Page 9 - etmol 99
P. 9

‫מוסדות השלטון הרומי‪ ,‬אלא אף במסגרת סיורים ביישובים‬
                                                                     ‫יהודיים‪ ,‬ומתוך יוזמתם של השלטונות‪ .‬הארה לכך עשוי‬
                                                                     ‫לשמש המקור הבא‪ :‬״וכבר שלחה מלכות שני סרדיטיאות‬
                                                                     ‫ואמרה להם לכו ועשו עצמכם יהודים וראו תורתם מה‬
                                                                     ‫טיבה‪ ,‬הלכו אצל רבן גמליאל לאושא‪.‬״ )ספרי‪ ,‬דברים‬
                                                                     ‫שמ״ד(‪ .‬מסתבר שהשלטונות רצו לבדוק את דרכה של‬
                                                                     ‫ההלכה היהודית ולראות אם גזל הגוי‪ ,‬בניגוד לגזל של‬
                                                                     ‫ישראל‪ ,‬מותר‪ .‬יש לשים לב כי הבדיקה נעשית על׳ידי‬
                                                                     ‫אנשי צבא )״סרדיטיאות״(‪ ,‬והמדובר מן הסתם בחיילים‬

                                                                                                          ‫שעסקו ב״ביטחון פנים״‪.‬‬

                                               ‫בית־הכנסת בחמת־טבריה‬  ‫עדות מסוימת על קירבתו של רבן גמליאל לשלטונות‬
                                                                     ‫ניתן למצוא ממקרה שאירע בעת ביקורו בעכו‪ :‬״שאל‬
‫מוסדות ההנהגה במרכז שביבנה‪ ,‬שכללו מעין עליה לרגל‬                     ‫פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ‬
‫של אלה הנזקקים להכרעתם‪ ,‬מתברר כי לפחות בהזדמנות‬
‫אחת חגג רבן גמליאל את חג הפסח בלוד‪ :‬״מעשה ברבן‬                       ‫במרחץ של אפרודיטי‪ .‬אמר לו כתוב בתורתכם ׳ולא ידבק‬
‫גמליאל וזקנים שהיו מסובין בביתו של בייתוס בן זונין‬                   ‫בידך מאומה מן החרם׳)דברים יג יח(‪ .‬מפני מה אתה רוחץ‬
‫בלוד‪ ,‬והיו עסוקין בהילכות הפסח כל אותו הלילה עד קרות‬                 ‫במרחץ של אפרודיטי? אמר לו אין משיבין במרחץ‪ .‬וכשיצא‬
‫הגבר‪ ,‬הגביהו מלפניהם ונוערו והלכו להם לבית המדרש‪.‬״‬
‫)תוספתא‪ ,‬פסחים י׳( אפיזודה זו מהוה למעשה שלב בעיצו­‬                  ‫אמר לו אני לא באתי בגבולה‪ ,‬היא באת בגבולי‪ .‬אין‬
‫בו של ליל הסדר לאחר חורבן הבית‪ ,‬וביטול העליה לרגל‬                    ‫אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי אלא אומרים נעשית‬
‫לירושלים שכללה הקרבת קרבן פסח‪ .‬רבן גמליאל עסק‬                        ‫אפרודיטי נוי למרחץ‪ .‬דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה‬
‫ביצירת האפשרות לחגוג את הפסח מחוץ לירושלים‬                           ‫אי אתה נכנס לעבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין‬
‫ובהעדר מקדש‪ .‬במקור שלפנינו עומד במרכזו של ליל‬                        ‫בפניה וזו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה?״‬
                                                                     ‫)משנה‪ ,‬עבודה זרה ג׳( למרות תשובותיו השנונות של רבן‬
                     ‫הסדר בלוד העיסוק בהלכות קרבן פסח‪.‬‬               ‫גמליאל עומדת בעינה העובדה שהיה רוחץ במקום שבו‬
‫ייתכן שלקראת חג הפסח באותה שנה‪ ,‬ייתכן אף בשנה‬
‫אחרת‪ ,‬מצויה עדות על המעשה הבא‪ :‬״אמר רבי אלעזר‪,‬‬                       ‫מוצב פיסלה של אפרודיטי‪ ,‬היא ונוס‪ ,‬אלת האהבה והיופי‪.‬‬
‫פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת והיינו יושבים‬                        ‫אין לפרש את הדברים אלא על רקע ירידת החשש מעבודה‬
‫לפני רבן גמליאל בבית המדרש בלוד‪ ,‬ובא זונין הממונה‬                    ‫זרה מחד גיסא‪ ,‬ועל רקע התקרבותו של הנשיא לתרבות‬
‫ואמר‪ ,‬הגיע עת לבער חמץ והלכנו אני ואבא לבית רבן‬                       ‫ההלניסטית״רומית בשל הזדקקותו לשלטונות מאידך גיסא‪.‬‬
‫גמליאל וביערנו חמץ‪.‬״ )תוספתא‪ ,‬פסחים ב׳( מפשוטו של‬
‫מקור זה העוסק בערב פסח שחל להיות בשבת נובע כי‬                        ‫ריבוי הביקורים ומספר היישובים הנזכרים בהקשר‬
‫ביתו של רבן גמליאל היה בלוד‪ .‬אפשר כמובן כי לרבן‬                      ‫לסיוריו של רבן גמליאל בגליל‪ ,‬מחזקים את הרושם‪ ,‬כי‬
‫גמליאל היו בתים במקומות שונים‪ ,‬כפי שהיה מקובל אצל‬                    ‫אוכלוסי הגליל לא נבדלו מבני יהודה מבחינת דמותם‬
‫קיסרי רומי ומושליה שהיו להם בתים רשמיים אחדים‪ ,‬אף‬                    ‫היהודית‪ ,‬ואין כל הצדקה להעלות על הדעת כדרך שנהגו‬
‫אין הכרח בדבר כי מקום מגוריו יהיה זהה למקומם של‬                      ‫חוקרים לטעון‪ ,‬כי היה טיפוס גלילי מיוחד או שדפוס החיים‬
‫מוסדות ההנהגה‪ .‬אולם אין ספק בכך כי עצם העובדה שרבן‬                   ‫בו היה נבדל‪ .‬הסיורים שמקיימים הנשיא‪ ,‬לבד או בלוויית‬
‫גמליאל היה בעל בית בלוד יש לה משמעות הן לקשריו של‬                    ‫חכמים‪ ,‬או חכמים מרכזיים בלעדי הנשיא‪ ,‬והתלמידים‬
‫רבן גמליאל ליישוב‪ ,‬הן למעמדה המיוחד של לוד‪ .‬הדבר‬                     ‫שבאים מן הגליל אל מרכזי ההוראה ביהודה על מנת‬
‫מגביל את האפשרות להסביר את הימצאו של רבן גמליאל‬                      ‫להעלות את בעיותיהם או אף להצטרף אליהם ‪ -‬כל אלה‬
‫בלוד בפסח אחד לפחות‪ ,‬ברצונו להפיץ את האופן שבו הוא‬                   ‫מעידים בבירור על מערכת קשרים בין יהודה לבין הגליל‪,‬‬
‫מבקש לעצב את ליל הסדר‪ ,‬ומוביל לקראת המסקנה‬                           ‫ועל כך שבני הגליל קיבלו עליהם את סמכותם של מוסדות‬
‫המתקשרת לאירועים אחרים הקשורים בלוד‪ ,‬כי בימי רבן‬
‫גמליאל כמו גם בדורות אחרים פעלו בה בצורה זו או אחרת‬                                                             ‫ההנהגה שביהודה‪.‬‬
                                                                     ‫תוך כדי הסיורים עולה גם יחסו של רבן גמליאל‬
                                  ‫מוסדות ההנהגה הלאומיים‪.‬‬            ‫לשומרונים‪ :‬״מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר‬
‫רבן גמליאל מצוי בדרום במקומות נוספים ליבנה וללוד‪.‬‬                    ‫עותנאי גט אשה‪ ,‬והיו עדיין עדי כותים והכשיר‪.‬״ )משנה‪,‬‬
‫המקור הבא עוסק באירוע המתרחש בעת ביקורו באשקלון‪:‬‬                     ‫גיטין א׳( הכרה בכוחם של שומרונים להעיד יש בה מידה‬
‫״ומעשה ברבן גמליאל ואונקלס הגר שהיו באיו באשקלון‬                     ‫רבה של ראייתם כישראל‪ ,‬גם אם עדות על גט קל יותר‬
‫וטבל רבן גמליאל במרחץ ואונקלס הגר בים‪ ,‬אמר ר׳ יהושע‬                  ‫לקבלה מאשר על שטרות אחרים‪ ,‬וגם אם קירבת כפר‬
‫בן קבוסיי עמהן הייתי ולא טבל רבן גמליאל אלא בים‪.‬״‬                    ‫עותנאי לגבול ארץ הכותים השפיעה על פסיקתו של רבן‬
‫)תוספתא‪ ,‬מקואות ו׳( מקור זה אינו מציין את תכלית ביקורו‬
‫של רבן גמליאל באשקלון‪ ,‬שהיתה מצויה מחוץ לתחומי‬                       ‫גמליאל‪ .‬מקרה אחר שממנו עולה יחסו החיובי של רבן‬
‫ארץ‪-‬ישראל ההלכתיים ואשר רוב תושביה היו נכרים‪.‬‬                        ‫גמליאל לשומרונים‪ ,‬ואף הוא במסגרת סיוריו הוא דלקמן‪:‬‬
‫המעשה עצמו המעיד )לפי הגירסה הראשונה( על רבן‬                         ‫״מעשה שנכנסו רבותינו לעיירות של כותים שעל יד הדרך‪,‬‬
‫גמליאל שטבל במרחץ של נכרים‪ ,‬מתקשר עם ביקורו‬
‫בבית‪-‬המרחץ בעכו שבו היה מוצב פיסלה של אפרודיטי‬                       ‫הביאו לפניהם ירק‪ ,‬קפץ ר׳ עקיבא ועישרן ודאי‪ ,‬אמר לו‬
                                                                     ‫רבן גמליאל‪ ,‬היאך מלאך ליבך לעבור על דברי חביריך‪ ,‬או‬
                                                 ‫שנידון לעיל‪.‬‬        ‫מי נתן לך רשות לעשר‪.‬״ )תוספתא‪ ,‬דמאי ה׳( מסתבר מכך‬
‫רבן גמליאל וחבורת חכמים עמו מצויים גם ביריחו‪:‬‬
                                                                     ‫כי רבן גמליאל‪ ,‬הגוער ברבי עקיבא שעישר את הירקות‬
                                                                     ‫שקיבל מידי השומרונים‪ ,‬כדרך שמעשרים יבול שודאי כי‬
                                                                     ‫לא הפרישו הימנו מעשרות‪ ,‬רצה לייחס להם לפחות מעמד‬

                                                                                       ‫של יהודים עמי״הארץ שיבולם בגדר דמאי‪.‬‬
                                                                     ‫רבן גמליאל מגיע גם ליישובים שונים ביהודה‪ ,‬ומתוכם‬

                                                                     ‫בולטת במיוחד פעילותו בלוד‪ .‬בעוד שישנן מסורות המצבי­‬
                                                                     ‫עות על כך כי בימי הרגל נהוג היה לקיים מושבים של‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14