Page 18 - etmol 99
P. 18
והוא שואל :״האינך אדם ככל אדם?
אם כן ,היכן היא המולדת שלך? אין
ההיסטוריה יודעת ואינה רוצה לדעת
עם בלי׳ארץ.״
לד״ר רילף היו נימוקים מיוחדים רילף נואם בקונגרס הציוני השני ,מאחוריו הרצל
במינם לצורך של היהודים בארץ משל
הם .הוא דיבר על נשקם של האנטיש ולריכוזם במדינה משלהם .הספר עורר הצאר הרוסי ,החלו פרעות קשות ביהו״
מים ועל המנהג החביב עליהם לעשות הד רב והיה לספר היסוד של ״חיבת* די דרום רוסיה .השמועות הגיעו אל
את כל היהודים ערבים לחטאות היהודי ד״ר רילף ,שחי מעבר לגבול הרוסי,
היחיד וביקש כי תהיה גם ליהודי הזכות ציון״ ,אבל ספר זה ,כמו ״מדינת היהו והוא היה הראשון שפירסם בעולם,
להיות נבל ,בלי שיאשימו בכך את שאר דים״ של הרצל ,שיצא לאור 14שנה ב״ 22במאי ,1881את דבר קיומם של
אחר״כך ,לא קרא לעליית היהודים הפוגרומים .ד״ר רילף הקים מייד ועד
היהודים. לארץ־ישראל ולהפיכתה לארץ יהודית, לעזרת הנפגעים בעירו .בקרב יהודי
בפרק האחרון בספרו ,ששמו ולא הצביע על ארץ מיוחדת שבה רוסיה התארגנה קבוצת צעירים שביק
״חירות״ ,כתב ד״ר רילף כי ״לא בשי שה לפרסם בארצות אירופה את סיפור
ווי זכויות נינצל ,הן אינן אלא הצעד צריכים היהודים להתיישב. השוד והרצח ,מאחר שהצנזורה הרוסית
הראשון ,החוק יכול להעניק לנו זכויות שנה לאחר צאת ״אוטואמנציפציה״ לא איפשרה לפרסם ידיעות על הפר*
שוות ,אבל הוא לא יבוא לידי הגשמה. של פינסקר פירסם ד״ר רילף ספר עות .צעירים אלו כינסו את סיפורי
ושום מאבק בגולה לא יעזור לנו.״ אנו הפוגרומים ומסרו אותם לידי ד״ר
יכולים לעזור רק לעצמנו ,קבע ד״ר בגרמנית בשם עברי ״ארוכת בת רילף ,וזה תירגם אותם לאנגלית ושלח
רילף ,בכך שנהיה עם ככל העמים ונשב עמי״ .בניגוד לפינסקר שביסס את אותם לאנגליה .התיאורים נדפסו
על אדמתנו ככל העמים ,אין שונאים דעותיו על ניתוח מדיני-חברתי ,בלי בעתונות האנגלית ,ו״טיימס״ ,הגדול
לנו כמונו עצמנו .אנחנו שכחנו את שיעסוק בערכים יהודיים ,הבליט רילף בעתוני אנגליה ,פירסמם בהרחבה רבה
המולדת ורק היא יכולה להשיב לנו את בספרו את המהות ואת התודעה היהו ובאנגליה ובאמריקה קמה תנועה גדולה
כבודנו .את חירותנו לא נוכל להשיג דית ,ושלא כספרו של פינסקר ,הוא לעזרת נפגעי הפוגרומים ,שהקיפה את
בשום ארץ ,אלא בארץ-ישראל ,כל קרא בפירוש לריכוז העם היהודי אירופה ואת ארצות״הברית .מאות אלפי
בארץ-ישראל .ד״ר רילף סקר את מצב לירות שטרלינג נאספו אז לעזרת
מקום אחר איננו אלא פזורה חדשה.
ואולם ,גם רילף עצמו ,כהרצל אחר- היהודים בעולם ,ובראש ובראשונה את הנרדפים.
כך ,איננו קובע שארץ-ישראל תהיה מצבם של יהודי מזרח אירופה ,והגיע לאחר הפרעות החלה הגירה גדולה
ארצם של כל היהודים אלא רק לאלו למסקנה שאין להם פתרון אלא בחידוש של יהודים מרוסיה ,למערב ולארצות־
שצריכים לה :״הארץ הזאת מחכה לנו חייהם במולדתם ההיסטורית ,ארץ- הברית ,ורבים מהפליטים עברו דרך
והיא שוממה וברחמים רבים היא ישראל ,ותבע ״לכבד מחדש את ארצנו, ממל ונעזרו ביהודי העיר .ד״ר רילף
קוראת אותנו אל חיקה .ואנחנו נלך לחדש מחדש את ארצנו ,לחדש מחדש הקים למען הפליטים בית־חולים ובית״
לשם ,לא כולנו ,כמובן ,אלא רק אלה את עמנו ,להקים מחדש את המדינה ספר לילדים .הוא יצא לסיור קצר
שיהיה להם צורך ללכת -רק מי שיחנק שלנו״ .כן תבע חד-משמעית שהעברית מעבר לגבול ופירסם את הספר ״שלו
באווירה זו הזרה והספוגה שנאת ישר שה ימים ברוסיה היהודית״ .יהודי
תהיה לשון המדינה היהודית. רוסיה היו אסירי תודה לו על עזרתו
אל.״ הספר כתוב ברגש רב .בפרק הרא
״ארוכת בת עמי״ עורר הד רב אצל שון ״הגלות״ קובע ד״ר רילף כי וכינו אותו ד״ר הילף -הד״ר העוזר.
יהודי רוסיה ,ופינסקר ראה בו מעין האמנציפציה ,שניתנה ליהודי מערב
ספר השלמה לספרו שלו .ואולם קריאה אירופה ,אין בה ממש ואומר :״החופש אחת התוצאות של אותן פרעות היתה
זו לחיבת-ציון מפי אישיות יהודית אשר העניקו לך ,הוא חופש מדומה, הקמת תנועת חיבת־ציון ,תנועת
נכבדה מגרמניה עוררה שם פולמוס ההתיישבות בארץ־ישראל ,היסוד
מזויף ואתה חייב לנשק בעבורו את ידי לתנועה הציונית .ד״ר ליאון פינסקר
גדול והתנגדות רבה. אנשי חסדך .רימוך בערמומיות ,התעל פירסם אז את הספר ״אוטואמנציפציה״,
עם הופעתו של הרצל היה ד״ר רילף לו בך ,ואתה עדיין אורח-לא-קרוא ,בן- ובו קרא להתעוררות לאומית יהודית
לאחד ממעריציו הגדולים ויצא למלחמה
ברבנים הגרמנים שרובם הסתייגו בית נשכח מלב ,מתחרה שאינו רצוי,
מהרצל ונאבקו בו .לאחר שנים רבות בן חורג למולדת ,עני טרחן ,פליט
של רבנות בממל ,יצא ד״ר רילף מחוסר חסות ,צל נע-ונד ,כזה הנך,
לגימלאות ובילה את שנות חייו האחרו
היהודי!״
נות בעיר בון ומת ב.1902-
אגב ,תמונתו של ד״ר רילף התנוס
סה במקום של כבוד במערכת העתון
״ממלר דאמפבוט״ בממל עד עליית
הנאצים לשלטון ,אז סולק הדיוקן אף-
על-פי שממל עדיין היתה ב 1933-חלק
של ליטא העצמאית ,אלא שתושביה של
העיר ,שרובם היו גרמנים ,כבר הזדהו
עם שאיפות הסיפוח של התנועה
הנאצית שמעבר לגבול הסמוך.
18