Page 11 - etmol_129
P. 11

‫דת ביותר‪ .‬פעמים אחדות — בקונגרס‬                     ‫לורנס אוליפנט‪ ,‬סיור עם גאסטר‬  ‫צרות וייסורים‪ ,‬עננים המאפילים את‬
‫השני‪ ,‬השלישי והרביעי — הוא נבחר‬                                                   ‫פני השמש‪ ,‬ובמקומם ישרו עלינו קרני‬
‫לסגן נשיא הקונגרס‪ .‬בקונגרסים אלה‬      ‫קונגרס זה פנה הרצל לגאסטר שיקים‬             ‫החמה‪ .‬עולם שבו ישלוט הצדק ולא‬
‫הוא עסק בנאומיו במקומה של התר­‬        ‫בלונדון ועד לשם יצירת בנק יהודי‪-‬‬            ‫יהיה בו מקום לעוול ולדיכוי‪ ,‬עולם‬
‫בות בציונות‪ .‬גאסטר לא בא לקונגרס‬      ‫ציוני‪ .‬אבל היחסים שבין הרצל‬
‫החמישי ואף לא לשישי‪ ,‬שבו נדונה‬        ‫לגאסטר לא היו תקינים תמיד‪ .‬היו‬                   ‫שבו המידות הטובות תנצחנה״‪.‬‬
‫הצעת אוגנדה‪ ,‬מאחר שהתנגד להצ­‬         ‫ביניהם לא פעם ניגודים אידיאולוגיים‬          ‫משה גאסטר לא היה רק איש מדע‬
‫עה‪ .‬הוא יצא בגלוי נגד הרצל‪ ,‬ולא‬       ‫וגם חיכוכים אישיים‪ .‬גאסטר‪ ,‬שסיגל‬            ‫גדול‪ ,‬אלא הוא פעל רבות גם בחיים‬
‫נמנע אף מלפגוע בכבודו של המנהיג‬       ‫לעצמו את הליכות הנועם והנימוס‬               ‫היהודיים‪ .‬בצעירותו‪ ,‬בהיותו ברומניה‪,‬‬
‫עצמו‪ .‬בשלב מסוים אף איים לעזוב‬        ‫המקובלות באנגליה‪ ,‬חשש במקצת‬                 ‫היה מראשוני תנועת חיבת־ציון וממנ־‬
‫את ההנהלה הציונית אם הצעת‬             ‫מפני הטמפרמנט המזרח‪-‬אירופי של‬               ‫היגיה ופעל למען התיישבות יהודי‬
‫אוגנדה לא תורד מן הפרק‪ .‬בסופו‬         ‫הרצל‪ ,‬שהיה מסוגל להשמיע דברים‬               ‫רומניה בא^־י שראל‪ .‬יחד עם סר‬
‫של דבר לא עזב והופיע לקונגרס‬          ‫בוטים גם באוזני אלה שביקש לרכוש‬             ‫לורנס אוליפנט‪ ,‬הדיפלומט האנגלי‬
‫הציוני השביעי והשמיני‪ .‬סיפר עליו‬      ‫את אהדתם לרעיון הציוני‪ ,‬ולקלקל‬              ‫חובב־ציון‪ ,‬סייר בערי רומניה ועודד‬
‫העתונאי והסופר משה גליקסון‪:‬‬           ‫יחסים איתם בשל דיבורים חריגים‪.‬‬              ‫את היהודים לעלות לארץ־ישראל‬
‫״גאסטר נבחר שוב כסגן לנשיא‬            ‫ואכן‪ ,‬היו כמה תקריות שחיזקו את‬              ‫ופעולותיו הוכתרו בהצלחה‪ :‬ב־‪1882‬‬
‫הקונגרס‪ ,‬ניהל את רוב ישיבותיו ביד‬     ‫דעתו זו של גאסטר עליו‪ ,‬כמו נאומו‬            ‫יצאו שתי קבוצות מרומניה והקימו את‬
‫חזקה‪ ,‬היה מראשי המדברים במערכה‬        ‫של הרצל באסיפה של הוועדה להת­‬               ‫המושבות זכרון־יעקב וראש־פינה‪.‬‬
‫המעשית‪-‬העיקרית‪ ,‬בפולמוס שבין‬          ‫יישבות בלונדון‪ ,‬כאשר מנה את‬                 ‫באנגליה המשיך בפעילותו הציבורית‬
‫שרידי האוגנדיסטים‪ ,‬לבין ׳ציוני‪-‬ציוך‬   ‫החטאים שחטאו הבנקאים היהודים‬                ‫בין היהודים‪ ,‬נתמנה לנשיא ״החברה‬
‫המעשיים ונשא שוב נאום נמלץ על‬         ‫הגדולים לעמם‪ ,‬ולבסוף איים עליהם‬             ‫ההיסטורית״ היהודית והיה בין המ­‬
‫שאלת התרבות בציונות‪ ,‬נתן ביטוי‬        ‫בהטלת חרם‪ .‬אך היחסים הטובים בין‬             ‫ייסדים של בתי־חולים יהודים בערי‬
‫נמרץ‪ ,‬כדרכו‪ ,‬ליסודות האמוציונליים‪-‬‬    ‫הרצל לגאסטר נמשכו‪ ,‬למרות מריבות‬             ‫אנגליה‪ .‬בשנת ‪ 1891‬נבחר כ״חכם״‪ ,‬רב‬
‫האמונתיים שבתנועה‪ ,‬לשורשיה הרו­‬       ‫ואי‪-‬הסכמות מעשיות בעניינים יומ­‬              ‫ראשי‪ ,‬של העדה הספרדית באנגליה‪.‬‬
                                      ‫יומיים‪ .‬הרצל סבר אמנם כי גאסטר‬
                  ‫חניים והתרבותיים״‪.‬‬  ‫רגיש מדי לעניין הכבוד העצמי שלו‪,‬‬                  ‫קשרים עם הרצל‬
‫ולמרות כל הסגולות האלה לא הגיע‬        ‫שהוא מפונק ורוצה להיות מכובד‬
‫גאסטר למדרגה הגבוהה ביותר במנ­‬        ‫ונערץ‪ ,‬אך כשהדבר נגע לעניינים‬               ‫אך גולת הכותרת בחייו של גאסטר‬
‫היגות עמו‪ ,‬אולי משום שהיה‪ ,‬כה‪-‬‬        ‫חשובים‪ ,‬שכחו השניים את החיכוכים‬             ‫כאיש ציבור היתה פעילותו הציונית‪,‬‬
‫שערת גליהסון‪ ,‬״אישיות טרגית‪ .‬איש‬      ‫האישיים שביניהם ופעלו יחד‪ .‬הצטר­‬            ‫השתתפותו ברוב הקונגרסים הציוניים‬
 ‫חי‪ ,‬רב פעלים ומרץ היה‪ ,‬ועם זה מלא‬    ‫פותו של גאסטר לתנועה הציונית‬                ‫וחלקו בהשגת הצהרת בלפור‪ .‬חיים‬
‫ניגודים וסתירות ונדנודים ועכבות‪,‬‬      ‫הייתה בבחינת הישג גדול להרצל‬                ‫וייצמן העריך מאוד את תרומתו של‬
 ‫ודומה שאף ייסורים שבקרעים פנימיים‬    ‫ולציונות המדינית כולה‪ ,‬אם נתחשב‬             ‫גאסטר לקידום העניין הציוני והוא‬
‫ושביצרים מבלבלים לא חסך הגורל‬         ‫בעובדה שגאסטר כיהן אז כרב ראשי‬              ‫מודה בספרו האוטוביוגרפי ״מסה‬
‫ממנו״‪ .‬לא קל היה לעבוד עם גאסטר‪,‬‬      ‫של העדה הספרדית באנגליה ואילו‬               ‫ומעש״‪ ,‬״כי דברים רבים הושגו בא­‬
‫שידע להיות עקשן ותקיף בדעתו‪,‬‬          ‫רוב הרבנים ממערב אירופה נמנו עם‬             ‫מצעות גאסטר״‪ .‬ההכנות למתן הצהרת‬
‫הפרן וגם גאוותן‪ ,‬ובעבודה הציונית‬                                                  ‫בלפור נעשו בביתו של גאסטר‪ ,‬באסי­‬
 ‫לא גילה תמיד מידת הגמישות הדרו­‬                           ‫מתנגדי הציונות‪.‬‬
‫שה‪ .‬יש להניח כי ראה את עצמו ראוי‬      ‫גאסטר השתתף בקונגרסים הציוניים‬                  ‫פה שנערכה ב‪ 7-‬בפברואר ‪.1917‬‬
                                      ‫הראשונים ורכש לעצמו עמדה מכוב­‬              ‫הרצל יצר לראשונה קשר עם משה‬
   ‫להיות מנהיג מן השורה הראשונה‪.‬‬                                                  ‫גאסטר ב‪ 1895-‬ובעזרתו מצא דרך‬
 ‫גם וייצמן סבר כך‪ ,‬ובספרו האו­‬                                                    ‫לבוא בדברים עם אחדים מ״אצילי בני‬
‫טוביוגרפי הוא כתב על גאסטר‪ :‬״ד״ר‬                                                  ‫ישראל״ באנגליה‪ .‬הופעתו הפומבית‬
 ‫משה גאסטר ה׳חכם׳‪ ,‬או ראש הקהי­‬                                                   ‫הראשונה שם הייתה ב‪ 24-‬בנובמבר‬
‫לה הספרדית‪ ,‬היה מראשוני תומכיו‬                                                    ‫‪ ,1896‬כשנאם במועדון ״המכבים‬
‫של הרצל באנגליה‪ ,‬בשנים הבאות‬                                                      ‫הקדמונים״‪ .‬הרצל ביקש להסתייע‬
‫הכרתיו מהרוב יותר‪ .‬הוא היה ציוני‬                                                  ‫בגאסטר גם בסידור עניינים שוטפים‪,‬‬
 ‫טוב‪ ,‬אבל סבל‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מקנאה‬                                                       ‫כאשר ניסה לגייס לעניין הציוני את‬
‫ומשגעון גדלות‪ .‬הוא ראה את עצמו‬                                                    ‫איל ההון ברנאטו‪ ,‬בעל מכרות זהב‬
 ‫מוכשר יותר מהרצל להיות נשיא‬                                                      ‫באפריקה הדרומית‪ ,‬או‪ ,‬כאשר רצה‬
 ‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬אבל לא הגיע‬                                                    ‫לבוא בדברים עם ניוולינסקי )איש‬
 ‫מעולם אלא לסגן נשיא בקונגרס״‪.‬‬                                                    ‫מפוקפק‪ ,‬שיצאו לו מוניטין כסרסור‬
 ‫משה גאסטר נפטר ב‪ 5-‬במארס ‪.1939‬‬                                                   ‫והרפתקן(‪ ,‬שהרצל ידע כי יש לו‬
 ‫בן ‪ 83‬היה במותו‪ .‬רבים ספדו לו‬                                                    ‫מהלכים ב״חלונות הגבוהים״ בתור­‬
 ‫בעולם היהודי ובארץ‪-‬ישראל‪ ,‬סופרים‬                                                 ‫כיה ורצה להיעזר בו כדי ליצור‬
 ‫ואנשי מדע‪ ,‬יהודים — ולא יהודים‪.‬‬
                                                                                            ‫קשרים פוליטיים בקושטא‪.‬‬
 ‫לעיון נוסף‪ :‬״בשדות זרים״ ‪-‬‬                                                       ‫בספרי רשימותיו של הרצל יש‬
 ‫א״ב יפה‪ ,‬בהוצאת מרכז‬                                                             ‫הרבה עדויות על הקשרים ההדוקים‬
 ‫גולדשטיין־גורן במכון לתפוצות‬                                                     ‫ששררו בין השניים‪ ,‬עוד לפני הקונג­‬
                                                                                  ‫רס הציוני הראשון ב־‪ .1897‬אחרי‬
                  ‫אוניברסיטת ת״א‪.‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16