Page 4 - etmol 99
P. 4
הערבית כפי שגרם הגירוש של היהודים. יהדותם ,ורובם הגדול פונים למדינת ישראל.
ואותה שנה ,1492 ,היתה כמובן שנת גילוי אמריקה, הגורל היהודי ״עובד״ כאילו לפי חוקים קבועים,
ובשעה שהאניות הנושאות יהודים פנו מזרחה ,אל כ״תכנות״ שבציפורים הנודדות ,היוצאות דרך קבע
קצהו האחר של הים התיכון ,לתורכיה ,ליוון ולארץ- לדרך ,כאילו פתאום פורשות כולן יחד כנפיים ומעופ־
ישראל ,פנתה ספינתו של קולומבוס מערבה -אל פות למקום חדש .למרבה המזל ,לפני יותר ממאה שנה
תעלומות האוקיינוס הלא ידוע ואל ההפתעה הגדולה נתעוררו רבים מן היהודים ברוסיה ובפולין ,צררו את
-נפתחו שערים חדשים ,פני העולם נשתנו .ומאורע זה צרורותיהם ,ויצאו למסע נדודים חדש וארוך ,מעבר
הוא שיוחג השנה בקול גדול וברעש רב ברחבי העולם לאוקיינוס ,לאותה יבשת שנתגלתה לפני 500שנה,
אמריקה; ואמריקה זו נתנה להם מקלט ובית ,והם
ובעיקר בספרד. הקימו שם יישוב בעל כוח יצירה רב ובעל השפעה -
אירופה נעזרה באוצרות אמריקה האגדיים והשליטה היישוב היהודי הגדול ביותר בעולם .באותו זמן נולדה
את ההגמוניה שלה על העולם במשך מאות שנים .היא תנועת התחיה היהודית ,וזרם לא גדול של אותה
גם העבירה את אוכלוסייתה ואת תרבותה לאותה הגירה פנה דרומה ,אל הארץ הישנה ,ויחד עם היהודים
יבשת גדולה ועצומה שגילה קולומבוס -לדרומה אשר באו מארצות המזרח הקימו כאן מחדש את
ולצפונה -עד שהגדולה במדינות אמריקה ,ארצות־ העצמאות היהודית .הנה כי כן נסגר המעגל .בעשרים
הברית ,היתה למעצמה הגדולה בעולם ,שהצילה השנים האחרונות מצטרפים אל היושבים כאן מאות
במאה זו את אמה־הורתה אירופה מידי שלטון אכזרי אלפים מיהודי רוסיה ,כחצי מיליון עד היום ,המבק
שביקש להשתלט עליה .ארצות־הברית היתה לארץ שים מקלט לעצמם ומבקשים להתחבר מחדש אל
העשירה בעולם ,שיצירתה התרבותית והמדעית
נכבדה מאוד 1492 .היא שנת חגם של האירופים ושל העם היהודי .מסע הנדודים של היהודים נמשך.
צאצאיהם באמריקה. אבל אותה שנת מפנה בהיסטוריה ,רנ״ב של
אבל שנה זו תהיה גם שנת זכרון לאסונם של ילידי היהודים ,היתה גם שנה גורלית לעמים רבים אחרים,
היבשת שמעבר לים ,בני המקום מאז ומעולם - ויש הרואים בה את שנת המפנה בהיסטוריה של אלף
תושבי המדינות הגדולות במרכז אמריקה ובדרומה השנים האחרונות .ב־ 1492חזרה ספרד להיות כולה
והשבטים אשר בצפון אמריקה ,שנפגשו ב־1492 ממלכה נוצרית ,לאחר מאות שנים של שלטון ערבי
לראשונה עם האדם האירופי והם ותרבותם ויצירתם, ולאחר שנסיון של השתרשות מוסלמית באירופה
אוצרותיהם ועושרם ,הושמדו ונבוזו ברוע ובאכזריות נכשל .הערבים שנותרו בספרד גורשו אף הם באכזריות
בידי האירופים שהתיישבו בכל רחבי היבשת והביאו כמו היהודים ולהם אף לא ניתנה האפשרות להישאר
לשם את תרבותם ואת אלוהיהם .חג החמש־מאות בספרד בתור נוצרים .אבל הם היו חלק קטן בלבד של
האומה הערבית הגדולה שהשתרעה מצפון אפריקה
לגילוי אמריקה אינו יום חגם שלהם. ועד הודו ,וגירוש זה לא גרם טראומה נוראה לאומה
שנה אחת -ופנים כה רבות לה.
לא הרי יהודי ספרדי כיהודי אשכנז .בגזירות תתנ״ו, קולומבוס נוחת באחד מאיי אמריקה
בימי מסעי הצלב בשנת ,1096קיבלו עליהם לעתים
יהודי אשכנז את ההרג והרצח כרצון שמים שאין
להרהר אחריו ,ויש מהם שמיהרו למסור נפשם ,הם
ובני ביתם ,לשחיטה ,כדי לקדש את השם .לא כך היו
יהודי ספרד ,הללו קיבלו את הדין ,אולם תהו עליו.
כאותו אב ,שאשתו ושני בניו מתו ברעב בברחם
מספרד .הוא קיבל את הדין אבל דומה כמו הכריז
כלפי שמים :אף־על־פי שאתה עושה הכל שאעזוב
אמונתי ועמי ,אני ממשיך .וגם סיפור זה מלווה את
ההיסטוריה היהודית לדורותיה .וכך כותב שלמה אבן
וירגה ב״שבט יהודה״ ,סיפור תלאותיהם וגירושם של
יהודי ספרד:
״שמעתי מפי זקנים יוצאי ספרד ,כי אניה אחת) של
המגורשים( באה בה מכת הדבר ,ובעל האניה השליכם
אל היבשה מקום שאין ישוב ,ושם מתו רובם ברעב,
וקצתם נתאמצו ללכת לרגלם עד ימצאו ישוב.
״ויהודי אחד בתוכם הוא ואשתו ושני בניו התאמצו
ללכת ,והאשה מאשר לא נוסתה כף רגלה ,נתעלפה
ומתה ,והאיש היה נושא הבנים ונתעלף גם הוא ושני
בניו ,מצד הרעב וכי הקיץ מן העלוף מצא שני בניו
מתים .ומרוב הדאגה קם על רגליו ואמר :רבון
העולמים! הרי אתה עושה שאעזוב דתי ,תדע נאמנה
שעל כרחם של יושבי שמים יהודי אני ויהודי אהיה
ולא יועיל כל מה שהבאת ותביא עלי! ואסף מן העפר
ומן העשבים וכסה את הנערים והלך לבקש ישוב״.
