Page 12 - etmol_129

‫מטוב שפחה מאשר צוה‬

‫יהודים העסיקו עבדים ושסתום למרות איסוד השלטונות המוסלמים‬

‫מאת רות למדן‬

‫ר׳ שמואל אבוהב מוונציה‪ ,‬שכתב הנחיות לחכם שעמד‬ ‫בחברה היהודית בארצות המוסלמיות היתה החזקת‬
‫לעלות לא ‪p‬־ישראל‪ ,‬הזהירו בין השאר ״להחמיר באיסור‬ ‫עבדים ושפחות תופעה מקובלת המעוגנת הן בהלכה‬
‫ייחוד השפחו׳ ועשיית מלאכתו בשבת ובחימום הקאהו״י‬ ‫היהודית והן במציאות היום־יומית של חיים בקרב נוצרים‬
‫ומוסלמים בימי הבינים ואחריהם‪ .‬החזקת השפחות‬
‫)הקפה(״‪.‬‬ ‫והעבדים בבתי יהודים נתאפשרה משום שהאיסור‬
‫המוסלמי על החזקת עבדים ושפחות על ידי ״בני‬
‫מעדיפות יהודים‬ ‫החסות״ היהודים והנוצרים במדינות המוסלמיות‬
‫באימפריה העות׳מאנית לא קיבל לרוב ביטוי מעשי‪,‬‬
‫הרדב״ז מעיד‪ ,‬שהיו שפחות שהעדיפו לשרת בבתי‬ ‫מאחר שהשלטונות נטו להעלים עין‪ ,‬במיוחד כאשר דובר‬
‫יהודים‪ :‬״שאני רואה כל השפחות בזמן הזה אינן מקבלות‬ ‫בהעסקת עבדים שאינם מוסלמים‪ .‬אמנם‪ ,‬מדי פעם‬
‫מצוות כלל מדעתן״‪ .‬על כך עמד גם הנוסע פייר בלון‬ ‫השתנתה המדיניות בעניין זה‪ ,‬ולרוב היה הדבר תלוי‬
‫שתיאר את צערן של שתי שפחות כשנודע להן כי אדונן‬ ‫במחירם של העבדים בשווקים ובנטיות לבם של פקידים‬
‫מקומיים‪ .‬אכיפת החוק נעשתה בדרך כלל לצורכי סחיטה‪,‬‬
‫מתכוון למכרן והן עלולות ליפול לידי בעלים תורכים‪.‬‬ ‫והיטיב להבהיר את המצב ר׳ משה מטראני‪ :‬״וגם כי‬
‫יחס מסור במיוחד גילה רווק פלוני שרכש לעצמו מידי‬ ‫לפעמים יבואו לחקור מצד המלכות על השפחות‪ ,‬אינו‬
‫״תוגר אחד מהבאים מצבא המלחמה״ שפחה קטנה תמורת‬ ‫בדינא דמלכותא אלא דרך עלילה‪ :‬לגזול ולקחת שוחד‬
‫מלבוש יקר שקיבל מאביו‪ .‬אחר־כך חלתה הנערה‬
‫״והשתרגו עליה מיני מורסות וחברבורות״‪ .‬האדון טרח‬ ‫מכל מי שיש לו שפחה‪ ,‬לאחר שלוקחים מהם שוחד״‪.‬‬
‫ויגע ברפואתה עד שהחלימה לחלוטין‪ ,‬ובסופו של דבר‬ ‫התופעה של החזקת עבדים התגברה במיוחד במאות‬
‫האחת־עשרה עד השלוש־עשרה‪ ,‬עד כי הגיעה‪ ,‬בלי ספק‬
‫הסתכסך עם אביו שתבע את הנערה לעצמו‪.‬‬ ‫בהשפעת החברה המוסלמית‪ ,‬לממדים שלא היה כמותם‬
‫אך לא כל השפחות שבעו נחת מאדוניהן היהודים‪ ,‬והיו‬ ‫בימי חז״ל‪ .‬אך גם יהודים שחיו בארצות הנצרות‪ ,‬ובמיוחד‬
‫גם שהתלוננו על התנהגותם‪ ,‬כמו אותה שפחה שהרתה‬ ‫בספרד ובפורטוגל‪ ,‬החזיקו בשפחות ובפילגשים‪ ,‬ורבים מן‬
‫לאדונה‪ ,‬איש קשה ורע מעללים‪ ,‬וביקשה דרך להפקיע‬ ‫האנוסים שהגיעו לארצות האימפריה העות׳מאנית הביאו‬
‫עצמה מידיו‪ .‬אחרת תינתה צרותיה בפני אנשים שונים‪,‬‬ ‫עמם עבדים ושפחות‪ .‬לפיכך אין לתלות את התפשטות‬
‫והתלוננה על גבירתה המרעיבה אותה ומטילה עליה עול‬ ‫התופעה בתחומי סוריה־ארץ־ישראל ומצרים בהשפעה‬
‫כבד מבלי להתחשב במחלתה )שני המקרים מובאים‬ ‫מוסלמית דווקא‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ :‬ניתן לומר שבמאות‬
‫השש־עשרה והשבע־עשרה הפכה החזקת שפחות לנורמה‬
‫בתשובות הרדב״ז(‪.‬‬ ‫חברתית ממש‪ ,‬והייתה מקובלת הן בקרב עולים שזה‬
‫בין השפחות ששירתו בבתי יהודים היו הרבה שבויות‬ ‫מקרוב באו למזרח‪ ,‬והן אצל משפחות מקומיות אמידות‪,‬‬
‫שנפדו‪ .‬במכירת השבויים הגדולה שנערכה בערים שונות‬ ‫וזאת למרות גזרת השלטונות המוסלמיים‪ .‬מצב זה‬
‫בעקבות כיבוש קפריסין הביזנטית בידי המוסלמים‪ ,‬רכשו‬ ‫התאפשר משום שהשלטונות נטו להעלים עין בעיקר‬
‫היהודים עבדים ושפחות בגלוי וללא כל חשש‪ .‬אחת מן‬
‫השבויות הנוצריות שנרכשו בהזדמנות זו קבלה בפני‬ ‫תמורת תשלום ולא התמידו באכיפת החוק‪.‬‬
‫הקאדי המוסלמי על אדונה היהודי ששכב עמה‪ ,‬אך‬ ‫החזקת שפחות הייתה סממן של עושר ומעמד חברתי‪,‬‬
‫השופט פסק כי גופה קנוי לו‪ ,‬ולא הטיל עליו כל עונש‪ .‬גם‬ ‫ובבתי יהודים בעלי־אמצעים השתמשו בשירותיהן כדבר‬
‫השפחה האתיופית ששירתה בביתו של ר׳ אברהם קאשטרו‬ ‫שבשגרה‪ .‬נשים תבעו להכניס לביתן שפחה כדי להידמות‬
‫וילדה לו בת היתה שבויה שנפדתה‪ .‬שבויה אחרת נפדתה‬ ‫לשכנותיהן‪ .‬״איני רוצה שתשיאני שם רע בשכנותי שאין‬
‫באלכסנדריה על־ידי יהודי בשם יוסף בן יעקב בן יהודה‪,‬‬ ‫צרכי הבית מתוקנים!״ — טוענת אשה בפני בעלה‪ .‬לפי‬
‫ששילם לשוביה סך ארבעים מטבעות זהב‪ .‬תמורת זאת‬ ‫ספר התשובות של רדב״ז)רבי דוד בן זמרא( בן המאה ה־‬
‫נשתעבדה לו למשך עשר שנים‪ ,‬ונתחייבה לשרת את אשתו‬ ‫‪ .16‬השפחות שימשו הן כמשרתות‪ ,‬הן במיניקות והן‬
‫״כמו הדומות לה״‪ .‬חלק מן השבויות נפדו מלכתחילה‬
‫כפילגשים לעת מצוא‪.‬‬
‫לשם נישואין‪ ,‬כשרמי הפדיון נחשבים למוהר‪.‬‬
‫יהודים בעלי אמצעים לא זו בלבד שהחזיקו בעבדים‬ ‫‪12‬‬