Page 20 - etmol 84

‫‪ir| f‬‬ ‫■י‪1‬יו;‬ ‫“■‬ ‫צרפתית‪ ,‬תורכית‪ ,‬עברית וערבית‪,‬‬
‫‪1^1‬‬ ‫ובגיל ‪ 17‬החל לעבוד כשוליה בדפוסו‬
‫‪^ istt ffiflir‬‬ ‫של משה עזריאל‪ .‬במשך הזמן ניסה‬
‫ומי! ‪w‬‬ ‫כוחו בתרגום שירים וסיפורים ללאדינו‪,‬‬
‫!•®’‪f‬‬ ‫וחלקם נדפסו ב״איל ליביראל״‪ .‬כשעמד‬
‫ועוד‪ .‬על ענייני העדה הספרדית הופיעו‬ ‫משה עזריאל על כישוריו המיוחדים‬
‫הגליון הראשון של ״החרות״‬ ‫מדי פעם ידיעות קצרות‪ ,‬במו הודעה‬ ‫החליט לשתפו בעסקיו ולמנותו לעורך‬
‫של ״כוללות ועד הספרדים״ על הכתו­‬
‫או נדיבים‪ .‬על כן חפשית היא‪ ,‬ואינה‬ ‫בות של הזוגות הספרדיים הנישאים‬ ‫״החרות״‪ ,‬כשהוא בן ‪ 23‬בלבד‪.‬‬
‫תלויה בדעת שום איש ולא משועבדת‬ ‫בירושלים; ״ממלא‪-‬מקום חכם‪-‬באשי‬ ‫בא׳ במיון תרע״ב‪ ,‬ביום שבו מתחיל‬
‫לשום דבר אלא לדעותיה‪ ,‬ואך מטרה‬ ‫וראשון‪-‬לציון הרב הספרדי נחמן בטיטו‬ ‫״החרות״ להופיע כעיתון יומי‪ ,‬מבשר‬
‫אחת לנגד עיניה ‪ -‬האמת‪ ...‬השתדל‬ ‫ס״ט״ מפרסם פניה למתן תרומות‪,‬‬ ‫בן־עטר במאמר המערכת כי ״בגליון זה‬
‫נשתדל להוסיף ולהגדיל את עתוננו‪,‬‬ ‫ו׳׳ועד‪-‬החטה היהודי‪-‬הספרדי״ פונה‬ ‫מתכבדים הננו לתת לפני קוראינו את‬
‫לשכללו ולהביאו למדרגת עתון חשוב‬ ‫״להקהל היהודי הספרדי״ ומבקש‬ ‫הגליון הראשון של העתון היומי שלנו‪.‬‬
‫להזדרז ולקנות תלושים כי לא תהא‬ ‫צעד אחר צעד‪ ,‬בלי רעש ובלי קולות‬
‫ארצי ישראלי״‪.‬‬ ‫חלוקת לחם וקמח אלא תמורת תלושים‪.‬‬ ‫כרוז‪ ,‬אלא בשקידה‪ ,‬במסירות ובדיק*‬
‫תפוצתו של הגיליון הראשון הייתה‬ ‫בשנות הופעתו עבר ״החרות״‬ ‫נות עברנו את כל הדרך הקשה והכבדה‬
‫בגדר הצלחה בלתי‪-‬צפויה‪ .‬בגיליון‬ ‫שינויים אחדים בהיקפו‪ :‬בשנים ‪,1910‬‬ ‫עד אשר הגענו ליום הזה״‪ .‬ואחר״כך‬
‫השני מבשר העורך‪ :‬״מהגליון הראשון‬ ‫‪ 1912‬ו‪ 1913-‬גדל הפורמט‪ ,‬ואחר‪-‬כך‪,‬‬ ‫הוא מגלה לקוראיו את כובד המשא‬
‫של עתוננו החדש לא נשאר לנו אף‬ ‫בשלהי הופעתו‪ ,‬הצטמקו מימדיו בשל‬ ‫שהוא נושא על כתפיו לבדו‪ :‬״דבר ידוע‬
‫גליון אחד‪ .‬הוא נתקבל מצד העם‬ ‫הוא‪ ,‬שהכנסות עתון ארץ ישראלי אינן‬
‫הירושלמי קבלה נפלאה ואחינו הסבירו‬ ‫צוק העיתים‪.‬‬ ‫יכולות להספיק במדה שהמערכת תוכל‬
‫לעתון העברי החדש פנים יפות‪ ,‬וישמחו‬ ‫עובדת היותו של ״החרות״ יציר‪-‬‬ ‫לקבל לה עוזרים‪ ,‬ולכן עד עכשו עבד‬
‫על הופעתו‪ .‬במשך שלוש או ארבע‬ ‫כפיהם של בני העדה הספרדית בירוש­‬ ‫במערכתנו רק כוח אחד‪ ,‬ומה אפשר‬
‫שעות תמו מהמערכת כל האלף ומאתים‬ ‫לים )מ‪.‬ח‪ .‬בן‪-‬נאים‪ ,‬מ‪ .‬עזריאל‪ ,‬א‪.‬‬ ‫היה לדרוש מכוח יחידי כזהז העבודה‬
‫הגליון שהדפסנו‪ ,‬והוכרחנו לקחת חזרה‬ ‫אלמאליח וח‪ .‬בן‪-‬עטר( לא התבלטה‬ ‫במערכת‪ ,‬שהיא רבת הענפים ורבת‬
‫מאנשים רבים למען תשלום המשלוח‬ ‫באופיו‪ ,‬בתוכנו ובמשתתפיו של‬ ‫הצדדים‪ ,‬היתה כולה מוטלת עד כה על‬
‫בארצנו והמושבות וחו׳׳ל״‪ .‬באותו‬ ‫העיתון‪ .‬ב״תעודתנו״‪ ,‬כרטיס‪-‬הביקור‬ ‫שכם העורך היחידי‪ ,‬שבודאי יתפלאו‬
‫גיליון נדפסים גם דברי‪-‬ברכה של‬ ‫של המערכת בגיליון הראשון‪ ,‬אין‬ ‫הקוראים על מלאו בכל זאת את התפ­‬
‫הרבנים אברהם דאנון ויעקב משה‬ ‫איזכור ברור של כוונה ״עדתית״ כלש­‬ ‫קיד הקשה‪ ,‬או יותר נכון את התפקידים‬
‫הי‪ .‬דברי המערכת הם כלליים ומדגי­‬ ‫הקשים למלא את העתון בחומר‪ ,‬לערכו‬
‫טולידאנו‪.‬‬ ‫שים את המחוייבות לשפה העברית‪,‬‬
‫על‪-‬אף פרישתו של אברהם אלמאליח‬ ‫לציונות‪ ,‬לענייני ירושלים‪ ,‬״ארבע‬ ‫ולסדרו‪ ,‬להגיהו וגם לנהלו״‪.‬‬
‫מעריכת העיתון לא נותקו הקשרים‬ ‫ארצות הקודש״ והמושבות‪ ,‬לענייני‬ ‫מלבד העומס האישי על כתפיו של‬
‫עמו‪ .‬בגיליון כ״ח אייר תרע׳׳ב מבשר‬ ‫תורכיה‪ ,‬ובמיוחד לאי‪-‬מפלגתיותו של‬ ‫איש אחד היו גם התנאים קשים למדי‪.‬‬
‫״החרות״‪ :‬״היו נכונים ליום הששי הבא‬ ‫מתארם ההיסטוריון מ״ד גאון‪ :‬״קשה‬
‫ראש חודש סיון‪ ,‬שיצא הגליון הראשון‬ ‫העיתון‪.‬‬ ‫לי לשכוח את דמותו של העורך הצעיר‪,‬‬
‫של החרות היומית‪ ,‬ובו יבא התחלת‬ ‫הדל והכחוש‪ ,‬בהסבו אל שלחנו מוקף‬
‫הספור המושך את הלב‪ ,‬מסתרי יילדיז‪,‬‬ ‫הודעת הפתיחה‬ ‫גל העתונים הגדול‪ .‬עיניו העששות‬
‫שעובד על‪-‬ידי סופרנו החביב אברהם‬ ‫הביעו רחמים‪ ,‬שאיפה לתבונה‪,‬‬
‫״בלי שאון והמולה‪ ,‬בלי תקיעת‬ ‫להתעמקות שכלית‪ .‬בודד ישב בחדר‬
‫אלמאליח״‪.‬‬ ‫שופר כדרך עתונים רבים בעת היווס‪-‬‬ ‫המערכת‪ ,‬כעין כוך צר ועלוב‪ ,‬בקומה‬
‫נוסף לאלמאליח השתתפו בעיתון‬ ‫דם‪ ,‬בלי הבטחות שונות‪ ,‬אנו מגישים‬ ‫העליונה שבבית כולל הספרדים בעיר‪,‬‬
‫במרוצת השנים כותבים ידועים כמו‪:‬‬ ‫לפניכם קוראים יקרים את הגליון הרא­‬ ‫הנודע עד היום בשם חצר חבתון‪ ...‬זה‬
‫אז׳׳ר‪ ,‬ר׳ בנימין‪ ,‬משה סמילנסקי‪,‬‬ ‫שון של החרות שזה עתה נולדה‪.‬‬ ‫היה עבד המערכת‪ ,‬בבחינת ׳הגולם׳‬
‫אברהם לודוויפול‪ ,‬יחיאל מיכל‬ ‫צעירה לימים עודנה אמנם‪ ,‬אך חזקה‬ ‫הרוחני‪ ,‬העושה את כל המלאכות‬
‫ואיתנה היא‪ .‬ראשית מגמתנו במפעלנו‬ ‫הקשות מתוך חדוה וגיל‪ ,‬כדי להשביע‬
‫טוקצ׳ינסקי‪ ,‬ד״ר אריה בהם ואחרים‪.‬‬ ‫החדש אשר יצרנו היא‪ ,‬לעזור בכל‬
‫עיקר פריחתו הרעיונית של ״הח­‬ ‫כחנו לתחית השפה העברית בפי עמנו״‬ ‫את רצון בעליו״‪.‬‬
‫רות״ הייתה בעת ״מלחמת השפות״‬ ‫‪ -‬פותחת המערכת בראש הגליון הרא­‬ ‫ואכן בן־עטר השקיע בעיתון את‬
‫בישוב כאשר חברת ״עזרה״ רצתה‬ ‫שון ומוסיפה ‪ -‬״החרות איננה קנין שום‬ ‫מלוא אונו‪ .‬הוא רצה לחקות את‬
‫להנהיג את הלשון הגרמנית בבתי‪-‬‬ ‫מפלגה ואיננה מתקימת בכוח שום‬ ‫״האור״ של בן‪-‬יהודה בידיעות המרעי­‬
‫הספר‪ .‬אופיו הלוחם של העיתון נתגלה‬ ‫תמיכה חמרית מצד בתי חסד‪ ,‬חברות‬ ‫שות‪ ,‬בכותרות ובאותיות הגדולות‪,‬‬
‫עוד לפני מאבק זה‪ .‬בעת שהביא‪,‬‬ ‫שעליהן‪ ,‬כמו על עתון ״האור״‪ ,‬יצאה‬
‫למשל‪ ,‬דברים חריפים ביותר של עדה‬ ‫לעתים חמתם של כמה סופרים מבני‬
‫פישמן )מיימון( על פיטוריה כמורה‬ ‫העליה‪-‬השנייה שזילזלו ב״החרות״‪.‬‬
‫מבית‪-‬הספר הדתי בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬ודברים‬ ‫בראשיתו הכיל ״החרות״ ארבעה‬
‫קשים של הרב טולידאנו נגד השקפו­‬ ‫עמודים ובהם רשימות וידיעות כלליות‬
‫מן הארץ ומן העולם‪ .‬צביונו היה‬
‫תיה של ״אגודת ישראל״‪.‬‬ ‫ירושלמי מובהק ובלטו בתדירותן הידי­‬
‫עות שהעביר מנדל קרמר מירושלים‪.‬‬
‫קרמר היה‪ ,‬למעשה‪ ,‬״צינור״ להעברת‬
‫הודעות של השלטון התורכי אל קוראי‬
‫העיתונים‪ .‬הוא מסר ידיעות על ימי‪-‬‬
‫הולדת של אנשי השלטון‪ ,‬ביקורי‬
‫קצינים‪ ,‬נסיעות של פקידי הרשות‪,‬‬

‫‪20‬‬