Page 14 - etmol 99

‫‪M‬מלחמת השב^ בתל־אביב‬

‫עם הקמח העירייה התנהל ויכוח עם השכוטתשתבש כ׳ ״׳‪nniinn di‬‬
‫יה הוא יום השבת על־כ׳ דת ישראל״ • הרב קוק מפשר‬

‫מאת אילן שחורי‬

‫מיים בתל‪-‬אביב בגלל אי שמירת השבת‬ ‫שמירת השבת בתור יום המנוחה מירה על השבת בתור יום מנוחה‬
‫בשכונה‪ .‬ב‪ 1910-‬פרץ בוועד תל‪-‬אביב‬
‫ויכוח חריף בעקבות תלונתו של הרב‬ ‫הרשמי כמעט מנעה את התפתחותה של מוחלט‪ ,‬היתה תנאי בל יעבור‪.‬‬
‫קוק על כי הדיליז׳נס של תל‪-‬אביב נסע‬
‫בין תל‪-‬אביב ליפו בשבת‪ .‬באותה‬ ‫תל־אביב בראשית שנות העשרים ואת המשא־ומתן על סיפוח השכונות‬
‫ישיבה סוכם שלא לחוקק חוקי שבת‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬אך הוסכם לסגור את שער‬ ‫איחודה עם השכונות סביבה‪ ,‬עם מתן לתל״אביב‪ ,‬לא היה קל‪ ,‬ולא אחת נראה‬
‫הרכבת ברחוב הרצל בשבת כדי שלא‬
‫תיכנס תנועה לשכונה במהלך החג‬ ‫מעמד עצמאי ותוקף חוקי לתל״אביב כי חלום תל״אביב הגדולה הולך ונמוג‪.‬‬

‫והשבת‪.‬‬ ‫כמועצה מקומית‪ .‬הצעה של הרגע המחלוקות בין תושבי תל׳אביב‪ ,‬בין‬
‫ואולם רק בראשית ‪ 1923‬עלתה‬
‫שאלת שמירת השבת בתל‪-‬אביב‬ ‫האחרון‪ ,‬שיזם הרב אברהם הכהן קוק‪ ,‬השכונות לבין עצמן ובין השכונות‬
‫המאוחדת במלוא חריפותה‪ ,‬והיא היתה‬
‫אחת הסיבות להתמשכותו של המשא‪-‬‬ ‫רבה של יפו ושל ירושלים‪ ,‬הביאה לתל־אביב התמקדו בנושאים רבים‪,‬‬
‫ומתן בין תל‪-‬אביב לשכונות הסובבות‪.‬‬
‫מאז הקמתה שמרה תל‪-‬אביב בדרכה‬ ‫להרגעת הרוחות ולהמשך גיבושה של אבל‪ ,‬כאמור‪ ,‬שאלת שמירת השבת‬

‫שלה על יום המנוחה בלי חוק או תקנה‬ ‫תל־אביב כמרכז העירוני העברי של היתה המחלוקת המהותית והקשה‬
‫כלשהי‪ .‬כל המשרדים הרשמיים‪ ,‬כל‬
‫העסקים וכל העבודות שבתו מפעילות‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫שנות המנדט‪.‬‬
‫בשבתות‪ ,‬במועדים ובחגי ישראל‪.‬‬
‫״פרשת השבת״ בתל־אביב נחשפה‬
‫ואולם עכשיו‪ ,‬עם האיחוד הצפוי‪ ,‬פרץ‬
‫מאבק על החרפת שמירת השבת‪.‬‬ ‫במלוא חומרתה בראשית ‪ ,1923‬זמן‬

‫בישיבה הראשונה של ״ועד עיריית‬ ‫הרב קוק מחרים‬ ‫קצר לאחר ששלטונות המנדט הבריטי‬
‫תל‪-‬אביב״ ושל באי‪-‬כוח השכונות‬ ‫העניקו לשכונת תל״אביב מעמד של‬
‫)״ועד השישים״(‪ ,‬שהתכנסה ב‪ 2-‬בפב­‬
‫רואר ‪ ,1923‬הועלה עניין שמירת‬ ‫שכונה עצמאית מיפו והכתירו את‬
‫השבת בתל‪-‬אביב במלוא חריפותו‪.‬‬
‫בסעיף השלישי של פרוטוקול אותה‬ ‫היישוב ״מועצה מקומית״‪ .‬ההחלטה זו לא היתה הפעם הראשונה שנושא‬
‫ישיבה נכתב‪ :‬״מצד קבוצה של שומרי‬
‫שבת נכנסה בקשה לדון באותה ישיבה‬ ‫לראות בתל־אביב שכונה עצמאית שמירת השבת כיום מנוחה היה סלע‬
‫על דבר עניין חילול השבת והכנסת‬
‫פרק בחוקת תל‪-‬אביב‪ ,‬שיגן על שמירת‬ ‫לוותה בהחלטה מנדטורית לאחד עמה מחלוקת בתל״אביב‪ .‬עוד בימים הרא­‬

‫השבת ויעניש את מחלליה‪ .‬אחרי‬ ‫כמה שכונות יהודיות הסובבות אותה‪ .‬שונים‪ ,‬סמוך להקמתה של ״אחוזת‬
‫שנתקבלה הצעת הנאספים בהרמת‬
‫ידיים‪ ,‬נדחתה השאלה הזאת והוחלט‬ ‫ואולם כמה משכונות אלו‪ ,‬כמו נוה־ בית״‪ ,‬התלבטו• ראשי השכונה האם‬
‫שעיריית תל‪-‬אביב תבוא בדברים עם‬
‫באי‪-‬כוח שומרי השבת לסדר ישיבה‬ ‫שלום‪ ,‬שבה חיו יהודים דתיים ויהודים להנהיג בעיר חוקים דתיים‪ .‬הרב הרא­‬
‫משותפת בזמן קרוב לדון רק על השא­‬
‫לה הזאת״‪ .‬בישיבה השלישית של‬ ‫חרדים רבים‪ ,‬התנגדו לאיחוד אם לא שי של יפו באותם ימים‪ ,‬הרב אברהם‬
‫העירייה ושל באי‪-‬כוח השכונות‪ ,‬שהת­‬
‫קיימה כשבועיים אחר‪-‬כך‪ ,‬חזרו נציגי‬ ‫תקבל תל־אביב צביון דתי מלא‪ ,‬והש* הכהן קוק‪ ,‬החרים טקסים חגיגיים ורש‪-‬‬
‫השכונות על דרישתם לשמור את‬
‫השבת בתל‪-‬אביב‪ .‬בפרוטוקול הישיבה‬ ‫נחום גוטמן צייר את תל־אביב בראשיתה‪ ,‬ברחוב הרצל נמתחה שרשרת כדי למנוע כניסה לשכונה בשבת‬
‫נכתב‪ ,‬כי בישיבה זאת המשיכו הנוכ­‬
‫חים את הוויכוח על אופי הבחירות‬

‫בעיריה‪ ,‬אבל קודם שנכנסו לסדר היום‪,‬‬
‫ביקש החבר אזולאי את רשות הדיבור‬

‫ודיבר נגד חילול השבת בפרהסיה‬
‫״שהולך ומתפשט בתל‪-‬אביב והשכונות‬

‫באופן מבהיל‪ .‬ערבים מוכרים בשבת‬
‫ברחובות והיהודים קונים בגלוי לעין‬
‫השמש והפקרות גדולה שוררת בכל‬

‫‪14‬‬