים המותאמות למנגינה זו .כך נולד שיר ובטקסים :אל ראש ההר! אל ראש ההר! /הדרך מי יחסום
הביכורים הראשון לחג השבועות :מפאת ירדן ,מהר גלעד / לפדויי שבי? /מעבר הר ,הן זה מכבר / ,רומזת לנו ארץ
גולשים באים אנשי מעמד. צבי / :העפילו!
שיר זה נפוץ כהרף עין בכל הארץ ,לאו דווקא כשיר חג
אלא בעיקר כשיר התעמלות .גרם לכך צבי נשרי ,המורה בראשית שנת תרע״ט ניגש קיפניס למפעל הבינום
להתעמלות בגימנסיה ״הרצליה״ ששילב את השיר כפריט הראשון בתחום הספרות הגננית :הוצאת כתב העת
קבוע בשעוריו .כעבור זמן חיבר קיפניס שיר חדש לחג ״גליונות לגננות״ .אחת לשבועיים ,לערך ,הוציא לאור
החנוכה והתאים אותו לאותה מנגינה חסידית ,בתקווה גליון בן שני עמודים שכלל סיפורים ,חזיונות ,משחקים
שישירו את שני השירים באותו לחן .השיר החדש מוכר
לנו :״סביבון -סוב ,סוב סוב! /חנכה הוא חג טוב!״ ושירים לילדי הגן.
התוצאה היתה שהשיר החדש לחנוכה השתלט באופן מוחלט
על המנגינה ותוך זמן קצר הכניע והשכיח את הנוסח למעשה היה זה מפעל חלוצי של איש אחד .בעצם ידו
כתב קיפנים את חמשת הגליונות הראשונים ושיכפל אותם
הקודם. בהקטוגראף .אחר כך הגיע להסדר עם דפוס רפאל חיים
דוגמה שניה -המורה והמלחין יוסף מילט חיבר מנגינה הכהן בירושלים לפיו ייצאו הגליונות הבאים בדפוס ,אך
יפה לשירו של לוין קיפניס ״באחרית הימים״ :אדם מזרח, תנאי אחד התנה :הוא עצמו יסדר את האותיות ,כדי לחסוך
הבוקר אור / ,יזל ,כל פרח נרד ומור״ .השיר לא נקלט בהוצאות .את המלים והתווים של כל השירים המשיך
וכמעט שלא הושר .כעבור זמן קצר כתב המשורר יצחק לכתוב ולצייר על גבי דפים ששוכפלו בהקטוגראף וצורפו
קצנלסון את ״שירת הקוצרים״ :״נפול נפלה תוך השדה / לגליונות המודפסים .דפים סגולים אלה כהו ונטשטשו עם
שירת קוצרים האדירה.״ לחנו של מילט נדד אל שירו של כל שכפול ,שכן תהליך זה היה יעיל רק למספר עותקים
יצחק קצנלסון ,ובצרוף חדש זה זכה הלחן להתפשט בארץ. מצומצם ,והדבר חייב חזרה על התהליך כולו .חודשים
רבים עשה קיפנים ימים כלילות בבית הדפוס ,והוציא לאור
השיר הראשון נשכח. במשך כשנה וחצי ארבעים גליונות .את התווים ל״גליונות
שיר נוסף שהתפרסם בזכות ״שירים לבית הספר״ ,בשני לגננות״ הגיה אידלזון ובעצתו הם נרשמו מימין לשמאל,
קולות ,היה השיר שכתב לוין קיפניס ,על פי שיר רוסי, ולא כמנהג המוזיקאים משמאל לימין -למען יוכל הקורא
למנגינה של מוצרט :פרוש כנפיך ,ערב / ,עלי שדה וניר? /
העברי לקרוא בשטף את המלים שמתחת לתווים.
לך שלום נריעה / ,לך נשירה שיר! בקיץ תר״פ ,לאחר צאת החוברת הארבעים ,פסקה
בתקופת ״גליונות לגננות״ ו״שירים לבית הספר״ ערך הופעתם של הגליונות לגננות וחודשה כעבור תשע שנים
לוין קיפנים את כתב העת ״גננו״ ופירסם בו שירים משלו במתכונת של שנתון מורתב יותר ,גם הפעם בעריכת לוין
ומשל אחרים 15 .שירים של לוין קיפנים ,לילדים ,הופיעו
קיפניס.
בכתב עת זה עם תווי המנגינות.
גולת הכותרת של מפעלי לוין קיפניס בעשור הראשון בחנוכה תרפ״א ) (1920הצטרפה לרשימת מפעלי היחיד
לשהייתו בארץ ) (1923-1913היא הוצאת אסופת השירים של לוין קיפניס פעילות נוספת .הפעם לא נועדה לגני
הילדים אלא לתלמידי בתי״הספר .גליונות־גליונות החל
והמשחקים ״מחרוזת״. קיפנים להוציא לאור את מיטב שירי התקופה מאת בחירי
שבעים שירים כונסו ב״מחרוזת״ .כולם פרי עטו של לוין המשוררים ובכירי המלחינים 52 .שירים יצאו לאור ב־15
קיפניס .אין לשכוח שבאותו דור למדו הורים מפי ילדיהם גליונות במשך חצי שנה 17 .מהשירים היו מפרי עטו או
זמר עברי מהו .בימים שמקלטי רדיו לא עמדו בבתים
וגרמופונים היו אחד במושבה ושניים בעיר ,היו ילדי הגנים בעיבודו.
ובתי״הספר אמצעי ההפצה העיקרי של שירה עברית הפעם עמד על הוצאת התווים בדפוס .על כן רכש מן
חדשה .הם שבו יום יום מן הלימודים ובפיהם זמירות הכנסיה הפרנציסקנית בירושלים סימני תווים לדפוס,
חדשות בשפת הארץ .ב״מחרוזת״ נדפס לראשונה השיר ובעצמו עמד וסידר את התווים תחילה בדפוסו של י.
״גינה לי״ בלחנו של דוד מערבי :גינה לי גינה לי ,גינה
חביבה! /כל צמח בה צומח /כל פרח בה פורח /גינה לי, Am
גינה לי ,גינה חביבה! 111 0I לח
רבים הם שירי הטבע והנוף ב״מחרוזת״ ,ביניהם שירי
גינת הירק ופרחי הר וגיא .מבין שירי הפרחים התפרסם ■i1!1!i sח^
במיוחד ״שיר הרקפת״ שאותו כתב על פי צלילי השיר ••0ןד••0
״מרגניות״ )״מארגאריטקאלאך״( של זלמן שניאור.
למנגינה עממית יהודית זו ,שמקורה במזרח אירופה ,כתב גר1ת ד.ןץןה it
זלמן שניאור שיר אהבה ,ואילו לוין קיפניס הסתפק בשיר
טבע חורפי :מתחת לסלע צומחת לפלא /רקפת נחמדת ••?•• מך
מאוד :ושמש מזהרת נושקת ,עוטרת / ,עוטרת לה כתר
y
ורוד!
במדור פורים נתפרסם השיר :חג פורים ,חג פורים /חג ^ * ,W,rMm ir®. WBtwה9יי*•*«•8
גדול הוא ליהודים /מסכות ,רעשנים ,זמירות וריקודים. ספרון שירים 919 ,ז
