Page 8 - etmol 99

‫בית כנסת קדום במירון‬

‫מ ס עו ת הנ שי א‬

‫רבן גמליאל דיבנה הרבה לסייר בארץ כדי להשליט את סמכות ההנהגה‬

‫מאת אהרן אוגנהיימר‬

‫ור׳ אילעאי שהיו מהלכיו מעכו לכזיב‪ ...‬הגיע לכזיב ובא‬ ‫רבן גמליאל עמד בראש מוסדות ההנהגה בארץ בתקופת‬
‫אחד ושאל לו את נדרו אמר לאחד שעימו כלום שתינו‬ ‫יבנה‪ ,‬בשנים ‪ 115-96‬לערך‪ .‬אם־כי אין ודאות לכך‬
‫רביעית יין האיטלקי‪ ,‬אמר לו הן‪ ,‬אמר לו אם כן יטייל‬ ‫שהתואר נשיא היה קיים כבר בימיו‪ ,‬הרי בעיקרו של דבר‬
‫אחרינו עד שנפוג יינינו‪ .‬טייל עמו עד שהגיעו לסולמה של‬ ‫מילא תפקיד זה וכדי להשליט את סמכות מוסדות ההנהגה‪,‬‬
‫צור‪.‬״ )תוספתא‪ ,‬פסחים א׳( ייתכן שהמדובר כאן באותו‬ ‫הרבה לבקר ביישובי הארץ הקרובים והרחוקים‪ ,‬מאשקלון‬
‫ביקור באכזיב שבו נתבקש רבן גמליאל על ידי שגביון‬ ‫שבדרום יהודה ועד אכזיב שבגליל העליון והמקורות‬
‫לפסוק לו הלכה‪ .‬אם כך הדבר הרי תשובתו הראשונית של‬ ‫מאותם ימים מרבים לתאר ביקורים אלה‪ .‬סביר להניח כי‬
‫רבן גמליאל ״המתן עד שנהיה בהלכה״‪ ,‬נבעה מן הסתם‬ ‫ההשראה לסיורים כאלה נבעה גם מנוהגם של קיסרי רומי‬
‫ונציביה לסייר בתחומי שליטתם‪ .‬יש לציין כי רבן גמליאל‬
‫מכך שלא רצה לפסוק בהיותו נתון תחת השפעת היין‪.‬‬ ‫היה מקורב לשלטונות הרומיים‪ ,‬ובמסגרת סיוריו בארץ‬
‫במקרהו של אותו אדם שביקש להתיר את נדרו ונתלווה‬ ‫ובתפוצות מצויות גם עדויות על מגעים עמם‪ .‬הספרות‬
‫לשם כך לרבן גמליאל‪ ,‬ניתן למצוא הקבלה מסוימת לנוהג‬ ‫התלמודית מציינת פעמים מספר את היחסים הקרובים בינו‬
‫להתלוות לפקידי הממשל הרומי תוך כדי ציפייה להתייח­‬ ‫לבין השלטונות‪ ,‬כולל היתרים מיוחדים שניתנו לו לשם‬

‫סות לבקשות שהופנו אליהם‪.‬‬ ‫האפשרות לקיימם ולהעמיקם‪.‬‬
‫עוד אנו מוצאים את רבן גמליאל קובע קביעות בעניינים‬ ‫בין העדויות על סיוריו של רבן גמליאל יש משקל מיוחד‬
‫הלכתיים שעה שהורה לבני טבריה לשנות ממנהגם ביחס‬ ‫למסורת הבאה‪ :‬״אמר רבי יהודה מעשה בשגביון ראש‬
‫לנעילת בית‪-‬הכנסת בשבת בסוג מסוים של בריח‪ .‬דברים‬ ‫בית״הכנסת של אכזיב‪ ,‬שלקח כרם רבעי מן הגוי בסוריא‬
‫מפורשים ביחס להימצאו של רבן גמליאל בטבריה מצויים‬
‫במקור דלקמן‪ :‬״אמר רבי יוסי פעם אחת הלך רבי חלפתא‬ ‫ונתן לו דמיו‪ ,‬ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר‬
‫אצל רבן גמליאל לטבריא‪ .‬מצאו שיושב על שולחנו של‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה‪ ,‬אמר לו‬
‫יוחנן בן הנזוף ובידו ספר איוב תרגום והיה קורא בו‪.‬״‬ ‫משם ראיה‪ ,‬אף הוא שלח לו ביד שליח חרש מה שעשית‬
‫)תוספתא‪ ,‬שבת י״ג( רבי חלפתא איש ציפורי מגיע אצל‬
‫רבן גמליאל לטבריה‪ ,‬ומוכיחו על כך שהוא קורא בספר‬ ‫עשוי אבל לא תשנה לעשות כן‪.‬״)תוספתא‪ ,‬תרומות ב׳(‪.‬‬
‫מקור זה מציג את רבן גמליאל בתור מי ש״עובר ממקום‬
‫מתורגם של כתבי הקודש ואינו גונזו כדרך שנהג סבו‪.‬‬ ‫למקום״‪ ,‬ותוך כדי כך הוא נשאל שאלה בעניין הלכה‪ .‬ניתן‬
‫דברי תוכחה של בני גליל לרבן גמליאל שעה שהלה‬ ‫ללמוד מכך גזירה שווה לגבי מקורות אחרים שבהם מופיע‬
‫רבן גמליאל ביישובים שונים‪ ,‬במסגרת שגרתית של סיורי‬
‫מסייר במקומם מצויים גם במעשה המתייחס לביקור של‬ ‫הנשיא‪ .‬במקרה זה אף נזכרת אחת התכליות של סיורים‬
‫רבן גמליאל בעכו‪ :‬״מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על‬ ‫אלה והיא קביעת הלכה בנושאים קשים או שנויים במחלו­‬
‫קת‪ ,‬שבני המקום כולל נכבדים שבהם כמו אותו שגביון‬
‫ספסל של גוים בשבת בעכו‪ ,‬אמרו לו אין נוהגין כן להיות‬
‫יושבין על ספסל של גוים בשבת‪ .‬לא רצה לומר להן מותרין‬ ‫ששימש כראש בית״כנסת‪ ,‬לא ידעו לפותרם‪.‬‬
‫אתם אלא עמד והלך לו‪.‬״ )תוספתא‪ ,‬מועד קטן ב׳(‪ .‬במקרה‬ ‫יש לציין כי גם הנציבים הרומיים‪ ,‬תוך כדי מסעותיהם‬
‫זה לא הכירו מן הסתם בני הגליל את ההלכה שנתחדשה על‪-‬‬ ‫בפרובינקיות שעליהן היו ממונים‪ ,‬נהגו לעסוק בענייני‬
‫ידי קביעתו של רבי עקיבא‪ ,‬שבניגוד למקובל קודם לכן‪,‬‬ ‫משפט‪ .‬אין ספק כי ניתן להשוות זאת לפניות אל רבן‬
‫התיר לשבת בשבת על ספסלים של גויים שמוכרים עליהם‬
‫סחורה‪ ,‬למרות החשש שהדבר יראה כקיום מקח וממכר‬ ‫גמליאל לשם פסיקת הלכה‪.‬‬
‫הפניות אל הנשיא בעת סיוריו לא היו רק לשם קביעת‬
‫בשבת‪.‬‬ ‫הלכה‪ .‬במקרה אחר שאירע אף הוא באכזיב‪ ,‬בא אדם לרבן‬
‫צורך אחר שנתמלא בסיורי הנשיאים היה המגע עם‬ ‫גמליאל וביקש שיתיר לו את נדרו‪ :‬״מעשה ברבן גמליאל‬
‫השלטונות‪ .‬אין מדובר כאן רק בביקורים במקום מושבם של‬