Page 17 - etmol 84
P. 17
היה שי״ש יוצק מים על ידי רבו לפני שהשלים בו את חוק למודיו ...בימים 1
עזבו את בית הדפום .אך בהשאלה יצק ההם נמסר לו ,על־ידי נסים בכר)מנהל
שי״ש מים על ידי בן־יהודה משך בית״הספר( ,פיקוח על קצת מהתלמי
עשרות בשנים ,בזה שהיה מוציא דים ובהם -עלי ,העצל בכולם .אכן,
לפועל כל פקודותיו בנוגע להעתון כשרונותי הדלים הועילו במקצת למחוק
%'X״' ואחרי כן גם להמילון.
I f is S il״' בהרבה את מגרעותי השונות ,אפס רק
״בן״יהודה היה מצווה לסדר דבר בעזרתו של ׳מר שלמה׳ ,כפי שכינוהו
שלמה ישראל שיריזלי מה ,והנה עלה בדעתו לשנות ,לפרק .אחר־כך בפקודת המנהל ,עשיתי קצת
לסדר מחדש ,לאחר בלילה ,להתחיל חיל בשנתים האחרונות ללמודי
הידידות נפסקה באשמורת הבקר -הכל עשה שי״ש .המעורפלים.
מעולם לא התוכח ולא סרב ,ולא צער ״וכך אירע הדבר שנצמדתי ל׳מר
הידידות בין בן-אב״י לשיריזלי את רבו .היה לשי״ש איזה רגש של שלמה׳ בעבותות ידידות אשר הלכה
נפסקה בשל תחום אחר בפעילותו של קדושה ביחס לבן״יהודה .היה האיש הלך וגדל משנה לשנה .כבדתיו בגלל
שיריזלי -העתונות הלועזית .את הזה בשבילו כמעין אשר ממנו שאב .יושרו המופתי ונקיונו המדוקדק .כל
פרסום ספרי הכיס בלאדינו עוד עיכלו ובאמת לא פעם העיר בן־יהודה תשומת ספריו ,פנקסיו ,קולמוסיו ושאר ניירו
קנאי העברית איך-שהוא .משהתחיל לבי ,איך הצעיר הזה לומד ומתפתח תיו היו טהורים ,עד כדי הרגזה .ואף
שיריזלי להוציא לאור עתונים לועזיים ושואף לדבר מה אלא שהיה עני בעל הפנקסים ,אשר בהם כתב את שעוריו
-כעסו עליו .עוד בימי השותפות עם משפחה ,ועל כן לא יכל כאשר עשו מלפני שנים רבות ,היו מסודרים יפה
טאראגן הוציאו השנים במשך כשנה אחדים מהספרדים הצעירים בני גילו ואף רבב לא היה בהם.
ב 1902-דרשבועון ספרותי בלאדינו לפנות את כל עתותיו להשתלמות״.
בשם ״לה גואירטה די ירושלים״ ,שכלל ״ביום בהיר אחד ,עם דמדומי החמה
פרקי ספרות ופרקים בתולדות הישוב הידידות בין שיריזלי למשפחת בך לחורף מטריא והררי כל-כך ,שאלני
היהודי בירושלים ,אולם עיקרו היה יהודה נוצרה בזכותו של איתמר בך ׳מר שלמה׳ אם ארשהו לבקר בבית
תרגומים .בתרס״ט ,1909 ,הוציא אב״י ,שתיאר אותה בחוברת הזכרוך דפוסו של אבי .הסכמתי בכל פה ולא
שיררלי את השבועון ״הפרדס״ ,בעת ״אבן שיש״ :״הכרתיו מאז הייתי אשכח את התפעלותו מכל אשר ראה
ובעונה אחת בעברית ,יידיש ולאדינו. תלמיד לבית הספר הירושלמי הראשון בחדר הקטן האחד אשר לדפוס זה,
זאת ,כתב בן-אב״י ,״לא יכלתי סלוח -מיסודה של חברת כי״ח -והוא אז בצניעותו היתרה .רושם כביר ,ביחוד,
לו״ .איתמר בן-אב׳׳י לא צדק .שיריזלי במחלקה העליונה .כחי רואני אותו עוד עשו עליו האותיות החדשות אשר
היה עברי נאמן כל ימיו ,אולם לא פחות היום ,כשהוא יוצא את מחלקתו זאת הגיעו לפני מספר ימים מווינה האוסט
מזאת חרד לגורל דוברי הלאדינו ,שלא ברגעי הפגרה ,לבקר במחלקות השונות רית להכנת החוברת הראשונה למלון
יעברו חלילה לשפת המקום .העובדה כי עם צרור פנקסים בידו וחבילת תסכיות העברי הגדול ,ובצאתנו אחר-כך אל
את ״הפרדס״ הוציא לאור גם ביידיש )פרוספקטים( תחת ידו .באשר אמנם ,הגן העבות ,בקרבת רחוב ׳הסולל׳ של
מעידה על פתיחות מרובה כלל-ישובית, ברוחו המסחרית הבריאה עלה בידו ימינו אלה ,לקחני אתו הצדה בינות
ועל חוש מסחרי שככל שהיה מפותח לא להועיד מפאריז הבירה את רוב המכשי' איקליפטוס צעיר ועץ-שקד זקן ,כשעי
עזר לבעליו .אשכנזים לא הוציאו רים אשר היו נחוצים אז ,כהיום ,לבית־ ניו מאירות באור עלומים :הגד לאביך
ספר ׳מצורפת׳ זה ...ונפלא הדבר כי רצוני להיות שותפו בדפוס ...כעבור
מעולם עתון בלאדינו. אמנם :אותו ׳שלומיקו׳ כפי היו רוב ירחים אחדים הסכימו הורי למכור ל׳מר
״הפרדס״ היה עתון שונה משאר התלמידים מכנים אותו בחבתם אליו ,שלמה׳ את בית הדפום עצמו ,גם מסרו
עתוני ירושלים בכמה מובנים :היום לא חדל להתענין בבית״ספרנו גם לאחר לו את מו׳׳לות השבועון ׳השקפה״׳.
היינו אומרים כי היה ״מסחרי״ -ואולי
אף ״צהוב״ .אך בו בא לכלל ביטוי שלמה ישראל שיריזלי עם משפחתו ורעייתו חנה ,אותה נשא לאחר שהתאלמן .חנה היא
עיסנקו של העורך והמו״ל ,ברומן. כיום בת ,97חיה בשכונת אהל־משה בירושלים ,ומספרת זכרונות כמו קרו אתמול.
בהמשכים )״המרד בארמון״( שהתפר שיריזלי קרא לבניו בשמות שכולם מתחילים ב׳אחי׳ :אחינעם ,אחיעזר ,אחיסמך,
סם בו- .
אחיטוב ,אחירם ,אחימלך ,אחיה
17
