Page 12 - etmol 99

‫בשל ריבוי שיחי ההדס‪ ,‬שריחם השיב‬ ‫יהודים‪ ,‬מהם כעשרים שהיו תלמידים‬ ‫סכיבות הכנרת‬
‫את נפשנו‪ ,‬כי שיח זה הוא ריחני יותר‬ ‫בבית‪-‬המדרש‪ .‬מספרים אלה תואמים‬
‫במזרח מאשר בגינות הנוי באירופה‪,‬‬ ‫את הידוע ממקורות אחרים‪ :‬ריצ׳ארד‬ ‫הראשון המרחיב את הדיבור על יישוב‬
‫וזה גם בשל היותם מצויים במספר רב‪,‬‬ ‫פוקוק‪ ,‬שביקר בצפת בשנת ‪ ,1738‬מצא‬ ‫מחודש זה‪ .‬פרידריך האסלקוויסט‪,‬‬
‫כי רוכבים או הולכים בתוך צמחיה זו‬ ‫בה כעשרים עד שלושים תלמידים‬ ‫חוקר הטבע השוודי שביקר בטבריה‬
‫שעות תמימות והאוויר כולו הוא ריחני‬ ‫ושבעה בתי‪-‬כנסת‪ ,‬ואילו יוסף סופר‬ ‫בשנת ‪ ,1751‬רק מציין שמחציתה של‬
‫ובייחוד השכם בבוקר ולאחר שקיעת‬ ‫כתב בשנת ‪ ,1762‬כי לפני הרעש של‬ ‫העיר מיושבת יהודים‪ ,‬המעלים מם‬
‫השמש כשהריח נספג בעצים ובעש‪-‬‬ ‫שנת ‪ 1759‬היו בעיר שישה בתי‪-‬כנסת‪.‬‬ ‫לערבים‪ .‬שולץ‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מתאר בהרח­‬
‫שולץ כותב שיהודי צפת סיפרו לו כי‬ ‫בה את העיר ומספר כי הוא ובני לוויי­‬
‫בים‪.‬״‬ ‫בעין‪-‬זיתים היה דפוס עברי‪ ,‬שאותיותיו‬ ‫תו הובאו אל ״בית המדרש אשר נחשב‬
‫הובאו מפרנקפורט‪ .‬אבל הוצאות‬ ‫לאחר זה של צפת״‪ ,‬לגדול ביותר‬
‫דאהר אל‪-‬עמר מושל הגליל המשיל‬ ‫ההדפסה היו כה גבוהות עד כי היה‬ ‫במזרח ומוסיף‪ :‬״מצאתי שם כעשרים‬
‫על צפת את בנו שיח׳ עלי שנמצא‬ ‫כדאי יותר ליבא ספרים מאירופה ובית‪-‬‬ ‫צעירים לומדים תלמוד‪ .‬אחד המורים‬
‫באותו הזמן בטבריה‪ ,‬אבל מסר הוראות‬ ‫הדפוס נסגר‪ .‬יצחק בן‪-‬צבי ואברהם‬ ‫עדיין ידע יידיש‪-‬טייטש‪ ,‬אבל האחרים‬
‫לממלא מקומו לטפל באורחים בכבוד‬ ‫יערי‪ ,‬חוקרי צפת והדפוס העברי‪,‬‬ ‫דיברו פורטוגזית או ספרדית וערבית‪,‬‬
‫רב‪ :‬״לפי הוראת המושל השיח׳ עלי‬ ‫אומרים שידיעה זו אין בה ממש‪ .‬אולם‬ ‫מאחר שבאו ממולדתם בגיל כה צעיר‪.‬‬
‫רכבנו אל חצרו‪ .‬כיון שהוא לא נמצא‬ ‫שניהם לא נתנו דעתם על העובדה‪,‬‬ ‫על כן נאלצתי לדבר כאן עברית‪ ,‬שפה‬
‫במקום אלא היה בטבריה‪ ,‬מסר בידינו‬ ‫שגם הנוסעים ההולנדים יוהאן איגידיוס‬ ‫שהבינוה אך לא היו מורגלים בדיבו­‬
‫מכתב לממלא‪-‬מקומו חאג׳ עלי מוחמד‬ ‫ואן‪-‬אגמונט ויוהאן היימן‪ ,‬שביקרו‬
‫בצפת ברבע הראשון של המאה הי״ח‪,‬‬ ‫רה‪.‬״‬
‫ובו הוראה לדאוג לנו ולכלכלתנו כאילו‬ ‫לאחר שהתפתחה ביניהם שיחה‬
‫היה הוא‪ ,‬המושל‪ ,‬במקום‪ .‬ממלא‪-‬מקומו‬ ‫מדווחים אף הם על קיומו של בית‪-‬דפוס‬ ‫בענייני אמונה‪ ,‬הובאו האורחים אל‬
‫עשה כך‪ ,‬אך כדי שלא נהיה לבדנו‬ ‫עברי‪.‬‬ ‫בית‪-‬הכנסת ״שהוא גדול למדי אך לא‬
‫בארמון המושל‪ ,‬ביקש אותנו להתאכסן‬ ‫נקי״‪ .‬שולץ נשא שם דברים לפני‬
‫בביתו וזאת כדי שיטפלו בנו וכדי‬ ‫תיאורה של צפת בפי שולץ הוא‬ ‫כשלושים איש‪ ,‬ולבסוף הובא לביתו‬
‫שהמאכלים לא יתקררו בהיותם מובאים‬ ‫של ה״פוקד״‪ ,‬כפי שהוא כותב ומתכוון‬
‫מביתו אל חצר המושל‪ .‬רכבנו לכן עוד‬ ‫ססגוני ביותר ומעיד על דרך סיפורו‪,‬‬
‫באותו ערב אל ביתו וקיבלו את פנינו‬ ‫הוא מתאר את הדרך לצפת‪ :‬״על אף‬ ‫ל״פקיד״‪.‬‬
‫למחרת ביקר שולץ בצפת‪ ,‬מקום שם‬
‫בחביבות‪.‬״‬ ‫שהדרך עייפה אותנו‪ ,‬הרי נהנינו ממנה‬ ‫מצא שישה בתי‪-‬כנסת וכמאתיים‬
‫למחרת יצאו הצליינים בלוויית המא­‬
‫רח לבקר את המקומות הקדושים סביב‬
‫צפת והם היו בקבר לאה אשת יעקב‬
‫וראו את עץ האלון שמתחתיו קבר‬
‫יעקב את התרפים של לבן‪ .‬משם פנו‬
‫למצודה העתיקה של צפת וביקרו את‬
‫״מרחץ יהודית״‪ ,‬שם התרחצה כנראה‬
‫יהודית כאשר צר הולופרנס על העיר‬
‫בתוליה‪ .‬אחר‪-‬כך ערפה יהודית את‬
‫ראשו של הכובש האכזר והצילה את‬
‫עירה‪ ,‬הכל כמסופר בספר ״יהודית״‪.‬‬
‫ממלא מקום מושל העיר הוא שהוביל‬
‫את האורחים אל ראש הקהילה היהודית‬
‫ושולץ מסר לו את מכתב ההמלצה‬
‫מראש קהילת יהודי ירושלים‪ .‬שולץ‬
‫דרש בכל מקום בתנ׳׳ך‪ ,‬לפני היהודים‬

‫ולפני הערבים‪.‬‬
‫בעכו‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהה שולץ יותר‬
‫משנה‪ .‬משם יצא לבקר ביישובי הגליל‪.‬‬
‫ישיבתם של יהודים בשפרעם ובחיפה‬
‫נזכרת ביומנו רק אגב אורחא‪ .‬הוא‬
‫מספר כי בפקיעין‪ ,‬שאותה הוא מכנה‬
‫״בקעיה״‪ ,‬יושבות כעשר משפחות‬
‫יהודיות‪ .‬הוא כותב‪ :‬״עוד יהודים גרים‬
‫כאן ולפיכך דיברתי על לב אוסגייט‬
‫הצעיר לרכוב עמדי שמה‪.‬״ )אוסגייט‬
‫היה בנו של הקונסול האנגלי בעכו‬
‫שנלווה אליו(‪ .‬שולץ מספר כי השלטון‬
‫בכפר הוא בידי השיח׳ פאתח‪ ,‬אך‬
‫במקום יושב רק ממלא מקומו ואליו פנו‬
‫הנוסעים‪ .‬הוא ממשיך‪ :‬״אחרי האוכל‬

‫הלכנו אל היהודים‪ ,‬שמספרם הוא קרוב‬
‫לעשר משפחות‪ ,‬רק מיעוטם היה בבית‪.‬‬

‫תחילה סרתי לביתו של אברהם אשר‬
‫פגשני ברחוב והכניסני לתוך ביתו‪ ,‬כי‬
‫שאלתי לבית‪-‬הכנסת‪ .‬את זה סיפרו‬
‫שאר האנשים לאברהם‪ ,‬לפיכך ניגש‬
‫אלי ראשונה‪ .‬מתחילה חשבתיו למוסל­‬

‫‪12‬‬