Page 7 - etmol 99
P. 7
השישי שהתקיים ב 1903-היה הצעתו יונה קרמנצקי והיא התקבלה בהתלהבות .ואולם
הדקדקנים בצירים ,ובראשם המשפטן
של הרצל להקים באוגנדה ״מקלט רשמיים של המוסדות הציוניים ועל מכס בודנהיימר ,טענו שאין להקים את
זמני״ ליהודים הנרדפים .ההצעה מכתבים אישיים ,ממכתבי עסק ועד הקרן קודם שתנוסח חוקתה כדת וכדין
עוררה מחלוקת וכמעט גרמה לפילוג מכתבי אהבה ,ורבים אספו אותם .הבול
בתנועה בת שש השנים .בסופו של דבר הראשון של הקרן יצא לאור בשנת -וביצוע ההצעה נדחה.
נתקבלה מעין פשרה :הקונגרס החליט 1902ועליו כתובת ״ציון״ ומגן דוד. שפירא החל לפעול למען הגשמת
על בירור האפשרות להתיישבות הוא התקבל בהתלהבות ואחריו יצאו ההצעה .הוא החליף מכתבים עם אישים
באוגנדה ,וכמשקל נגד התקבלה גם לאור בולים אחרים ,צבעוניים ומעוצ ומוסדות ,יצא למסעות ,כינס כינוסים
החלטה על הקמת ״ועדה ארצישרא בים יפה ,ועליהם תמונות אישים ומפע ונשא נאומים .שנה לאחר כינוסו של
לית״ שתפעל למען עשיה בארץ .בעק לים בארץ-ישראל .במשך השנים יצאו הקונגרס הראשון ,במאי ,1898עמד
בות ועדה זו קם ״המשרד הארצישרא לאור אלפי בולים והם גם היו בולים שפירא לצאת לכינוס בקלן כדי להסביר
לי״ ב 1907-בראשות ארתור רופין. רשמיים של מדינת ישראל בימי הקמתה את רעיונו .הוא חש ברע והרופא אסר
בכך התחילה הפעולה המעשית בארץ- עליו לנסוע ,אבל שפירא לא נשמע לו
ישראל של התנועה הציונית ,יחד עם ב.1948- ונסע לאסיפה .בקלן חלה בדלקת ריאות
וב״ 8במאי הלך לעולמו .הוא לא זכה
הפעילות המדינית ברחבי העולם. הרצל מינה לקרמנצקי עוזר -גנרל להשתתף בקונגרס השני שהתקיים
הקרן הקיימת היתה המוציאה לפועל יהודי ,האציל אלכסנדר לבית אייס, שלושה חודשים אחר־כך .גם קונגרס זה
של תוכניות המשרד .פעולותיה באותן שהיה היהודי בעל הדרגה הגבוהה דן בהצעה על הקרן ,אבל זו נדחתה
שנים ,עד סוף מלחמת העולם הראשו ביותר בצבא האוסטרי -גנרל-מיור. לקונגרס שלאחריו ושוב נדחתה ההצעה
נה ,התפשטו לתחומים רבים ,ולא אייס שירת שנים רבות בצבא ואולם לקונגרס נוסף ,עד שאושרה בקונגרס
הצטמצמו ברכישת אדמות דווקא .היא כאשר רמזו לו שאם ברצונו להוסיף
השתתפה במשלחת של הבוטנאי פרופ׳ ולעלות בדרגה עליו להתנצר ,לא היסס החמישי.
בלאנקהורן ,שחקר את המחצבים ואת להתפטר .הרצל התרגש מן המחוה
אפשרויות ההתיישבות סביב ים המלח, הגאה של הגנרל היהודי ומינה אותו חודש לאחר ההחלטה על הקמת הקרן
מעבר לירדן ובעמק הירדן .במשלחת זו למנהל האדמיניסטרטיבי של לשכת הקיימת נבחר יונה קרמנצקי למנהלה
היה חבר אהרון אהרונסון ובאחד הקרן בוינה. והתחיל מייד בפעילות רבה.
ממסעותיו גילה את ״אם החיטה״. הנושא שעמד במרכז דיוני הקונגרס יונה״יוהאן קרמנצקי נולד באודסה
בשנת 1850ובגיל צעיר עזב את רוסיה
הקרן הלוותה את הכספים להקמת והשתקע בוינה .הוא למד הנדסת
תל-אביב והדר הכרמל ,עזרה לחינוך חשמל ,מקצוע חדש באותם ימים ,ופתח
העל-יסודי שהחל אז בארץ בגימנסיה מפעל לצורכי חשמל ,וזה התפתח מאוד.
״הרצליה״ ובגימנסיה בירושלים, משהגיע שמע חיבת״ציון לוינה ,הצטרף
רכשה אדמות ליד הכנרת ועליהן קמה קרמנצקי לאגודה המקומית .הוא היה
הקבוצה הראשונה דגניה ויישובים מן הראשונים שהרצל ,בן עירו ,העלה
אחרים .יהושע חנקין רכש בשבילה את לפניהם את רעיון התנועה הציונית
האדמות הראשונות בעמק יזרעאל, העולמית .הרצל רשם ביומנו ב״1896
והקרן הקימה שכונות לעולים התימנים שלוש הצעות שקרמנצקי הציע :להקים
במושבות הוותיקות ,יסדה חוות ניסיו תעשיה כימית על שפת ים המלח ,לחעז*
נות בבן-שמן בהנהלת יצחק וילנסקי, מל את הארץ על״ידי ניצול כוח המים
שבה הונהגה השיטה החקלאית המקוב וליער אותה ביוזמה לאומית כללית.
לת עד היום בארץ -״המשק המעורב״, היה בו בקרמנצקי מן הלהט של
ונטעה את היערות הראשונים בבן-שמן יהודי מזרח אירופה ומן היכולת המע
ובחולדה .שמה של הקרן הקיימת שית של יהודי המערב .הוא התלהב
התפרסם בעולם היהודי כולו .קופסאות מרעיונו של הרמן שפירא שהועלה
הקרן נמצאו כמעט בכל בית יהודי בקונגרס הראשון להקים קרן לאומית,
ורבבות פעלו למענה .היא היתה לסמל והחל ,כאמור ,לפעול למען מטרה זו,
של הציונות ולמוסד מחנך לארץ- עד שנתקבלה ההצעה .קרמנצקי נבחר
למנהל הקרן ,הקים לשכה ראשית
ישראל. בוינה וחיפש דרכים לפרסם את הקרן
עם תום מלחמת העולם הראשונה, בין הציונים ,לעשותה למוסד עממי
משהחלה הפעילות הגדולה בהתייש להמונים ולאסוף תרומות למען מטרו
בות ,התרכזה הקרן ברכישת אדמות,
נטיעת יערות ,חדירה לשטחים חדשים, תיה.
בעמק בית-שאן ,בעמק זבולון ובעמק קרמנצקי הציע את ספר-הזהב של
חפר ,ובעיקר בנגב .בפרוץ מלחמת הקרן ,שבו נרשמו ונרשמים בעלי יובל
העצמאות ב 1947-נמצאו על אדמת בימי חגיהם ובציונים אחרים של חייהם
בידי בני משפחותיהם ומוקריהם .ועד
הקרן-הקיימת 233 ,יישובים והן שעזרו היום תעודה זו היא תעודת כבוד ראשו
ליצור את גבולה של מדינת ישראל.
נה במעלה ליהודים בכל מקום.
לאחר קום המדינה היתה הקרן לגורם קרמנצקי החל גם בפירסום בולים
מרכזי בקליטת העליה ,הכשירה רבבות של קרן קיימת שתמורתם הוקדשה
דונם להתיישבות ונטעה יערות בכל לקרן .בולים אלו הודבקו על מסמכים
רחבי הארץ .בשנים האחרונות פרצה
מאות קילומטרים של דרכים והקימה
פארקים לרווחת ההמונים .עד היום היא
עדיין הקרן המרכזית ,המרכזת פעילות
רבה בארץ ובחוץ-לארץ לעשייתה של
הארץ לירוקה יותר ופורחת יותר.