Page 23 - etmol 99

‫האלה אספתי ואמרתי לכתב על ספר‬ ‫י ‪■;’■4..:•:,7‬‬
‫־ר ' ' י‬
‫לפני בזה‪ ,‬להיות לעינים למורים ולהו־‬
‫רים אלה אשר לא ראו ולא התבוננו את‬ ‫‪,‬‬
‫‪.‬׳‬
‫אשר לפניהם״‪.‬‬
‫במאמרים בולטים הדברים על חשי­‬
‫בות הלשון העברית‪ :‬״קריאת שפתנו‬
‫איננה בפינו נכונה״‪ ,‬מתלונן הכותב‪,‬‬
‫״אם ידברו שנים או שלשה עברים‬
‫מארצות שונות עברית‪ ,‬לא ידעו איש‬

‫את שפת רעהו!״‬
‫מעניין גם ה״מענה בקצרה״ של‬
‫המו״ל‪ :‬״להשואלים הרבים‪ :‬אם ירצה‬
‫ה׳ בחוברת ג׳ נענה לכל איש ואיש‬
‫בשאלתו דבר‪ .‬ועל אודות ׳האתנים׳ כי‬
‫קטן הוא בכמותו‪ ,‬גם לנו צר מאד על‬
‫הדבר הזה‪ ,‬וביד הקונים החותמים‬
‫להגדילו אם ירבו ויפרצו‪ ,‬וגם אז לא‬

‫נגדיל המחיר״‪.‬‬

‫אגדה דפוריא‬

‫בחוברת השלישית של ״האתנים״‬ ‫רצון משביע״(‪ ,‬ומאמר של נפתלי הירץ‬ ‫כתב־העת ׳׳האתנים״‬
‫שונה מקום ההוצאה‪ ,‬והחוברת יוצאת‬ ‫פרייפאגל על חשיבות השפה שהיא‬
‫לאור ב״קראקא״ בדפוס יוסף פישער‪.‬‬ ‫״נשמת עם וחיותו״ ובעד חינוך בנות‬ ‫ודעות נכריות״ אף־על‪-‬פי ש״בתורתנו‬
‫שוב באים המשכיהם של המאמרים‬ ‫״בימינו אלה אשר האשה עומדת‬ ‫נמצא הכל״‪.‬‬
‫הקודמים על בעיות החינוך והלשון‬ ‫במדרגה אחת עם הגבר״‪ ,‬ולכן ״חטא‬
‫העברית‪ ,‬אבל הפעם מרשה העורך‬ ‫גדול יחטא עם ישראל‪ ,‬בעצמם עיניהם‬ ‫מאמר שני בחוברת הוא של משה‬
‫לעצמו מעט קלות ראש‪ :‬״אגדה‬ ‫חיים טויבער ״מורה דת ותורת ד‬
‫דפוריא״‪ ,‬שכתב דובעריל יואל הכהן‬ ‫מחנוך הבנות״‪.‬‬ ‫בבית״הםפר אשר בעיר בוטשאטש‬
‫פרידלנדר ״בחדש שמרבין בשמחה תר‪-‬‬ ‫כל המאמרים בחוברת כוללים את‬ ‫לבארון הירש״‪ .‬הוא כותב על השינויים‬
‫נח״‪ .‬הוא שואל ״מאימתי מתחילין‬ ‫חלקם הראשון בלבד‪ ,‬בהבטחה להמשי­‬ ‫המתחוללים בהיסטוריה‪ :‬״המחזיק‬
‫לשתות יינא דפוריא״ ומשיב ״משעה‬ ‫כם בעתיד‪ .‬ואכן בחוברת השניה‬ ‫בנושנות‪ ,‬המאמין כי באמת הוא עומד‬
‫שהאנטסמטים נכנסים לבתי אידיהן״‪,‬‬ ‫מובאים המשכיהם של כל המאמרים מן‬ ‫בעיניו ואין בינו ובין אבותיו מימי קדם‬
‫וכר‪ .‬כך‪ ,‬בלשון המשנה והגמרא‪ ,‬עורך‬ ‫החוברת הקודמת‪ .‬המו״ל חוזר ומציין‬ ‫כל שנוי והבדל‪ ,‬אולת היא לו וסכלות״‪.‬‬
‫המחבר את חשבונו עם האנטישמים‬ ‫את משלח‪-‬ידו‪ :‬״אנחנו המורים והמלמ­‬
‫והמתבוללים‪ ,‬בהומור שמסתתרת בו‬ ‫דים תורת קדשנו לתלמידינו״ ו״אנכי‬ ‫שיר בחרוזים‬
‫בהיותי מורה לתלמידים בבתי‪-‬ספר‬
‫מידה רבה של רצינות‪.‬‬ ‫ימים רבים‪ ,‬ורבות ראו עיני בשיחות‬ ‫עוד בחוברת‪ ,‬בת ‪ 17‬העמודים‪ ,‬שיר‬
‫עוד חידוש בחוברת הוא חידה בחרו­‬ ‫הילדים ובכל מעלליהם אשר בהם‬ ‫בחרוזים של ״הרב החכם דר‪ .‬א‪ .‬שמידל‬
‫זים‪ ,‬שהמערכת מבטיחה להביא את‬ ‫יתנכרו הנערים‪ ...‬ביחוד למדתי הרבה‬ ‫הי״ו‪ ,‬מתרגם עברית מאת המו״ל״)״על‬
‫מתלמידים מרעים בנים משחיתים מחסר‬ ‫ראש ההר סיני שם עץ צומח ‪ /‬עץ רם‬
‫שמות פותריה בחוברת ד׳‪.‬‬ ‫חנוך בבית הוריהם‪ ,‬או המפנקים באה­‬ ‫ונשא מימי קדם פורח ‪ /‬ראש צמרתו‬
‫חותמת את החוברת הודעה של‬ ‫בה עורת ויעשו מדתה‪ .‬את הלקטים‬ ‫השמימה מגיע ‪ /‬ופריו למטה לכל״חי‬
‫המו״ל‪ :‬״גלוי לכל הקוראים״‪ .‬בהודעה‬
‫כותב טלר‪ :‬״אמנם מכתב‪-‬עת זה נוסד‬
‫להיות כלי חפץ למורים‪ ,‬אולם איננו‬
‫סגור ומסגר לפני כל משכילי עמנו אשר‬
‫לבם אך טוב לישראל‪ .‬בשמחה ובידים‬
‫פרושות נקבל דברים טובים נכונים‬
‫ומקבלים מיד כל סופר עברי ונתן להן‬
‫מקום נכבד במכתב‪-‬עת זה‪ ,‬אשר רק‬
‫בספרה יתימר ולא בשם כבוד סופרים‪,‬‬
‫להגדיל תורה והשכלה‪ ,‬אשר זאת כל‬
‫ישענו וחפץ לבנו‪ .‬ולמען הפיץ מכתב‪-‬‬
‫עת זה בישראל לא רבינו במחירו‪,‬‬
‫וכאשר ירבו הקונים כן נגדילנו גם‬
‫בכמותו‪ ,‬כי לא לעשות בו מקנה להשת­‬
‫כר מגמת פנינו‪ .‬ושמות כל החותמים‬

‫יוחקו בספר בקץ כל ששה ירחים״‪.‬‬
‫הבטחותיו של טלר לא יצאו אל‬
‫הפועל‪ ,‬חותמים לא נוספו‪ ,‬״האתנים״‬
‫נסגר בהיותו עדיין בראשית דרכו‬

‫רצופת הכוונות הטובות‪.‬‬

‫‪23‬‬