Page 21 - etmol 99
P. 21
ורימבך -שהיו כפופות לרבנותו - לים״■׳ שהועלו באיגרת שנכתבה אליו ,בלי
חגיגה גדולה לכבודו .ניתנו לו בה, תהידה-יברוהי! שפגש אישית את הנזקק לעזרתו .והיה
כהוקרה ,שני גביעים של כסף .בדרש
תו דיבר על עוניו ,וביקש שגם אחרי ' טרםעלהמ1ו3ליה■ שולח הוראות ,מה יעשה החולה.
פטירתו ידאגו למשפחתו .בהיות הרב ״תרופתו״ השכיחה לבעיות שהועלו
בן שבעים וחמש שנה הוענקה לו זכות ^■ידעלייז-גאוזעוו לפניו היתה לימוד שיעור בעבור הפונה
אזרחות .בשנות חייו האחרונות החלו ■פאר דודו אליו .יש שאנשים ביקשו מרבנו כי
לפעול ״מתקני הדת״ והרפורמים והרב לכם דרס •גגון נעלם ילמד בעבורם שיעור קבוע ,בלא
ו!ןדועי עפו •חביב •וצח שהסיבה לכך היתה מחלה או ליקוי
זעקל יצא כנגדם בחריפות. אכויאביזיביוספותן כלשהוא .במקומות שונים מצוין ״שעור
בערב ראש השנה תר״ח ) (1848רצו ■ רעשיעמך-בפדצדחו מימים ימימה״ .לעתים עם פטירתו של
ילדיו ,כהרגלם ,לקבל ברכתו ,אך עקב 79♦:גדוה-געתצאתך מבקש השיעור ביקשו יורשיו כי רבנו
חולשתו לא יכול היה לדבר .ביום א׳ רויוסאחרזיגעקיחשב
של ראש-השנה דרש לשמוע את התקי יתמיד בשיעור.
עות בשופר .אחר התקיעות פקד על מדוגד^■■ רוב השיעורים נלמדו בעבור יחידים
סדרי הלוויתו .בצום גדליה לעת ערב שפנו אליו .אולם ,מספר ניכר של
נפטר הרב ,בשנת השמונים לחייו. מצבתו של הרב שיעורים נלמדו בעבור קבוצות ,ובהם:
סמוך מאד לפטירתו עלה בידו ,בשארית שיעורים בעבור בעל ואשתו ,כל בני
הרב לא קבע מעצמו את שיעור התש המשפחה ,לחבורות בקהילות שונות,
כוחותיו ,להתפלל. לום או מועדו .באחד הרישומים ציין כי ולעתים ציין כי המדובר בבני הקהילה
בעתונות היהודית והכללית נשתמר הפונה אליו ״ביקש להודיע שכרי ותלי כולה .רב מספרם של פניות לשיעור
תיאור ההלוויה .פטירתו של רבנו גרמה תי כרצונו״ .התשלומים הועברו לרב מעם נשים בהריון .לרוב החודש להריון
לאבל לא רק בקרב מעריצים אין סוף ישירות ,או באמצעות שליחיו .אם שבו החל בלימוד השיעור היה השביעי
באזורו ,כי אם גם בארצות אחרות. פנתה קבוצה במשותף בבקשה ללימוד ועד ללידה .מצויות פניות אודות נשים
בהלוויה ,שהתקיימה יומיים לאחר שיעור ,כונה אחד מהם :״המאסף״. שאחר לידתן שקעו במרה שחורה .יש
הפטירה ,במזג אוויר סגרירי ,השתתפו כלומר ,הוא אסף את הכספים מבני
למעלה מ 800-איש יהודים ונוצרים, החבורה ,והעבירם לתעודתם .כאשר שנתבקש ללמוד אחר לידה.
קהל רב לפי מושגי המקום והזמן .בין קיבל רבנו את התשלום נהג לשלוח מצויות גם פניות מחשוכי בנים ,או
המלווים היו כמרים ,משלחת מטעם למשלם ״ק״ט״ )קבלה טובה( על התש מהורים שבניהם מתו בקטנותם .במקצת
הגראף מארבך-פירסטנאו וחברי מועצת רישומים צוין כי ביקש להודיעו כאשר
לום. תהיה האשה בחודש החמישי להריונה.
העיר. נוסף ללימוד השיעור על-ידי הרב באחד הרישומים נכתב :״שיודיעני אחר
עצמו היה מטיל לעתים משימות שונות
בשנת 1910הציבו תושבי מיכלשט- על מבקשי העזרה ,כמו תפילה ,אמירת הלידה אם זכר או נקבה״.
אט לוח זכרון לרב על הבית שבו חי. תהילים ,בדיקת מזוזות ,צדקה ,הדלקת
בלוח נאמר בגרמנית :״בבית זה היה גר נר או שהיה שולח קמע למבקש העזרה. לעתים יעץ לפנות לרופא ,ובמקביל
ידיד האנשים ם .ל .וורמזר משנת 1826 למד הוא שיעור .כגון ,אשה ״סגי
-עד מותו .1847מוקדש מעיר הולד אל הרב פנו גם לא יהודים והוא היה נהורה מתוך הלידה״ .רבנו קבע שילמד
תו״ ,בשנת 1936הסירו הנאצים את נוהג לתמוך גם בנצרכים לא-יהודים. שיעור ״וצריכה לרפואת העין״ .בשנת
תר״ו פנתה אליו אשה מעוברת אשר
הלוח. רישומו כעושה פלאים נותר בקרב דעתה חלשה .רבנו כתב לה ״מה
בשנת 1940הרסו הנאצים את המצ הציבור הנוכרי אף אחר פטירתו ,ועוד שמחויבת לשמוע אל רופא בטבעיי״.
בה על קברו ,בניגוד לנאמר במספר היום מהלכים סיפורים אודותיו בין בני בשנת תר״ז פנו אודות נער חולה .הרב
מקורות כאילו לא פגעו בה .שבע שנים המקום .בפרוץ מלחמת העולם הראשו השיב :״מרחצאות ע״י הסכמת הרופא״.
לאחר מכן ,הציב נינו של הבעל שם, נה ,בשנת ,1914התפללו ליד קברו במקרים שבהם נושא הפניה היה מחלת
פריץ דרייפוס ,מצבה על הקבר .בשנת תושבי מיכלשטאט שגויסו ,יהודים ולא עצבים או נפש -מחלות המהוות חלק
תשל״ט חידשו צאצאיו של הרב את יהודים ,ולפי המקובל חזרו כולם נכבד מן הפניות לרבנו -המליץ על
המצבה .בית-הכנסת שבו התפלל בריאים ושלמים .מסופר שגם במלחמת
משמש כיום כמוזיאון לתולדות היהודים העולם השניה היו תושבים שעשו זאת שיתופו של רופא.
באזור הסן ושם הוצב לוח שבו נאמר: בסתר .אגב ,בגן ביתו עלה בידו לגדל ברכתו נתבקשה במקרים רבים
״האדם מכבד את מקומו .במקום הזה זן של אגסים ,שעלה בטריותו על וממרחקים ,כמו אותו אדם שחנך בית
עמד בתפלה לפני קונו הרב הגדול השאר ,וכונה אגסי זעקל ליב .בארצות- חדש בהמבורג או פנייתו של רב מנאנ־
בתורה וביראת ה׳ טהורה .קדוש יאמר הברית קיימים עוד היום אגסים הנקר סי בצרפת ,בדבר בחור ,שכנראה חלה
לו .מו״ר יצחק אריה המכונה ר׳ זעקל אים " ."Seckel Pearsכנראה הביאו בפאריס .תשובת הרב :״להוציא הנ״ל
ליב ווארמזער ,הנקרא בפי כל הבעל אותם עמם תושבים ממחוז מגוריו של מק״ק פאריס״ .אבות שאלו לעצתו
שם ממיכעלשטאדט .זכר צדיק לבר כיצד ינהגו בבניהם .במקרה אחד פנה
הרב שהיגרו לארצות-הברית. אב ״אודות בנו יצא מדעתו ,והוא בן
כה״. במלאות לו שבעים שנה ,בשנת ח״י שנים ,והוציאו מבית ועד שהיה
על חייו ונפלאותיו של הרב זעקל תקצ״ח ) ,(1838ערכו קהילות ברפלדן תחת מלמד״ .עצת הרב :״לעסוק ברפו
מרבים לספר עד היום וחלקם אף יצאו את הטבעיים ולמונעו מכל לימודים ,עד
שישוב לאיתנו .ואז ייחדהו לתורתנו
לאור בספר עברי ובספר גרמני.
הקדושה עם דרך ארץ״.
לעיון נוסף :בעל שם ממיכל שטאט - תשלומים בעבור השיעורים שולמו
מידי חצי שנה ,בסופה של שנת הלימוד
ספרית ארתור הוברט ,מפעל תורת או במועד אחר שקבע מבקש השיעור.
חכמי אשכנז.
21