Page 13 - etmol 99
P. 13
צפת בציור עממי ביקרו אצלו בעכו .בדמשק פגש יהודי מי ,כי ככה היה לבושו .כשנכנסתי
לביתו ,הזמינני לשבת על האדמה ,על
עליהם לדאוג לפרנסתם. מצידון שהכירו קודם לכן בעכו.
בעכו התאכסן שולץ בבית הקונסול מותר להניח שרבים מיהודים אלה גבי שטיח.״
של חברת-הלבאנט האנגלית ,ריצ׳רד היו קשורים בסחר הכותנה ,שגדלה שולץ טוען כי הוא שאל את אברהם
אסגייט .היהודים ,כך הוא מספר ,נטו בגליל ויוצאה לארצות אירופה דרך אם הוא יודע מהי פרשת השבוע ואבר
להתרחק מביתו של הקונסול ,מאחר נמלי עכו וצידון .מכל מקום עולה הם לא ידע .היתה זו פרשת עקב ושולץ
שאשתו היתה משומדת שנטבלה על הר שקשת העיסוקים של יהודי הארץ היתה נשא לפני הנאספים דרשה על ישו .הוא
הכרמל .אף-על-פי-כן ביקשו את מגוונת למדי .מנחם חבר ואברהם עזזי כותב כי ״היהודים שמעו את דברי
מירושלים עסקו בענייני כספים ,ליהודי בשקט ושלחו אחרי יהודי אחד ,דוד
התערבות האיש בשעת מצוקה. ירושלמי אחר היתה חנות סדקית .שני שמו שהוא המלומד ביותר ביניהם,
שולץ מספר על יהודיה מעכו אשר יהודים שחילקו את זמנם בין עכו לצפת וחזרתי לפניו על כל דברי .הציעו לפני
השלטונות חתמו את ביתה משום שבתה ניסו למכור לשולץ אבנים יקרות ,בעוד אוכל בביתו של דוד ,אך מיהרתי
הקטנה שפכה מים מן החלון ,ואלה להצטמצם בענייני כי נקראתי משם.״
ניתכו על ראשו של קאדי שעבר במק שיהודי מעכו ניסה למכור לו סרטן-ים. השיחה עם היהודים היתה בעברית
רה במקום .בהשתדלות הקונסול הוחזר יהודי אחר השכיר את עצמו כדי לסרוק ואחר-כך תירגם אותה המיסיונר לער
מפתח הבית לידי היהודיה .זו כנראה צמר בעכו ,אלא שדרש שכר גבוה בית בשביל הערבים .כשיצא מהבית
העדות הקדומה ביותר על התערבותו מאוד ,ועל כן נשכר במקומו פועל ליווה אותו אברהם ועזר לו לעלות על
של קונסול אנגלי למען יהודים בארץ-
ישראל .יש לציין כי יהודי ליוורנו מוסלמי שהיה מוכן להסתפק במחצית סוסו.
שפעלו במזרח נהנו מחסותה של צרפת שולץ מספר כי ב״בית דגוך׳ )בית
מאז ראשית המאה ה .18-אלה מהם הסכום. ג׳ן( פגש יהודי אחד מתושבי פקיעין,
שפעלו בחלב שבסוריה עברו אחרי דומה שגם קשת ההשכלה היתה גם הוא לבוש כמו מוסלמי ,ולכן לא
מגוונת מאוד .יהודי אחד היה מסוגל הכיר בו שהוא יהודי ,עד שנודע לו
שנת 1744לחסותה של אנגליה. להסביר לשולץ את ההבדל שבין הדונ- הדבר מתוך דבריו .שולץ דיבר אליו
מה )מאמיני שבתי צבי שהתאסלמו
לעיון נוסף :ידיעות על יהודי א״י יהודית-ערבית מעורבת.
במקורות פרוטסטנמיים מן המאה ושמרו בסוד את אמונתם השבתאית( שולץ ביקר גם בכפר יסיף .הוא הגיע
הי״ח ,ב״ז ק ד ה ארץ־ישראל ,כרך י״ב, ובין השבתאים היהודים .ואילו שני לשם ב 12-באוגוסט 1754בלוויית בנו
הוצאת החברה לחקירת ארץ־ישדאל של הקונסול הבריטי בעכו .זה האחרון
נערים יהודים מעכו סיפרו לו שלא עלה שלח לקרוא את רב הקהילה ,אולם
ועתיקותיה. בידם ללמוד לקרוא ,משום שהיה נמסר לו כי הוא יצא לשפרעם .שולץ
קרא לפני הנוכחים פרק בתהילים
וכשגמר שלחו לקרוא יהודי אחר,
שאף-על-פי שלא היה רב ,נחשב בכפר
ללמדן והביאוהו לאכסניה שבה
התאכסנו האורחים .שם היהודי היה
אברהם גלאל.
שולץ דיבר אליו עברית ואברהם
גלאל ענה לו בעברית צחה ושוטפת.
שולץ קרא לפניו את פרשת השבוע
)דברים י״א( על הברכה והקללה ושאל
אותו שאלות שונות כדרך המיסיונרים.
במקום אחר בספרו מספר שולץ כי פגש
ביהודי אחד מעכו ,ששמו דוד בארי,
שהלך לכפר יסיף להלווייתן של שתי
נשים זקנות ,תושבות עכו .הן מתו
בעכו והובלו לקבורה ,כנהוג ,בכפר
יסיף.
תכונה בולטת של היישוב היהודי
העולה מיומנו של שולץ היא ניידותו
הרבה .כאשר ביקר שולץ בצפת מצא
בה רק אחד מתוך כעשרים תלמידי
בית-המדרש :״השאר כמו מרבית היהו
דים האחרים ,יצאו למסעותיהם״ .כן
מזכיר שולץ יהודים המחלקים את
עתותיהם בין צפת לעכו ויהודי שיש לו
בית גם בצפת וגם בצידון .בעכו סעד
שולץ בחג הסוכות על שולחנו של
אברהם מטורינו יחד עם יהודים מצפת
ומצידון .יהודים מטבריה ומצפת ,אשר
שולץ נפגש אתם בביקורו בערים אלו,
3ו
