Page 22 - etmol 99
P. 22

‫העתיס נ‪1!/‬תנו ורוח אחות ענוה‬
     ‫״האתנים״ ‪ -‬העתון העברי הראשון לענייני חינוך‬

‫החסרונות‪ ,‬גם לא נעלמו ממנו התקונים‬             ‫מאת דוד מלמד‬                      ‫העתון הוותיק ביותר בארץ הוא ״הד‬
‫הראוים להעשות‪ ,‬ולא יוכל לבדו‬                                                     ‫החינוך״‪ ,‬שהחל להופיע בשם ״החינוך״‬
‫לעשות‪ ,‬וכן עומד סדר הלמוד בעיניו‪,‬‬         ‫חפץ בידי מורי שפת עבר מלמדי תורה‬       ‫ביפו בשנת ‪ .1910‬״הד החינוך״‪ ,‬שמו­‬
‫ועוד יצעד אחורנית‪ ,‬ומי יודע מה תהיה‬       ‫בישראל בכל מקום שהם‪ .‬בו יביעו‬          ‫ציאה לאור הסתדרות המורים‪ ,‬מיוחד‬
‫אחריתו? אי לזאת נועצנו אנחנו מורים‬        ‫רוחם ויחוו דעם‪ ,‬איש איש אשר יבין‬       ‫לענייני חינוך‪ .‬קדמו לו כתבי‪-‬עת פדגו­‬
‫אחדים היודעים את חלינו ומבקשים‬            ‫וישכיל לטובת החנוך ולמוד התורה‬         ‫גיים שונים שהופיעו בגרמניה ובישרו‬
‫תרופה‪ ,‬להוציא מכתב‪-‬עת חדשי זה‪,‬‬            ‫ושפת קדשנו״‪ .‬כתב‪-‬העת היה צריך‬          ‫את המודרניזציה בחינוך היהודי‪ .‬בך‬
‫להיות כל חפץ בידינו‪ ,‬והוא יהיה‬            ‫להופיע ״מדי חדש בחדשו״‪ ,‬ועורכו‬         ‫הופיע בברלין כבר בשנת ‪ 1817‬כתב‪-‬‬
‫המליץ בינינו ליחד לבבנו לבאר וללבן‬        ‫כינה את עצמו בפתח החוברת ״מורה‬         ‫עת בגרמנית ששמו ״ידידיה״‪ ,‬שייחד‬
‫דברינו ונדעה בינינו מה טוב‪ ,‬ותקותנו‬       ‫תורת ד׳ בבית‪-‬הספר לבארון הירש‬          ‫מקום לענייני חינוך יהודיים והיה מיועד‬
‫חזקה אשר בהוכחות דברים כל פעם‬             ‫בעיר בוריסלב״‪ .‬הכינוי ״מורה״ מופיע‬     ‫״לענייני דת‪ ,‬מוסר וחינוך״‪ .‬כתב‪-‬עת‬
‫נמצא ונוציא משפט אמת‪ ...‬נכתב איש‬          ‫בגרמנית גם בחותמת האישית של טלר‬        ‫אחר‪ ,‬הראשון שעסק בענייני חינוך‬
‫איש הגות לבו על ספר ועל מכתב‪-‬עת‬           ‫הנמצאת על עמוד השער בעותק הנמצא‬        ‫בלבד‪ ,‬״יזראעליטישע שולצייטונג״‪,‬‬
‫זה יוחקו הדברים‪ .‬וכן נתודע איש אל‬         ‫בספריה הלאומית בירושלים‪ .‬נראה‬          ‫הופיע בקובלנץ שבגרמניה ב‪.1840-‬‬
‫אחיו וכאיש אחד חברים נעבוד בלב‬            ‫שבאותם ימים היתה מידה לא מבוטלת‬        ‫מסוף המאה ה‪ 19-‬הלכו והתרבו כתבי‪-‬‬
‫אחד ונעשה את העבודה הגדולה‬                                                       ‫העת הפדגוגיים היהודיים בשפות‬
‫הזאת‪ ...‬ונזכה גם אנחנו להיות מן‬                           ‫של גאווה במשלח‪-‬יד זה‪.‬‬  ‫שונות‪ ,‬אך רובם לא החזיקו מעמד זמן‬
‫העוזרים על יד הבונים בית ישראל‪ ,‬אם‬        ‫החוברת הראשונה של ״האתנים״‬
                                          ‫יצאה לאור בעיר דרוהוביץ בשנת‬                                                 ‫רב‪.‬‬
   ‫נעשה את מלאכתנו באמת ובתמים‪.‬״‬          ‫תרנ״ח‪ ,‬בפורמט צנוע‪ ,‬דומה לפורמט‬
                                          ‫המוכר היום בספרי הכיס בכריכה רכה‪.‬‬      ‫זכות הבכורה בעתונות הפדגוגית‬
‫בחוברת הראשונה מובא מאמרו של‬              ‫תוכנו ומטרתו נוסחו בראשיתו בתשעה‬       ‫בלשון העברית שמורה לכתב‪-‬עת‬
‫טלר על ״הורים ומורים״‪ ,‬ולאחר המוטו‬        ‫סעיפים‪ :‬״א( דעת תעודת ישראל‪ .‬ב(‬        ‫ששמו ״האתנים״‪ ,‬שהופיע בגליציה‬
‫מספר מלאכי‪ :‬״והשיב לב אבות על‬             ‫מצבו בין העמים‪ .‬ג( תועלת השפה‬          ‫בשנת ‪ .1897/8‬את ״האתנים״ ערך‬
‫בנים ולב בנים על אבותם״‪ ,‬מובא עוד‬         ‫העברית‪ .‬ד( פרקים ראשים ודרושים‬         ‫והוציא לאור הסופר העברי צבי אלעזר‬
‫מוטו בגרמנית‪ :‬״הילדים רואים בהורי­‬        ‫בהלכות החנוך‪ .‬ה( בינה במקרא וברוח‬      ‫טלר‪ ,‬שהיה מורה בבית‪-‬הספר של קרן‬
‫הם את העבר‪ ,‬אלה רואים בילדיהם את‬          ‫לשוננו‪ ,‬סגלתה וסגנונה‪ .‬ו( לתחית‬
‫העתיד‪ ,‬וכשאנו מוצאים אהבה רבה‬             ‫השפה ולתקון הקריאה להיות נכונה‬         ‫הברון הירש בבוריסלב‪ .‬קרן זו הקימה‬
‫יותר של הורים לילדים מאשר אהבת‬            ‫בפינו‪ .‬ז( ידיעות ראשיות בחכמת הדק‪-‬‬     ‫בגליציה משנת ‪ 1891‬ואילך בתי‪-‬ספר‬
‫ילדים להורים‪ ,‬הרי זה עצוב אך טבעי‪.‬‬        ‫דק והגיון בדרך השכל‪ .‬ח( הכרת רוח‬       ‫לילדים יהודים‪ ,‬שכונו ״בתי‪-‬ספר של‬
‫מי אינו אוהב את תקוותיו יותר מאשר‬                                                ‫הברון הירש״‪ .‬הם פעלו על בסים‬
                                              ‫העת והמקום‪ .‬ט( השקפות לאמיות‪.‬״‬     ‫פילנטרופי ומתוך כוונה להקנות חינם‬
                          ‫את זכרונותיו״‪.‬‬  ‫אחריהם בא דבר המו״ל‪ :‬״מה חפצ­‬          ‫אין כסף השכלה ומקצוע לשכבות‬
‫במאמרו כותב טלר כי ״על פי הרוח‬            ‫נו?״‪ ,‬ובו פותח טלר בשבחים לרבי‬         ‫הדלות של האוכלוסיה היהודית‪ .‬מלבד‬
‫אשר בה יגדלו ויחנכו הילדים בילדו­‬         ‫יוחנן בן זכאי‪ ,‬שביקש להציל את יבנה‬     ‫זאת סיפקה הקרן לתלמידים ארוחות‬
‫תם‪ ,‬כן תהיה רוח העם‪ .‬מקום חנוך‬            ‫וחכמיה ובכך הביא רווח והצלה לעם‬        ‫חינם‪ ,‬ביגוד וספרי לימוד‪ .‬תחילה ייחדו‬
‫הילדים לאנשים ולעמים הוא בית הספר‬         ‫ישראל‪ .‬״בתי למוד תורה המה בתי‬          ‫בבתי‪-‬ספר אלו מקום נרחב ללימודים‬
‫ובית האבות״‪ .‬וכאן מסביר טלר את‬            ‫מקלטנו מאז היינו לגוי בקרב גויים״‪,‬‬     ‫עבריים‪ ,‬אך במרוצת הזמן גברה בהם‬
‫חשיבות החינוך לבל עם ועם‪ .‬הוא‬             ‫כותב טלר ומונה בקצרה את תולדות‬         ‫מגמת הפולניזציה נוסח ״פולנים בני דת‬
‫מייעץ למורים ולהורים כיצד ״להעיר‬          ‫החינוך בישראל מאז ימי שמואל הנביא‬
‫את לב חניכיהם באמרות טהורות ונאמ­‬         ‫דרך עזרא הסופר ועד רבי יוחנן בן‬                                           ‫משה״‪.‬‬
‫נות לפי כח השגתם ונטית לבם״ וקובע‬         ‫זכאי‪ .‬ומכאן הוא מגיע לנושא לימודי‬      ‫טלר‪ ,‬שפעל בשנים ההן בספרות‬
‫כי ״על המורה לבחר לתלמידו את‬              ‫הקודש ולימודי החול‪ .‬״היו עתים אשר‬      ‫העברית והיידית‪ ,‬נולד בשנת ‪1840‬‬
‫הדבר הטוב לפניו‪ ,‬אחרי אשר בחן‬             ‫תורתנו היתה עקר לנו וחכמות חיצו­‬       ‫בגליציה וקיבל בילדותו חינוך מסורתי‪.‬‬
‫ובקר את הדברים הטובים בעיניו ויתח­‬        ‫ניות טפלות לה״‪ ,‬אך ״העתים נשתנו‬        ‫בהשפעת אחיו‪ ,‬ישראל טלר‪ ,‬מורה‬
‫כם לרחק ולקרב‪ ,‬ואת אשר ימצא נכון‬          ‫ורוח אחרת עברה גם עלינו‪ .‬בתי‬
‫ומקבל למענו יבחרהו וימלא תאות‬             ‫חכמות העמים עומדים פתוחים לפני‬         ‫וסופר אף הוא‪ ,‬פנה להשכלה כללית‬
‫לבו״‪ .‬וטלר ממליץ‪ :‬״למען נזכה את‬           ‫בנינו ותהי תורתנו טפלה לחכמות‬          ‫ופירסם סיפורים‪ ,‬מאמרים ושירים‬
‫ארחנו בלמדנו חכמות העמים עלינו‬                                                   ‫בעתוני התקופה‪ .‬בין היתר פירסם‬
‫ללמוד לעשות כמתקנים שבהם‪ ,‬להשיג‬                ‫חוצוניות אשר היו לעקר בעינינו‪.‬״‬   ‫בעברית ספר על שוויון זכויות ליהו­‬
‫ארחות חיים וגם מתורתנו לא ננח‬             ‫טלר מציע הצעה מעשית‪ :‬״עת לתקן‬          ‫דים‪ ,‬תירגם לעברית את המחזה ״היהו­‬
‫ידינו״‪ .‬בסיבומו של דבר כלולה השקפ­‬        ‫סדר הלמוד בקרבנו‪ .‬לדבר הזה דרושה‬       ‫דים״ של לסינג ועסק גם בענייני ציבור‬
‫תו של טלר בהמלצה ללמוד גם ״מדות‬           ‫אספת המורים אל מקום אחד על ימים‬        ‫לאומיים‪ :‬הדריך נוער ברוח עברית‬
                                          ‫מספר‪ ,‬להועץ ולהמתיק סוד יחדו‪.‬‬          ‫לאומית‪ ,‬וריכז את האינטליגנציה‬
                                          ‫אספה בזאת קשה היא להעשות מפני‬          ‫המקומית לפעילות תרבותית‪ .‬בהשפע­‬
                                          ‫טעמים הרבה חזקים וידועים‪ .‬גם אספה‬      ‫תו נוסדה בעירו אגודה לאומית ששמה‬
                                          ‫אחת איננה דיה לעשות התקונים הדרו­‬      ‫״בני ציון״‪ .‬טלר הלך לעולמו בשנת‬
                                          ‫שים‪ .‬כל מורה במקומו ובזמנו יודע את‬     ‫‪ 1920‬בעיר פומוזאני‪ ,‬שאליה עבר‬

                                                                                         ‫מבוריסלב וגם בה עסק בהוראה‪.‬‬
                                                                                 ‫״האתנים״ היה ״מכתב‪-‬עת חודשי‬

                                                                                 ‫לבני ישראל״ שתכליתו להיות ״כלי‬

                                                                                 ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26