Page 11 - etmol_129
P. 11
דת ביותר .פעמים אחדות — בקונגרס לורנס אוליפנט ,סיור עם גאסטר צרות וייסורים ,עננים המאפילים את
השני ,השלישי והרביעי — הוא נבחר פני השמש ,ובמקומם ישרו עלינו קרני
לסגן נשיא הקונגרס .בקונגרסים אלה קונגרס זה פנה הרצל לגאסטר שיקים החמה .עולם שבו ישלוט הצדק ולא
הוא עסק בנאומיו במקומה של התר בלונדון ועד לשם יצירת בנק יהודי- יהיה בו מקום לעוול ולדיכוי ,עולם
בות בציונות .גאסטר לא בא לקונגרס ציוני .אבל היחסים שבין הרצל
החמישי ואף לא לשישי ,שבו נדונה לגאסטר לא היו תקינים תמיד .היו שבו המידות הטובות תנצחנה״.
הצעת אוגנדה ,מאחר שהתנגד להצ ביניהם לא פעם ניגודים אידיאולוגיים משה גאסטר לא היה רק איש מדע
עה .הוא יצא בגלוי נגד הרצל ,ולא וגם חיכוכים אישיים .גאסטר ,שסיגל גדול ,אלא הוא פעל רבות גם בחיים
נמנע אף מלפגוע בכבודו של המנהיג לעצמו את הליכות הנועם והנימוס היהודיים .בצעירותו ,בהיותו ברומניה,
עצמו .בשלב מסוים אף איים לעזוב המקובלות באנגליה ,חשש במקצת היה מראשוני תנועת חיבת־ציון וממנ־
את ההנהלה הציונית אם הצעת מפני הטמפרמנט המזרח-אירופי של היגיה ופעל למען התיישבות יהודי
אוגנדה לא תורד מן הפרק .בסופו הרצל ,שהיה מסוגל להשמיע דברים רומניה בא^־י שראל .יחד עם סר
של דבר לא עזב והופיע לקונגרס בוטים גם באוזני אלה שביקש לרכוש לורנס אוליפנט ,הדיפלומט האנגלי
הציוני השביעי והשמיני .סיפר עליו את אהדתם לרעיון הציוני ,ולקלקל חובב־ציון ,סייר בערי רומניה ועודד
העתונאי והסופר משה גליקסון: יחסים איתם בשל דיבורים חריגים. את היהודים לעלות לארץ־ישראל
״גאסטר נבחר שוב כסגן לנשיא ואכן ,היו כמה תקריות שחיזקו את ופעולותיו הוכתרו בהצלחה :ב־1882
הקונגרס ,ניהל את רוב ישיבותיו ביד דעתו זו של גאסטר עליו ,כמו נאומו יצאו שתי קבוצות מרומניה והקימו את
חזקה ,היה מראשי המדברים במערכה של הרצל באסיפה של הוועדה להת המושבות זכרון־יעקב וראש־פינה.
המעשית-העיקרית ,בפולמוס שבין יישבות בלונדון ,כאשר מנה את באנגליה המשיך בפעילותו הציבורית
שרידי האוגנדיסטים ,לבין ׳ציוני-ציוך החטאים שחטאו הבנקאים היהודים בין היהודים ,נתמנה לנשיא ״החברה
המעשיים ונשא שוב נאום נמלץ על הגדולים לעמם ,ולבסוף איים עליהם ההיסטורית״ היהודית והיה בין המ
שאלת התרבות בציונות ,נתן ביטוי בהטלת חרם .אך היחסים הטובים בין ייסדים של בתי־חולים יהודים בערי
נמרץ ,כדרכו ,ליסודות האמוציונליים- הרצל לגאסטר נמשכו ,למרות מריבות אנגליה .בשנת 1891נבחר כ״חכם״ ,רב
האמונתיים שבתנועה ,לשורשיה הרו ואי-הסכמות מעשיות בעניינים יומ ראשי ,של העדה הספרדית באנגליה.
יומיים .הרצל סבר אמנם כי גאסטר
חניים והתרבותיים״. רגיש מדי לעניין הכבוד העצמי שלו, קשרים עם הרצל
ולמרות כל הסגולות האלה לא הגיע שהוא מפונק ורוצה להיות מכובד
גאסטר למדרגה הגבוהה ביותר במנ ונערץ ,אך כשהדבר נגע לעניינים אך גולת הכותרת בחייו של גאסטר
היגות עמו ,אולי משום שהיה ,כה- חשובים ,שכחו השניים את החיכוכים כאיש ציבור היתה פעילותו הציונית,
שערת גליהסון ,״אישיות טרגית .איש האישיים שביניהם ופעלו יחד .הצטר השתתפותו ברוב הקונגרסים הציוניים
חי ,רב פעלים ומרץ היה ,ועם זה מלא פותו של גאסטר לתנועה הציונית וחלקו בהשגת הצהרת בלפור .חיים
ניגודים וסתירות ונדנודים ועכבות, הייתה בבחינת הישג גדול להרצל וייצמן העריך מאוד את תרומתו של
ודומה שאף ייסורים שבקרעים פנימיים ולציונות המדינית כולה ,אם נתחשב גאסטר לקידום העניין הציוני והוא
ושביצרים מבלבלים לא חסך הגורל בעובדה שגאסטר כיהן אז כרב ראשי מודה בספרו האוטוביוגרפי ״מסה
ממנו״ .לא קל היה לעבוד עם גאסטר, של העדה הספרדית באנגליה ואילו ומעש״ ,״כי דברים רבים הושגו בא
שידע להיות עקשן ותקיף בדעתו, רוב הרבנים ממערב אירופה נמנו עם מצעות גאסטר״ .ההכנות למתן הצהרת
הפרן וגם גאוותן ,ובעבודה הציונית בלפור נעשו בביתו של גאסטר ,באסי
לא גילה תמיד מידת הגמישות הדרו מתנגדי הציונות.
שה .יש להניח כי ראה את עצמו ראוי גאסטר השתתף בקונגרסים הציוניים פה שנערכה ב 7-בפברואר .1917
הראשונים ורכש לעצמו עמדה מכוב הרצל יצר לראשונה קשר עם משה
להיות מנהיג מן השורה הראשונה. גאסטר ב 1895-ובעזרתו מצא דרך
גם וייצמן סבר כך ,ובספרו האו לבוא בדברים עם אחדים מ״אצילי בני
טוביוגרפי הוא כתב על גאסטר :״ד״ר ישראל״ באנגליה .הופעתו הפומבית
משה גאסטר ה׳חכם׳ ,או ראש הקהי הראשונה שם הייתה ב 24-בנובמבר
לה הספרדית ,היה מראשוני תומכיו ,1896כשנאם במועדון ״המכבים
של הרצל באנגליה ,בשנים הבאות הקדמונים״ .הרצל ביקש להסתייע
הכרתיו מהרוב יותר .הוא היה ציוני בגאסטר גם בסידור עניינים שוטפים,
טוב ,אבל סבל ,לדעתי ,מקנאה כאשר ניסה לגייס לעניין הציוני את
ומשגעון גדלות .הוא ראה את עצמו איל ההון ברנאטו ,בעל מכרות זהב
מוכשר יותר מהרצל להיות נשיא באפריקה הדרומית ,או ,כאשר רצה
ההסתדרות הציונית ,אבל לא הגיע לבוא בדברים עם ניוולינסקי )איש
מעולם אלא לסגן נשיא בקונגרס״. מפוקפק ,שיצאו לו מוניטין כסרסור
משה גאסטר נפטר ב 5-במארס .1939 והרפתקן( ,שהרצל ידע כי יש לו
בן 83היה במותו .רבים ספדו לו מהלכים ב״חלונות הגבוהים״ בתור
בעולם היהודי ובארץ-ישראל ,סופרים כיה ורצה להיעזר בו כדי ליצור
ואנשי מדע ,יהודים — ולא יהודים.
קשרים פוליטיים בקושטא.
לעיון נוסף :״בשדות זרים״ - בספרי רשימותיו של הרצל יש
א״ב יפה ,בהוצאת מרכז הרבה עדויות על הקשרים ההדוקים
גולדשטיין־גורן במכון לתפוצות ששררו בין השניים ,עוד לפני הקונג
רס הציוני הראשון ב־ .1897אחרי
אוניברסיטת ת״א.
11