Page 14 - etmol_129

‫פיק״א מקימה מושבה‬

‫החברה שיסד הברון רוטשילד מנסה שיטת התיישבות חדשה‬

‫מאת יעל קוק‬

‫את עלות ההוצאות להקמת היישוב‬ ‫המושבה פרדס‪-‬חנה תוכננה על‪-‬ידי‬ ‫בשנת ‪ 1882‬החל הברון בנימין‬
‫עד האיכלוס‪ ,‬אמורה היתה פיק״א‬ ‫פיק״א בכדי להשלים רצף של ישוב‬ ‫אדמונד רוטשילד )״הנדיב הידוע״(‬
‫להחזיר לעצמה מהתשלומים שכל‬ ‫יהודי באיזור שבין זכרון‪-‬יעקב לחד­‬ ‫בתמיכה בהתיישבות היהודית בארץ‪,‬‬
‫מתיישב יתחייב בהם עם חתימת‬ ‫רה‪ .‬השטח המיועד ‪ 7TV‬כ‪ 22-‬אלף‬ ‫ולשם כך הציב במושבות שנטל תחת‬
‫החוזה אתה‪ .‬נקבע כי כל מתיישב‬ ‫דונם נרכש על‪-‬ידי רוטשילד ואיכלוס‬ ‫חסותו פקידים ומומחים בתחומים‬
‫יהיה בעל יכולת כספית לממן בעצמו‬ ‫שונים‪ .‬בשנת ‪ 1900‬שינה רוטשילד‬
‫את מחייתו בשנים הראשונות עד אשר‬ ‫המושבה החל בשנת ‪. 1929‬‬ ‫את דרך הטיפול בישובים‪ ,‬והחל‬
‫הפרדס יתן פרי‪ ,‬והוא היה חייב‬ ‫פיק״א החליטה לבסס את המושבה‬ ‫לפעול בעזרת המנגנון של חברת‬
‫להפקיד בבנק סכום של ‪ 500‬לא״י‬ ‫על ענף ההדרים‪ ,‬תנאי האקלים וסוג‬ ‫יק״א‪ ,‬לשם כך הוקמה ״הוועדה‬
‫)כ‪ 80-‬לא״י היתה משכורת שנתית‬ ‫הקרקע נמצאו מתאימים ובקידוחים‬ ‫הארץ־ישראלית״ שבה היו שלושה‬
‫ממוצעת באותו זמן(‪ .‬בהתאם להנח­‬ ‫נסיוניים‪ ,‬נמצאו מים במידה מספקת‪.‬‬ ‫נציגים של יק״א ושלושה משלו‪,‬‬
‫יותיה של חברת פיק״א‪ ,‬חולק הסכום‬ ‫השטח שעליו תוכנן היישוב היה‬ ‫כשהוא עומד בראשה‪ .‬לאחר תום‬
‫ל‪ 5-‬שנים וניתן היה לשחרר את‬ ‫ברובו גבעות עליהן היו מפוזרים‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נפרד הברון‬
‫״התקציב השנתי״ רק באישורה‪ .‬בפני‬ ‫עצי אלון־התבור‪ ,‬שרידים מהחורש‬ ‫רוטשילד מהשותפות עם יק״א והקים‬
‫המתיישב עמדה אפשרות נוספת‪ .‬מי‬ ‫את חברת פיק״א ״החברה להתיישבות‬
‫שהיו בידיו ‪ 300‬לא״י נוספים יכול‬ ‫שכיסה את פני השטח בעבר‪.‬‬ ‫היהודים בארץ־ישראל״‪ ,‬שהיתה‬
‫היה לבנות את ביתו בעצמו ובמקום‬ ‫בתוכנית נקבע שכל יחידת משק‬ ‫למעשה המשך של ״הוועדה הארץ־‬
‫לקבל מפיק״א בית סטנדרטי קטן‪,‬‬ ‫תכלול כ‪ 20-‬דונם פרדס ו־‪ 5‬דונם מגרש‬ ‫ישראלית״ על כל נכסיה ורוב אנשי‬
‫לבנות בית גדול עם מטבח ושירותים‬ ‫לבית ומשק עזר‪ .‬חברת פיק״א תכננה‬ ‫הנהלתה‪ .‬לנשיא החברה מינה רוט­‬
‫בתוך הבית‪ .‬ההפרדה בין שתי קבוצות‬ ‫להביא את המתיישבים ליחידה משקית‬ ‫שילד את בנו ג׳יימס והוא עצמו היה‬
‫אלו‪ ,‬בעלי ‪ 500‬לא״י ובעלי ‪ 800‬לא״י‪,‬‬ ‫מוכנה‪ ,‬כדי שמיד בבואם למקום‪,‬‬ ‫חבר ההנהלה‪ ,‬אך המשיך להיות‬
‫התבטאה בפועל באזורי המגורים‪.‬‬ ‫יתיישבו בבתיהם‪ ,‬יעבדו בנטיעות‬ ‫הקובע בכל עניין עד מותו בשנת‬
‫ה״עשירים״ הופנו לרחוב היוקרתי‬
‫הראשי במושבה‪ ,‬שכונה בזמנו ״רחוב‬ ‫ובטיפול בפרדסים ויקימו משק עזר‪.‬‬ ‫‪ 1934‬בגיל ‪.89‬‬
‫‪800‬״‪ ,‬והיום — דרך הנדיב‪ .‬הרחוב‬ ‫לאחר שלב התכנון‪ ,‬החלה פיק״א‬ ‫פעילותה של פיק״א התאפיינה בגי­‬
‫שבו יושבו בעלי ‪ 500‬הלא״י נקרא‬ ‫בביצוע עבודות התשתית של הישוב‪,‬‬ ‫שה חדשה להתיישבות‪ ,‬לאחר שנלמדו‬
‫״רחוב ‪500‬״‪ ,‬כיום — ״רחוב הדק­‬ ‫כולל אספקת מים לכל חלקה ומגרש‪.‬‬ ‫הלקחים מנסיון העבר‪ .‬היא שמה דגש‬
‫לים״‪ .‬להוציא הבתים השונים‪ ,‬היו‬ ‫היא הקימה יחידות מגורים סטנד­‬
‫רטיות ובחצר — מבנה לרפת וצריפון‬ ‫על משק מעורב כולל משק חי‪.‬‬
‫לכל המתיישבים אותם תנאים‪.‬‬
‫שירותים‪.‬‬ ‫לול ומשפחה‬

‫שכונות לפועלים‬

‫התוכנית של פיק״א כללה עוד סוג‬
‫של מתיישבים — פועלים של החברה‬
‫שעבדו אצלה מספר שנים כשכירים‬
‫באזור‪ .‬להם נועדה שכונה מיוחדת‪.‬‬
‫שכונת הפועלים הוקמה בראשית‬
‫האיכלוס‪ .‬הם היו הראשונים להתגורר‬
‫בכפר בבתים זהים על מגרשים של ‪5‬‬
‫דונם )למשק עזר‪ ,‬כמו לכל המתייש­‬
‫בים‪ ,‬אך ללא פרדס( שכונה זו נקראת‬

‫היום ״רחוב הראשונים״‪.‬‬
‫עם סיום הבניה של ‪ 16‬בתים‬
‫לפועלים‪ ,‬הוחל בבניית עשרה בתים‬
‫ב״רחוב ‪500‬״‪ .‬״רחוב ‪800‬״ נבנה‬

‫‪14‬‬