Page 8 - etmol 99
P. 8
בית כנסת קדום במירון
מ ס עו ת הנ שי א
רבן גמליאל דיבנה הרבה לסייר בארץ כדי להשליט את סמכות ההנהגה
מאת אהרן אוגנהיימר
ור׳ אילעאי שהיו מהלכיו מעכו לכזיב ...הגיע לכזיב ובא רבן גמליאל עמד בראש מוסדות ההנהגה בארץ בתקופת
אחד ושאל לו את נדרו אמר לאחד שעימו כלום שתינו יבנה ,בשנים 115-96לערך .אם־כי אין ודאות לכך
רביעית יין האיטלקי ,אמר לו הן ,אמר לו אם כן יטייל שהתואר נשיא היה קיים כבר בימיו ,הרי בעיקרו של דבר
אחרינו עד שנפוג יינינו .טייל עמו עד שהגיעו לסולמה של מילא תפקיד זה וכדי להשליט את סמכות מוסדות ההנהגה,
צור.״ )תוספתא ,פסחים א׳( ייתכן שהמדובר כאן באותו הרבה לבקר ביישובי הארץ הקרובים והרחוקים ,מאשקלון
ביקור באכזיב שבו נתבקש רבן גמליאל על ידי שגביון שבדרום יהודה ועד אכזיב שבגליל העליון והמקורות
לפסוק לו הלכה .אם כך הדבר הרי תשובתו הראשונית של מאותם ימים מרבים לתאר ביקורים אלה .סביר להניח כי
רבן גמליאל ״המתן עד שנהיה בהלכה״ ,נבעה מן הסתם ההשראה לסיורים כאלה נבעה גם מנוהגם של קיסרי רומי
ונציביה לסייר בתחומי שליטתם .יש לציין כי רבן גמליאל
מכך שלא רצה לפסוק בהיותו נתון תחת השפעת היין. היה מקורב לשלטונות הרומיים ,ובמסגרת סיוריו בארץ
במקרהו של אותו אדם שביקש להתיר את נדרו ונתלווה ובתפוצות מצויות גם עדויות על מגעים עמם .הספרות
לשם כך לרבן גמליאל ,ניתן למצוא הקבלה מסוימת לנוהג התלמודית מציינת פעמים מספר את היחסים הקרובים בינו
להתלוות לפקידי הממשל הרומי תוך כדי ציפייה להתייח לבין השלטונות ,כולל היתרים מיוחדים שניתנו לו לשם
סות לבקשות שהופנו אליהם. האפשרות לקיימם ולהעמיקם.
עוד אנו מוצאים את רבן גמליאל קובע קביעות בעניינים בין העדויות על סיוריו של רבן גמליאל יש משקל מיוחד
הלכתיים שעה שהורה לבני טבריה לשנות ממנהגם ביחס למסורת הבאה :״אמר רבי יהודה מעשה בשגביון ראש
לנעילת בית-הכנסת בשבת בסוג מסוים של בריח .דברים בית״הכנסת של אכזיב ,שלקח כרם רבעי מן הגוי בסוריא
מפורשים ביחס להימצאו של רבן גמליאל בטבריה מצויים
במקור דלקמן :״אמר רבי יוסי פעם אחת הלך רבי חלפתא ונתן לו דמיו ,ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר
אצל רבן גמליאל לטבריא .מצאו שיושב על שולחנו של ממקום למקום ,ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה ,אמר לו
יוחנן בן הנזוף ובידו ספר איוב תרגום והיה קורא בו.״ משם ראיה ,אף הוא שלח לו ביד שליח חרש מה שעשית
)תוספתא ,שבת י״ג( רבי חלפתא איש ציפורי מגיע אצל
רבן גמליאל לטבריה ,ומוכיחו על כך שהוא קורא בספר עשוי אבל לא תשנה לעשות כן.״)תוספתא ,תרומות ב׳(.
מקור זה מציג את רבן גמליאל בתור מי ש״עובר ממקום
מתורגם של כתבי הקודש ואינו גונזו כדרך שנהג סבו. למקום״ ,ותוך כדי כך הוא נשאל שאלה בעניין הלכה .ניתן
דברי תוכחה של בני גליל לרבן גמליאל שעה שהלה ללמוד מכך גזירה שווה לגבי מקורות אחרים שבהם מופיע
רבן גמליאל ביישובים שונים ,במסגרת שגרתית של סיורי
מסייר במקומם מצויים גם במעשה המתייחס לביקור של הנשיא .במקרה זה אף נזכרת אחת התכליות של סיורים
רבן גמליאל בעכו :״מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על אלה והיא קביעת הלכה בנושאים קשים או שנויים במחלו
קת ,שבני המקום כולל נכבדים שבהם כמו אותו שגביון
ספסל של גוים בשבת בעכו ,אמרו לו אין נוהגין כן להיות
יושבין על ספסל של גוים בשבת .לא רצה לומר להן מותרין ששימש כראש בית״כנסת ,לא ידעו לפותרם.
אתם אלא עמד והלך לו.״ )תוספתא ,מועד קטן ב׳( .במקרה יש לציין כי גם הנציבים הרומיים ,תוך כדי מסעותיהם
זה לא הכירו מן הסתם בני הגליל את ההלכה שנתחדשה על- בפרובינקיות שעליהן היו ממונים ,נהגו לעסוק בענייני
ידי קביעתו של רבי עקיבא ,שבניגוד למקובל קודם לכן, משפט .אין ספק כי ניתן להשוות זאת לפניות אל רבן
התיר לשבת בשבת על ספסלים של גויים שמוכרים עליהם
סחורה ,למרות החשש שהדבר יראה כקיום מקח וממכר גמליאל לשם פסיקת הלכה.
הפניות אל הנשיא בעת סיוריו לא היו רק לשם קביעת
בשבת. הלכה .במקרה אחר שאירע אף הוא באכזיב ,בא אדם לרבן
צורך אחר שנתמלא בסיורי הנשיאים היה המגע עם גמליאל וביקש שיתיר לו את נדרו :״מעשה ברבן גמליאל
השלטונות .אין מדובר כאן רק בביקורים במקום מושבם של