Page 4 - etmol 84
P. 4

‫עשתה משפחת רבינוביץ )הוריו של הזמר אילקה רוה(‪,‬‬               ‫בהגרלה בין המשתכנים אשר ביניהם היו גם כמה משפחות‬
 ‫משפחת ירושלמי )פריד(‪ ,‬משפחת סמובסקי ואף הסופר‬                ‫תימניות וספרדיות‪ ,‬שביקשו לגור יחדיו‪ .‬בתום ההגרלה‬
 ‫משה סתוי)סטבסקי(‪ ,‬שהקים רפת גדולה בשכונה הסמוכה‪,‬‬             ‫החליפו ביניהם כמה מהתושבים את מגרשיהם וכך התאפשר‬
 ‫שכונת ״תל נורדוי״‪ .‬בעלי הרפתות נהגו להוציא את‬                ‫ריכוזם של כל בני העדה התימנית והעדה הספרדית בפינה‬
 ‫פרותיהם למרעה בשדות הבור אשר ממזרח לדרך הכרמל‬                ‫הדרומית״מערבית של השכונה ומגרשיהם גבלו עם חומת‬
 ‫)היום רח׳ המלך ג׳ורג׳(‪ ,‬וילדי השכונה היו יוצאים בתום‬         ‫הכורכר של בית העלמין‪ ,‬שניצב עד אז בודד בחולות‪ .‬בתי‬
 ‫יום הלימודים למרעה עם הפרות‪ ,‬או עובדים בגני הירק‬             ‫השכונה נבנו מלבני ״סיליקט״ בית־החרושת ללבנים‬
                                                              ‫שהוקם שנה קודם לכן באותו איזור )היום ניצב במקום‬
                                              ‫הקטנים בחצרות‪.‬‬  ‫בניין ״כלל״(‪ .‬חברת ״סיליקט״ אף תרמה ‪ 25,000‬לבנים‬
 ‫הקמת שכונת ״נורדיה״ רק הקלה במקצת אך לא פתרה‬
 ‫כמובן את בעיית הדיור בתל״אביב‪ ,‬שהחריפה במרוצת‬                                              ‫לבניין מעון לתינוקות בשכונה‪.‬‬
 ‫הזמן‪ ,‬עם בוא גלי עליות חדשים‪ .‬האדמות הפנויות בצפון‬
 ‫העיר‪ ,‬במזרחה ובמערבה‪ ,‬קרצו למחוסרי השיכון‪ ,‬שחיפשו‬                            ‫חלומות על חקלאות‬
 ‫קורת גג לראשם‪ .‬אפילו תושבי שכונת ״נורדיה״ לא יכלו‬
 ‫להמתין עד גמר בתיהם והקימו איש איש אוהל בחצר ביתו‬            ‫תושבי ״נורדיה״ הגיעו‪ ,‬אמנם‪ ,‬אל הנחלה אך לא אל‬
                                                              ‫המנוחה‪ .‬רבים מהם‪ ,‬שעלו לארץ כחלוצים‪ ,‬משאת נפשם‬
                ‫ושם התגוררו‪ ,‬מצפים עד שיגמר בניין ביתם‪.‬‬       ‫היתה עבודת האדמה ולא שבעו נחת מהיותם יושבי עיר‪.‬‬
                                                              ‫הדבר בא לביטוי בדו״ח שהכינה ״חברת בתים למחוסרי‬
             ‫שכונת הצריפים ״נורדיה״‬                           ‫דירות״ על פעילותה‪ .‬בסיומו של אותו דין וחשבון נאמר‪:‬‬
                                                              ‫״׳נורדיה׳ היא שכונת עובדים והדבר הכי חשוב הוא לעזור‬
‫בינתיים קמו וצמחו שכונות אוהלים וצריפים נוספות‬                ‫לחברים באופן הדדי להסתדר בעבודה משותפת‪ ,‬בקואופר­‬
‫מסביב לעיר הישנה‪ .‬עיריית תל״אביב חכרה שטחים מבעלי‬             ‫טיבים‪ ,‬כדי למצוא פרנסה קבועה בעיר וביחוד למסוגלים‬
‫הקרקעות הערביים‪ ,‬והקצתה אותם לתושבי העיר חסרי‬                 ‫לכך להתנחל על הקרקע מחוץ לעיר‪ .‬הרוב הגדול של‬
‫השיכון‪ .‬באוגוסט ‪ 1925‬נתנה ״הוועדה לאוהלים״ בעיריה‬             ‫החברים באו לארץ־ישראל לא לשם ישיבת כרכים‪ ,‬הם‬
‫אישורים להקמת ‪ 220‬אוהלים וצריפים בשכונות נוה״שאנן‬             ‫כמהים אל הקרקע‪ .‬העיר היא למענם מעבר‪ .‬רבים מהם היו‬
‫וצ׳לנוב על אדמות אבו״דבח; בשכונת ברנר על אדמות‬                ‫עובדי אדמה מנעוריהם ועלינו לעזור אחד לשני להיגאל‪,‬‬
‫איסטריאדי ועוד‪ .‬ליד שכונת ״נורדיה״ חכרה העיריה ‪32‬‬             ‫לשוב לעבודת האדמה״‪ .‬כמיהה זו אל האדמה ולעבודות‬
‫דונם מערבי עתיר נכסים וקרקעות בשם אדיב חינאווי‪ .‬על‬            ‫חקלאיות אכן באה לביטוי בשכונה בגני הירק‪ ,‬שנפרשו‬
‫שטח זה קמו בצפיפות רבה ובלא סדר מאות צריפים‪ .‬גם‬               ‫בחצרות רבות‪ ,‬שכן הבתים הקטנים נבנו בחזית החצר‬
‫לשכונת צריפים זו קראו ״נורדיה״‪ .‬איכלוסה החל בשנת‬              ‫ומאחור נותר שטח רב למדי שאיפשר את ניצולו החקלאי‪.‬‬
‫‪ 1924‬ושנה לאחר מכן כבר התגוררו בה מאות משפחות‪ .‬את‬             ‫היו כאלה שהרחיקו לכת והקימו רפתות בשכונה‪ ,‬כדי‬
                                                              ‫להגשים ולו במידת מה את חלומם לעסוק בחקלאות‪ .‬כך‬
  ‫דמי השכירות נוהג היה חינאווי לגבות בעצמו מן הדיירים‪.‬‬
‫אני זוכר את חינאווי מגיע מדי יום שישי‪ ,‬רכוב על‬                    ‫שכונת תל־נורדוי סביב בית־הקברות הישו‪ .‬רישום של אריה לובין‬
‫חמורו הלבן‪ ,‬אל השכונה ופוקד את דיירי הצריפים כדי‬
‫לגבות מהם את הסכום המגיע לו‪ .‬הנוהג היה להושיבו על‬                                                ‫י'■'‬
‫כיסא מחוץ לצריף‪ ,‬לכבדו בספל קפה ובעוגה מאפה־בית‬
‫ורק אחר כך לדון על תשלום דמי החכירה‪ .‬לרוב‪ ,‬נאלץ‬
‫חינאווי להסתפק בספל הקפה בלבד‪ ,‬כי הדיירים היו עניים‬
‫מרודים ולא יכלו לשלם את חובם‪ .‬הדבר לא העכיר את‬
‫היחסים בינו לבין היהודים והם נותרו ידידותיים ולבביים‪.‬‬
‫יחם ידידותי זה אל היהודים עלה לחינאווי בחייו‪ .‬באחד‬
‫מביקוריו‪ ,‬היה זה ביום שישי ‪ 3‬בנובמבר ‪ ,1939‬בשלהי‬
‫מאורעות ‪ ,1939-1936‬הוא נרצח בידי מתנקש אלמוני‪.‬‬
‫בהודעה רשמית שפירסמו שלטונות המנדט לאחר הרצח‪,‬‬
‫נאמר‪ ,‬כי אדיב חינאווי נדקר בגבו ב־‪ 6.30‬בערב ונפצע‬
‫פצעי מוות‪ ,‬במקום הצטלבות הרחובות המלך ג׳ורג׳‬
‫ודיזינגוף‪ .‬היה זה לא הרחק מהמעגילה של משפחת‬
‫ליזרוביץ מוותיקות השכונה‪ .‬רציחתו של חינאווי עוררה‬
‫צער רב בשכונת הצריפים והוועד פירסם מודעת אבל‬
‫ב״דבר״ על מותו של האיש‪ :‬״תושבי שכונת ׳נורדיה׳‬
‫מביעים את צערם למשפחת חינאווי על הרצח השפל של‬

                            ‫הישר באדם אדיב אפנדי חינאווי״‪.‬‬

            ‫שכונה נוספת ‪ -‬״תל נורדוי״‬

‫שכונת ״נורדיה״ ושכונת הצריפים שלידה היו שכונות‬
‫פועלים‪ ,‬שתושביהן היו אנשי עמל אשר התקיימו בדוחק‬
 ‫רב‪ .‬לעומתם קמה בשנת ‪ 1926‬ממערב לשכונת ״נורדיה״‪,‬‬
 ‫על שפת הים‪ ,‬שכונה חדשה בשם שכונת ״תל נורדוי״‪,‬‬
‫שרוב תושביה היו בני המעמד הבינוני‪ ,‬לפי אמות מידה של‬
‫אותם ימים‪ ,‬עובדי הצווארון הלבן‪ ,‬שהיו פקידים ומורים‬
‫ובעלי מקצועות חופשיים אחרים‪ .‬הם לא נזקקו לתמיכה‬
‫ולעזרה כדי לבנות את בתיהם‪ .‬על אדמתם‪ ,‬שנרכשה מבעל‬
‫קרקעות ערבי בשם מטרי‪ ,‬הם בנו את בתיהם איש״איש לפי‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9